[עמ' 1]
חיפה, יום שני, 12.12.55
בני יקירי,
ובכן, נס גדול היה פה! אתמול, בשובי מן העיר, החלטתי כי עתה
הגיעה השעה לחסל את שתי התרנגולות הנותרות. מיד עם כניסתי הביתה
בישרה לי זידה, כי מצאה בלול שתי ביצות יפות (בלול הברזל). מובן,
כי לא היה לי עוד עוד לחסל אותן. ביחוד, מאחר שנסתיימה נשירתן
והן נראות יפות וחסונות. נתן להן, איפוא, ארכה של שבועיים
ונראה איך יתפתחו הענינים. את החבילה ששלחתי עם שמואל הופרט
מפלוגה ג' ודאי כבר קיבלת. היא לא היתה דשנה ביותר, כיון שיום
שבת היה. אנו מקווים, כי חבילה זו תניח את דעתך יותר. אמש
ב-8 בא טנדר צבאי לקחת אותנו להצגה. היא נתקיימה לא ב"ארמון",
אלא בבית העם בקרית חיים. שמחתי לכך מאד, כיון שהאקוסטיקס
באולם זה טובה הרבהב יותר מאשר בארמון. פגשתי שם מכרים רבים,
חיילים וקצינים, ובכללם את עדו ורעיתו. הוא השמין מאד ונעשה
מכוער ואלו אביבה רזתה ביותר. לעדו כבר תואר סגן והוא מצפה
יום, שבו יסתיים החוזה שבינו לבין צבא הקבע. המאמץ שהרצאה
לא היה רב, ומיתרי הקול פעלו כהלכה. החיילים קיבלו את דברי יפה,
אולי משום שקיצרתי. כ-8 דקות נמשכו דברי. בהפסקה הלכתי
[תוספת מצד האם:]
מונילי שלי! מה שלומך? קיבלת את החבילה
מהחבר? בתיאבון! וכל טוב ונשיקות חמות
מאמא

[עמוד 2]
אל מאחורי הקלעים ושוחחתי עם אנשי הבימה, אשר לא ראיתים
פנים אל פנים, זה שנים. המחזה אינו מחזה כלל, אלא אוסף
תמונות בודדות וסנטימנטליות מאד, הרבה זמרה וריקוד וזה הכל.
אבל הדברים נקלטים בלב הקהל הרחב, שאינו פנוי למחשבה
עמוקה ואין ספק, שרבים ילכו לראות הצגה זו. בדרך חזרה
יצאנו בשיירה ארוכה של מכוניות צבאיות, שערכו מעין תחרות
מהירות על הכביש הלח. נסענו במהירות של למעלה מ 100 ק"מ לשעה
והרגשתנו לא היתה נוחה ביותר. אבל העיקר הוא, שהגענו בשלום
ומורילי נהנתה מאד מן ההצגה. היא אפילו שלחה לי את הרצאתי!
בינתיים שוב נתקשר עמי פיקוד הצפון בדבר הקורס שנדחה. הוא נקבע
כעת לראשית פברואר. למורי יש הערב נשף חנוכה בגדוד וכל
אחרי הצהרים עשתה ספונג'ה בצריף. הגשמים אינם נפסקים כלל
והערוגות שלנו מכוסות ירוק, מוכן שרב חלקם של עשבי הבר. צריך
יהיה לבער אותם ביום השמש הראשון. קניתי 5 קילו אספקה
לתרנגולות 2 ק"ג גרעינים, 3 תערובת. זה מכורח להספיק 3-2
שבועות. עד אז ייגזר דינן לחיים או למות. על החדשות בגבול
סוריה ודאי שמעת. הורגש, כי משהו עומד להתרחש ואולי יסייע
הדבר להפסקת ההטרדות הבלתי פוסקות שהטרידו אותנו הסורים.
הקריין מדמשק גמגם הרבה בהודעתו היום, עד שהשמיע, כי מחיילינו
נפלו 100, ובקרב הרצחנו "השתתפו שני גדודים ציוניים". הודה,
כי נהרגו 10 סורים ו-28 "נעדרים". מכירים אנו סגנון זה.
היה שלום, יקירי, ד"ש גם ממורילי
שלך באהבה אבא