על החיים בעורף כחודש אחרי מלחמת יום הכיפורים: הטיפול בילדים, לימודיהם וחבר שנפצע

סיפור רקע
במכתב, שחלקו הראשון חסר, בתיה זבדי מספרת לישראל על החיים בעורף כחודש אחרי מלחמת יום הכיפורים. היא כותבת על הטיפול בילדים ומצבם בלימודים, על חבר שנפצע במלחמה וגם קצת רכילות על ירוחם משל.
במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו בתיה, לבנו אייל בן התשע ולבתו יעל בת השלוש.
ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין.
בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה
במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו בתיה, לבנו אייל בן התשע ולבתו יעל בת השלוש.
ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין.
בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה – צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל.
המכתב הועלה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.
ארועי התקופה
כתב היד
עמודים חסרים
[עמ' 1]
כו"כ [כמו כן] סיפר לי על "אותה נערה" של [ירוחם] משל. שזו היתה מזכירתו
כל הזמן ולא כמו שרות אמרה לי שהיא בכלל לא מכירה אותה.
עניין ריקה מאד היה איכפת לו וגם על זה בודאי יתעניין.
בכל אופן ביום חמישי בערב הוא בודאי יתקשר איתי ואז
אכתוב לך.
לאמך לא נסעתי היום מאחר ושכחתי שליעל היה היום
התעמלות ונגינה. אגב, היא כבר מנגנת די יפה.
קבעתי עם מינה ביום שבת בבוקר כדי לנסוע לאמך.
מחר לא אוכל לנסוע מאחר וצריך לבוא שוב בענין הבוילר
ואינם יכולים לקבוע שעה.
נאוה כבר היתה פעמיים ב"רפידים" עם הלהקה שקצרה
הצלחה גדולה. בפעם השניה שזה היה אתמול, ניפגשה שם
עם מיכל וכן באופן מקרי עם עמיקם והשמחה היתה
גדולה.
אברהם מחר משתחרר מבית ההבראה. כנראה שיוכנס לבי"ח
הכדור שפגע לו ברגל כנראה פגע בעצב, כך שהוא אינו
מרגיש את החלק התחתון של הרגל ממקום הפגיעה.
אני מדי פעם נזכרת בדבר נוסף כך שקשר הדברים
לא רצוף, אבל לא נורא.
דני בילה אתי בשבוע שעבר ערב גדול וארוך. הוא נכנס
בשעה 8:00 בערב והלך ב-12:00. אותו ערב לא היתה
תכנית מאחר וזה היה בערב קבורתו של בן-גוריון ז"ל.
היו ראיונות לזכרו עם אנשים שונים והיה מאד מעניין.
אבל כשהיה קונצרט, רמזתי לו שודאי ברוב הבתים
[עמוד 2]
סוגרים את הטלויזיה. לא הבין משום שהרי אני "מוזיקלית"
בעיניו. כך שהוא המשיך לשבת ולטרטר בראש. הוא הפך
לכזו "יונה" ששם את לובה אליאב בכיס הקטן שלו.
כן שכחתי. כשנכנס אני הייתי עסוקה עם יעל. הוא מזג
לעצמו ויסקי וישב לבלות.
את שמעון ויצמן קראו שוב. יש הרגשה לכולם שעומדת
שוב לפרוץ מלחמה. וההרגשה מחורבנת. וכולם שואלים מה יהיה.
ביום ראשון יש אספת הורים בבי"ס "גאולה". אין לי הרגשה
הכי טובה ביחס אליו. אתמול הוא הביא מבחן בדקדוק
וקיבל לא פחות ולא יותר מאשר 4. לדבריו, היה בטוח
שהוא יודע את החומר ומסתבר שאינו יודע כלום. מאחר ומיכי
מגויסת דברתי עם תמי שתתן לו כמה שעורים. בביאולוגיה
קיבל 80.
זהו יקירי
הימים חולפים כמו לפי תכנית קבועה.
יום יום אותו דבר. רק הטלפונים שלך מוציאים אותי
מהשגרה. תשתדל לטלפן לא חשוב באיזה שעה.
ד"ש מאבי ממשל'ה ובת-שבע. וכולם.
ראיתי את המשרד של אורי. באמת יפה. "בלבעטיש".
מסרו לך גם ד"ש.
שלום ולהתראות
אוהבת אותך
אני
בטי
6.12.73
לפני שאני שולחת המכתב.
בוקר טוב
ד"ש מהפוגלים
היו אצלנו אתמול בערב.
להתראות
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
עמודים חסרים
[עמ' 1]
כו"כ [כמו כן] סיפר לי על "אותה נערה" של [ירוחם] משל. שזו היתה מזכירתו
כל הזמן ולא כמו שרות אמרה לי שהיא בכלל לא מכירה אותה.
עניין ריקה מאד היה איכפת לו וגם על זה בודאי יתעניין.
בכל אופן ביום חמישי בערב הוא בודאי יתקשר איתי ואז
אכתוב לך.
לאמך לא נסעתי היום מאחר ושכחתי שליעל היה היום
התעמלות ונגינה. אגב, היא כבר מנגנת די יפה.
קבעתי עם מינה ביום שבת בבוקר כדי לנסוע לאמך.
מחר לא אוכל לנסוע מאחר וצריך לבוא שוב בענין הבוילר
ואינם יכולים לקבוע שעה.
נאוה כבר היתה פעמיים ב"רפידים" עם הלהקה שקצרה
הצלחה גדולה. בפעם השניה שזה היה אתמול, ניפגשה שם
עם מיכל וכן באופן מקרי עם עמיקם והשמחה היתה
גדולה.
אברהם מחר משתחרר מבית ההבראה. כנראה שיוכנס לבי"ח
הכדור שפגע לו ברגל כנראה פגע בעצב, כך שהוא אינו
מרגיש את החלק התחתון של הרגל ממקום הפגיעה.
אני מדי פעם נזכרת בדבר נוסף כך שקשר הדברים
לא רצוף, אבל לא נורא.
דני בילה אתי בשבוע שעבר ערב גדול וארוך. הוא נכנס
בשעה 8:00 בערב והלך ב-12:00. אותו ערב לא היתה
תכנית מאחר וזה היה בערב קבורתו של בן-גוריון ז"ל.
היו ראיונות לזכרו עם אנשים שונים והיה מאד מעניין.
אבל כשהיה קונצרט, רמזתי לו שודאי ברוב הבתים
[עמוד 2]
סוגרים את הטלויזיה. לא הבין משום שהרי אני "מוזיקלית"
בעיניו. כך שהוא המשיך לשבת ולטרטר בראש. הוא הפך
לכזו "יונה" ששם את לובה אליאב בכיס הקטן שלו.
כן שכחתי. כשנכנס אני הייתי עסוקה עם יעל. הוא מזג
לעצמו ויסקי וישב לבלות.
את שמעון ויצמן קראו שוב. יש הרגשה לכולם שעומדת
שוב לפרוץ מלחמה. וההרגשה מחורבנת. וכולם שואלים מה יהיה.
ביום ראשון יש אספת הורים בבי"ס "גאולה". אין לי הרגשה
הכי טובה ביחס אליו. אתמול הוא הביא מבחן בדקדוק
וקיבל לא פחות ולא יותר מאשר 4. לדבריו, היה בטוח
שהוא יודע את החומר ומסתבר שאינו יודע כלום. מאחר ומיכי
מגויסת דברתי עם תמי שתתן לו כמה שעורים. בביאולוגיה
קיבל 80.
זהו יקירי
הימים חולפים כמו לפי תכנית קבועה.
יום יום אותו דבר. רק הטלפונים שלך מוציאים אותי
מהשגרה. תשתדל לטלפן לא חשוב באיזה שעה.
ד"ש מאבי ממשל'ה ובת-שבע. וכולם.
ראיתי את המשרד של אורי. באמת יפה. "בלבעטיש".
מסרו לך גם ד"ש.
שלום ולהתראות
אוהבת אותך
אני
בטי
6.12.73
לפני שאני שולחת המכתב.
בוקר טוב
ד"ש מהפוגלים
היו אצלנו אתמול בערב.
להתראות
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?