אוֹצָרוֹת
1973 03 בדצמבר

על אף הגעגועים ישראל מבין את הצורך בהמשך שירות המילואים

ישראל זבדי מצרים פורסם על ידי deganit goldblat
ישראל זבדי במילואים

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים כותב ישראל זבדי, המשרת במילואים בסיני, אל אשתו , בתיה, ואל ילדיו איל ויעל. על אף הגעגועים הרבים ישראל מבין את הצורך בהמשך שירות המילואים. במכתב הוא מספר כי אין שינוי בפעולותיהם ובתנאי חייהם של המילואימניקים והוא מצפה לחופשה קצרה בבית. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל

בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים כותב ישראל זבדי, המשרת במילואים בסיני, אל אשתו , בתיה, ואל ילדיו איל ויעל. על אף הגעגועים הרבים ישראל מבין את הצורך בהמשך שירות המילואים. במכתב הוא מספר כי אין שינוי בפעולותיהם ובתנאי חייהם של המילואימניקים והוא מצפה לחופשה קצרה בבית. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל. בתקופת מלחמת ששת הימים שירת ישראל בפלוגת החבלה אשר הייתה מסופחת לגדוד שריון. גם במלחמת יום הכיפורים הוא גויס למילואים וגם משם הקפיד לשלוח מכתבים למשפחתו.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
3.12.73
בטי, איל ויעל היקרים,
שלום רב,
מזמן לא כתבתי לכם, כי למעשה אין מה לכתוב,
מה שהיה עד היום נמשך בשגרה רגילה, כל יום דומה
למשנהו, ללא חדש או שינוי. בנוסף לכך, מספר שיחות
טלפון, דרישות שלום מחברים הנמצאים בחופש, וממיכי
בעקבות שיחות טלפון עמו, החזיקו אתכם בתמונה ולא
היה לי מה להוסיף. בעצם, אם כבר יש משהו לספר אזי
אסור לכתוב זאת.
כפי שנמסר לנו בימים אלה אנו נמשיך להיות בשרות
פעיל, ברציפות, עד סוף ינואר 1974. תקופה די ממושכת.
אך כנראה, זו תהיה מנת חלקם של כל חיילי המילואים, אם לא
למעלה מזה. אין ברירה, וצריך לבלוע זאת עם חיוך!
פרטים נוספים בקשר להמשך השירות, ימסור לך בודאי בשיחה
משה גונן, שאתו אני מעביר מכתב זה, בהזדמנות שהוא
יוצא לחופשה.
לגבי חופשה, אין בידי לציין מועד מתי אבוא, כי הדבר
תלוי בכמה וכמה גורמים, לפיכך, קיים סיכוי שאבוא לחופשה
קצרה, אך אימתי, נחיה בתקוה, שיהיה זה בקרוב.
התפלאתי מאד שעם הלבנים ששלחת לי, לא הכנסתם
אפילו פתק קטן עם מספר מילים. כנראה שאת וגם איל
ויעל עסוקים מאוד, ולא יכולתם להתפנות לכך??
אנא, כתבי לי, אם אפשר במכתב חוזר עם גונן, מה
נשמע אצלכם? האם קבלת את משכורתי? כמה היתה?
[עמוד 2]
האם בקרתם אצל אמי ומה נשמע אצלה? אגב,
אל תשכחי לקבל את הביטוח הלאומי שלה.
איל ויעל, נא כתבו גם אתם, וספרו לי הכל הכל,
מה נשמע בבית-הספר, וכיצד ובמה אתם מעבירים את
הזמן אחר בית-הספר, האם אתם עוזרים לאמא, ובכלל
כל כל המתרחש אצלכם ובבית.
רציתי להוסיף ולציין שמזג האויר אצלנו, כל הזמן,
חמים ונאה וזה מקל מאד את ישיבתנו כאן, גם
הלילות אינם קרים מאד, ואני מציין זאת משום שלעתים
קרובות יש לנו תעסוקה בלילה.
ובכן, ולסיכום, אנו מסתדרים כאן די יפה, והתנאים
נוחים למדי. המטריד והמכביד, אלו הם הגעגועים
הביתה – אליכם. אבל כל עוד יש יציאות לחופשה
מתגברים גם על קשי זה.
נא מסרו דרישת שלום, לכולם, ולא אתחיל לפרט
למי, כי תקצר היריעה.
נשיקות ואהבה,
שלכם,
ישראל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: מצרים
תאריך: 03.12.1973

מקבל/ת המכתב

שם: בטי זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
3.12.73
בטי, איל ויעל היקרים,
שלום רב,
מזמן לא כתבתי לכם, כי למעשה אין מה לכתוב,
מה שהיה עד היום נמשך בשגרה רגילה, כל יום דומה
למשנהו, ללא חדש או שינוי. בנוסף לכך, מספר שיחות
טלפון, דרישות שלום מחברים הנמצאים בחופש, וממיכי
בעקבות שיחות טלפון עמו, החזיקו אתכם בתמונה ולא
היה לי מה להוסיף. בעצם, אם כבר יש משהו לספר אזי
אסור לכתוב זאת.
כפי שנמסר לנו בימים אלה אנו נמשיך להיות בשרות
פעיל, ברציפות, עד סוף ינואר 1974. תקופה די ממושכת.
אך כנראה, זו תהיה מנת חלקם של כל חיילי המילואים, אם לא
למעלה מזה. אין ברירה, וצריך לבלוע זאת עם חיוך!
פרטים נוספים בקשר להמשך השירות, ימסור לך בודאי בשיחה
משה גונן, שאתו אני מעביר מכתב זה, בהזדמנות שהוא
יוצא לחופשה.
לגבי חופשה, אין בידי לציין מועד מתי אבוא, כי הדבר
תלוי בכמה וכמה גורמים, לפיכך, קיים סיכוי שאבוא לחופשה
קצרה, אך אימתי, נחיה בתקוה, שיהיה זה בקרוב.
התפלאתי מאד שעם הלבנים ששלחת לי, לא הכנסתם
אפילו פתק קטן עם מספר מילים. כנראה שאת וגם איל
ויעל עסוקים מאוד, ולא יכולתם להתפנות לכך??
אנא, כתבי לי, אם אפשר במכתב חוזר עם גונן, מה
נשמע אצלכם? האם קבלת את משכורתי? כמה היתה?
[עמוד 2]
האם בקרתם אצל אמי ומה נשמע אצלה? אגב,
אל תשכחי לקבל את הביטוח הלאומי שלה.
איל ויעל, נא כתבו גם אתם, וספרו לי הכל הכל,
מה נשמע בבית-הספר, וכיצד ובמה אתם מעבירים את
הזמן אחר בית-הספר, האם אתם עוזרים לאמא, ובכלל
כל כל המתרחש אצלכם ובבית.
רציתי להוסיף ולציין שמזג האויר אצלנו, כל הזמן,
חמים ונאה וזה מקל מאד את ישיבתנו כאן, גם
הלילות אינם קרים מאד, ואני מציין זאת משום שלעתים
קרובות יש לנו תעסוקה בלילה.
ובכן, ולסיכום, אנו מסתדרים כאן די יפה, והתנאים
נוחים למדי. המטריד והמכביד, אלו הם הגעגועים
הביתה – אליכם. אבל כל עוד יש יציאות לחופשה
מתגברים גם על קשי זה.
נא מסרו דרישת שלום, לכולם, ולא אתחיל לפרט
למי, כי תקצר היריעה.
נשיקות ואהבה,
שלכם,
ישראל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 1967-06-01

מקבל/ת המכתב

שם: בטי זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות