אוֹצָרוֹת
1974 06 במאי

על אף ימי הקיץ החמים שושנה כותבת ליעקב שהיא מבלה את זמנה בלימודים ובהכנות לבגרויות

שושנה ויעקב מחזיקים כתבה שפורסמה ב"ישראל היום" בשנת 2013

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

עוד ארבעים יום יסתיימו מבחני הבגרות, ובינתיים שושנה יושבת בבית ולומדת כשבחוץ יום שמש וממרפסת הבית רואים את הים. בין לבין מתברר שהיא הספיקה כבר לבלות בים וגם לשפר את סגנון השחייה שלה באחד מבתי המלון באשקלון. חוויה אחרת שהיא מתארת זו משפחת החתולים שהתמקמה בביתם.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

עוד ארבעים יום יסתיימו מבחני הבגרות, ובינתיים שושנה יושבת בבית ולומדת כשבחוץ יום שמש וממרפסת הבית רואים את הים. בין לבין מתברר שהיא הספיקה כבר לבלות בים וגם לשפר את סגנון השחייה שלה באחד מבתי המלון באשקלון. חוויה אחרת שהיא מתארת זו משפחת החתולים שהתמקמה בביתם.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

כתב היד

עמוד 1/4

יום ב' 6/5/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר צרור שלומות!
בזה היום קבלתי את מכתבך, ואין צורך לומר ,כי טוב כל כך .
אין צורך לדאוג ,אין זה על חשבון הלמודים ואני עדיין שולטת בחומר, בתקוה
שבעתיד המצב לא ישתנה.
ביום שבת האחרון הצטרכתי ללמוד למבחן בכימיה, היה קשה, פשוט,
ללמוד במצב זה, איום, בחוף היה יום שמש נחמד שכזה, והים במרחק
של מספר מטרים, ואני יושבת ללמוד כימיה לא בצורה עקבית, פשוט
לא יכלתי, הייתי קמה מדי קמה ואוכלת משהו, או מציצה מחלון
חדרי באנשים המטילים ברחוב, מן המרפסת אפשר לראות את הים,
אבל אני המשכתי לשבת בבית. אולם אין להצטער כל כך, כי רק
ביום רביעי הייתי בים אעפ"י שהיה הרבה אנשים היה נחמד,
כשהיינו בים היינו במן מרצבה [מרבצה?], וכשיצאנו מן החוף חום אימים,
הים היה נהדר דגל כחול -לבן, בתחילה קצת קר להכנס וצריך לעשות
תרגיל אומץ ולהכניס את כל הגוף אח"כ כבר מתרגלים, זו היתה
הפעם השניה בים, ואז קבלתי קצת צבע. אני מקוה, שאחרי הבגרות
ב-30 ביוני, לנצל את החופש.
רוצה לשמוע ספור קטן בקשר למבחן הבגרות, אז את הלמודים
גומרים ב 20 ביוני ואח"כ ישנם 10 ימים "ריקים" (כמובן
לומדים בהם בבית, חזרה) הבנים ערכו טבלאות יאוש ואחרי
ה 20 ביוני .כתבו… עשרת הימים השחורים.. בינתיים יחד
עם העשרה האלו יש ללמוד עוד בערך 40 יום. תחזיק לי
אצבעות.
פרט לים, לא חסרים באשקלון מלונות, ואנחנו לומדים שחיה
[עמוד 2]
בבריכת המלך שאול, זה בעצם לא למוד אלא שפור סגנון. היה לנו שעורים
כאלו גם בתחילת שנה. וזה נחמד להנפש קצת מן הלמודים. בכלל
זה נהדר לגור בעיר כזו, אלו היתרונות של אשקלון, עיר קייט נהדרת!
אני נזכרתי שפשוט לא הסברתי קצת על "הקייצים", האמא קיצי כלל
לא אשמה, פשוט היא לא יכלה לעשות כלום, יום שישי אחד חברה
רצו לעשות מסיבה ותפסו את ה"בית" שלה, והיא כמובן לא חזרה לשם
יותר, כשאני ירדתי למטה ראיתיה יושבת על הדשה ומסרבת לשוב
למקלט כשירדתי לבדוק את פשר הענין, תלתה בי תקוה כזו שלמרות
שאף אני לא יכולתי להוציאם ממחבואם. היא "התאבלה" עליהם
מספר ימים ועכשיו אני חושבת ששוב היא נושאת בבטנה "קייצים" קטנים.
אני מקוה ,כפי שכתבת, שיוולדו בעולם טוב יותר.
אין לי יותר מה להוסיף
פשוט אתגעגע עד למכתב הבא
בזאת אסיים.
ממני שושי.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה ויג- פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 06.05.1974

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

יום ב' 6/5/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר צרור שלומות!
בזה היום קבלתי את מכתבך, ואין צורך לומר ,כי טוב כל כך .
אין צורך לדאוג ,אין זה על חשבון הלמודים ואני עדיין שולטת בחומר, בתקוה
שבעתיד המצב לא ישתנה.
ביום שבת האחרון הצטרכתי ללמוד למבחן בכימיה, היה קשה, פשוט,
ללמוד במצב זה, איום, בחוף היה יום שמש נחמד שכזה, והים במרחק
של מספר מטרים, ואני יושבת ללמוד כימיה לא בצורה עקבית, פשוט
לא יכלתי, הייתי קמה מדי קמה ואוכלת משהו, או מציצה מחלון
חדרי באנשים המטילים ברחוב, מן המרפסת אפשר לראות את הים,
אבל אני המשכתי לשבת בבית. אולם אין להצטער כל כך, כי רק
ביום רביעי הייתי בים אעפ"י שהיה הרבה אנשים היה נחמד,
כשהיינו בים היינו במן מרצבה [מרבצה?], וכשיצאנו מן החוף חום אימים,
הים היה נהדר דגל כחול -לבן, בתחילה קצת קר להכנס וצריך לעשות
תרגיל אומץ ולהכניס את כל הגוף אח"כ כבר מתרגלים, זו היתה
הפעם השניה בים, ואז קבלתי קצת צבע. אני מקוה, שאחרי הבגרות
ב-30 ביוני, לנצל את החופש.
רוצה לשמוע ספור קטן בקשר למבחן הבגרות, אז את הלמודים
גומרים ב 20 ביוני ואח"כ ישנם 10 ימים "ריקים" (כמובן
לומדים בהם בבית, חזרה) הבנים ערכו טבלאות יאוש ואחרי
ה 20 ביוני .כתבו… עשרת הימים השחורים.. בינתיים יחד
עם העשרה האלו יש ללמוד עוד בערך 40 יום. תחזיק לי
אצבעות.
פרט לים, לא חסרים באשקלון מלונות, ואנחנו לומדים שחיה
[עמוד 2]
בבריכת המלך שאול, זה בעצם לא למוד אלא שפור סגנון. היה לנו שעורים
כאלו גם בתחילת שנה. וזה נחמד להנפש קצת מן הלמודים. בכלל
זה נהדר לגור בעיר כזו, אלו היתרונות של אשקלון, עיר קייט נהדרת!
אני נזכרתי שפשוט לא הסברתי קצת על "הקייצים", האמא קיצי כלל
לא אשמה, פשוט היא לא יכלה לעשות כלום, יום שישי אחד חברה
רצו לעשות מסיבה ותפסו את ה"בית" שלה, והיא כמובן לא חזרה לשם
יותר, כשאני ירדתי למטה ראיתיה יושבת על הדשה ומסרבת לשוב
למקלט כשירדתי לבדוק את פשר הענין, תלתה בי תקוה כזו שלמרות
שאף אני לא יכולתי להוציאם ממחבואם. היא "התאבלה" עליהם
מספר ימים ועכשיו אני חושבת ששוב היא נושאת בבטנה "קייצים" קטנים.
אני מקוה ,כפי שכתבת, שיוולדו בעולם טוב יותר.
אין לי יותר מה להוסיף
פשוט אתגעגע עד למכתב הבא
בזאת אסיים.
ממני שושי.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 1974-10-06

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות