יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם על ביקורי הפתעה משמחים, ועל נחת ויצירה הנובעים מן הטיפול בגפנים
סיפור רקע
במכתב זה מספר מיכל לאפרת ולצבי על ביקור ההפתעה של נחמה ששימח אותו, על הנחת והיצירה שהמקום מאפשר ועל עסקי הגפנים. נחמה גם היא מוסיפה ממילותיה ומספרת על נסיעתה במזג האוויר החורפי, על קבלת הפנים הנעימה בהגעתה לקיבוץ, ועל המתרחש.
בשנות העשרים של המאה ה־20 ניסו חברי קיבוץ קריית ענבים לגדל גפנים, אך ללא הצלחה. הדבר הוביל לקושי כלכלי והם ופנו לרשויות בבקשה לעזרה. אחרי שעזרה כספית לא הצליחה לעזור להם להשתקם, הקימו הרשויות ועדה שתבחן את המצב. לקיבוץ הגיעו שלושה חברי הוועדה, בהם מיכל פוחצ'בסקי. שניים מחברי הוועדה חשבו כי יש לפזר את חברי קריית ענבים בין הקיבוצים האחרים, אך מיכל חשב שהקיבוץ יכול להצליח. הוא ונחמה נשארו בקיבוץ כמה חודשים, והוא הדריך את החברים בעבודה בכרם.
מכתב זה הוא אחד מן המכתבים שכתבו נחמה ומיכל מקריית ענבים לאפרת, בתם, ולצבי, חתנם, שהתגוררו בירושלים.
נחמה ויחיאל מיכל
בשנות העשרים של המאה ה־20 ניסו חברי קיבוץ קריית ענבים לגדל גפנים, אך ללא הצלחה. הדבר הוביל לקושי כלכלי והם ופנו לרשויות בבקשה לעזרה. אחרי שעזרה כספית לא הצליחה לעזור להם להשתקם, הקימו הרשויות ועדה שתבחן את המצב. לקיבוץ הגיעו שלושה חברי הוועדה, בהם מיכל פוחצ'בסקי. שניים מחברי הוועדה חשבו כי יש לפזר את חברי קריית ענבים בין הקיבוצים האחרים, אך מיכל חשב שהקיבוץ יכול להצליח. הוא ונחמה נשארו בקיבוץ כמה חודשים, והוא הדריך את החברים בעבודה בכרם.
מכתב זה הוא אחד מן המכתבים שכתבו נחמה ומיכל מקריית ענבים לאפרת, בתם, ולצבי, חתנם, שהתגוררו בירושלים.
נחמה ויחיאל מיכל פוחוצ'ובסקי היו מחלוצי העלייה הראשונה.
נחמה פוחצ'בסקי לבית פיינשטיין נולדה בבריסק דליטא (היום ברסט בבלרוס) בשנת 1869. הייתה מחלוצות ראשון לציון, סופרת, אשת ציבור ולוחמת למען זכויות נשים וקבוצות מוחלשות. בעבודתה הציבורית ובחייה הפרטיים עזרה לאנשים רבים. הייתה האישה הראשונה שנבחרה למוסד שלטון עירוני – ועד המושבה של ראשון לציון – בשנת 1919. ביתה היה הבית השני במושבה שדיברו בו עברית בלבד. שלשה ספרים מכתביה יצאו לאור: אוספי הסיפורים "ביהודה החדשה" ו"בכפר ובעבודה", והרומן "במדרון" שיצא לאור עשרות שנים לאחר מותה.
יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי נולד גם הוא בבריסק בשנת 1863. עלה ארצה בשנת 1885 ובזמן שהותו בארץ פנה לראש הקהילה היהודית בבריסק בבקשה לשידוך. לאחר התכתבות ביניהם נעתרה נחמה לשידוך, ובשנת 1889 התחתנו, והיא הצטרפה אליו לראשון לציון. מיכל פוחצ'בסקי היה מדריך חקלאי במושבות מטעם הברון רוטשילד. לאחר מכן היה איכר עצמאי בראשון לציון ומדריך חקלאי בהתנדבות. הוא אף כתב מאמרי הדרכה בנושא ודפי זיכרונות. כתביו התפרסמו במשך השנים בחלקיות, ובשנת 2013 אוגדו לספר 'מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד', שיצא בהוצאת יד בן צבי.
למיכל ולנחמה נולדו ארבעה ילדים, אך רק שניים מהם שרדו את גיל הינקות – עשהאל פוחצ'בסקי 1893–1970, ואפרת בן-כהן לבית פוחצ'בסקי 1898–1992.
בשנת 1923 התחתנה אפרת עם צבי בן-כהן. צבי נולד בעיירה צ'רנוב בפלך חרסון שבאוקראינה בשנת 1889. בשנת 1907 לאחר שהוריהם נפטרו ואחיהם הגדול היגר לקנדה, היגרו צבי ושתי אחיותיו לפילדלפיה שבארה"ב. בשנת 1918 עלה ארצה עם הגדוד העברי. היה סוחר, בנקאי וחקלאי, חבר ומנהל בארגונים חקלאיים ובארגונים של המושבה ראשון לציון. צבי נפטר בשנת 1956.
ארועי התקופה
כתב היד
[1]
1924 קרית ענבים
אפרת וצבי חביבי!
תודה רבה לכם על זה שסדרתם את נסיעת
אמא. באמת באה היום בהסח הדעת ביום
גשם כזה לא פללתי כי תבוא והנה אחרי
ארוחת הצהרים ואני יושב משוחח שמה
עם איזה צעירות והנה אומרים אוטו
בא עם קריתי. אני רץ לשאול אותו מה
נשמע בבית? והנה אומרים לי כי אמא כבר
בחדרי – איזו הפתעה! אך כפי הנראה אמא
כלל לא תתחרט לבלות מעט זמן פה בקרבת
הנשמות שכל כך קרובות ללבה. היא תמצא
פה חמר חדש לגמרי ליצירה והמקום אפרת –
הלא את היית פה אך לא הספקת היטב
להסתכל. מי שחפץ להשקיט מעט את עצביו
אין מקום אחר נוח מפה. לעת עתה יש לי
עוד עבודה רבה פה. אקוה שאספיק להבריא
בחמר וברוח.
אפרת יקרתי! קבלתי מכתב אתמול מיוסף
גרדון, הוא מבקש ממני שאשתדל לשלח לו 300
זמורות גפנים מפה. בבקשה למסור לו כי
גפנים ישנן די, אך אני מתנגד לנטוע ישר
המינים האלו. עצתי להרכיב עמהם על גפנים
הידועים לכנות טובות בארץ. ואם הוא חפץ
[2]
בכל אופן בזמורות אין דרך אחרת שיבוא
הנה בעוד שמונה ימים לא יאוחר, כמו מר זוסמן
גם כן יבוא לקחת בעצמו ואל יחכה למשלח. אמא
אמרה כי מר ר' סגל גם כן שאל על המען שלי לכן
ידבר עם סגל ויסדרו הדבר ביחד אבל על (=אל) יאחרו
הזמן כי אפשר מאד כי נגמור את הזמירה
במשך עשרה ימים.
שלום לכולכם שלום להסבתה
אביכם מיכל
[3]
קרית ענבים, יום ג', ערב
ילדי היקרים!
כותבת בחדרו של אבא, מובן אוריגנלי מאד אבל
נעים כשקולות צעירים מתבקעים מכל החדרים הסמוכים.
ביפו חכה לי קריתי, אבל נוסעים לא היו ביום גשם ובשביל
לסדר אוטו שלמנו ביוקר והנסיעה היתה רעה מאד,
אבל השופר אדם טוב והוביל אותנו ישר לחוה, עד
הדלת ממש. היתה שמחה, כמובן, הצעירות קבלוני
יפה, הן נחמדות. יש גם 7 פעוטים בריאים ויפים.
רחל, חברתה של ג"ב בולקין, התור שלה כעת לטפל בילדים.
האמהות הולכות לעבד, רק בצהרים נכנסים האבות
ומסתכלים באהבה בפעוטיהם – מחזה נהדר, מעורר
חמלה רבה. הם לא לוקחים את הפעוטים על ידיהם
רק צוחקים להם מעט, שולחים מבטי חבה ויוצאים
לעבודה. הרבה מהצהרים עד עכשו לא הספקתי
לראות, אבל הנעם שבסביבה מורגש בכל. לא לחנם
אבא התאהב במקום.
את ביתנו עזבתי כמובן לא ברצון. בלילה שמחתי
שהיה מטר, רעמים וברקים שיכלו להפריע לי את
הנסיעה. אבל בבקר קמתי במרץ להוציא פעם
לפועל איזה דבר גם למען נפשי ומנוחתי. והלא יש
[עמוד 4]
לי עתה הזדמנות כל כך טובה, שאתם בבית ולא השארתיו עזוב ושומם. אני מאושרת
במחשבה, שבני ממלאים את חובתנו במשק החקלאי, ששבו אליו הכחות הצעירים
והידים החרוצות. הלא זה כל כך טבעי ויפה וטוב, שרק בחלום יכלתי להזות בזה.
ואתם בודי ובודי [בוודאי ובוודאי] שמחים שנתתם לנו הזדמנות לנוח מעט. אבא הבריא, פניו טובים והוא
עליז ושמח. כעת יש לי שאיפה אחת, שתבריאי גם את, אפרתי, ואז אהיה באמת
אם מאושרה בעולם. צבי בודי כעת ישגיח עליך היטב, היטב ולעת שובי אמצא
אותך כמו שהייתי רוצה לראותך. את תטפלי מעט בהשגחה על ה"בבֶלה" ושלום מסרי לה.
שלום לעדה, לעשהאל ולקטנים שלהם. מה שלום סובול? בשני הערבים
האחרונים הרגישה את עצמה לא טוב ואיך עכשו? הקרובה של אבא נחמדת.
שלום לכם לכלכם מאת
אמא
אסתר יקרה! אל תתגעגעי לדודה. היי שמחה ועליזה. את החדר שלנו סדרי
היטב כל בקר ותעזרי לאפרת במה שאפשר יהיה לך. אם תצטרכי כסף
למחברות או דברים אחרים בקשי מאפרת היא תתן על חשבוני.
תמסרי שלום לאדון אמיתי ממני ומהדוד. דודתך אוהבתך נ. פוחצבסקי
[בצידי הדף] חפצנו מחר לנסע ירושלימה, אבל מתכוננים פה ל"כח" שיטע חרשה ולא נח לעזב את המקום.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
