יום שישי
8:00

[עמ' 1]
יפיפיה שלי!
פעם ראשונה אני עומד בתצפית וצופה כל הזמן. הרגלים קפאו
לי לגמרי והידים באותו מצב. מזל שחלקו לנו ציוד לא רגיל של
מכנסיים ומעילים אבל אפשר לנוע רק במגפים מגומי וזה לא מחמם יותר
מדי כפי שידוע לך.
הנוף אתמול היה שחור לבן – כי ראו חלק מהגדרות אבן שממול
כי הן בגובה מטר – ויותר והשלט לא היה מספיק גבוה. היום השלג
מספיק גבוה והכל לבן לבן לבן. יש מעט רוח ובמישור תחתינו
הרוח מעיפה את השלג כמו שהיא מעיפה חול בגבעות מראשון.
רק שזה האחרון כבד והשלג קל והוא מתעופף כל כך יפה
שזה לא יאומן. הייתי שולח לך דוגמא מהשלג (ויש לנו המון
מה לשלוח) אבל זה בטח יימס בדרך כך שלא אנסה. כאן השלג
כבר כל כך גבוה וכל כך יבש ויפה שאפשר לדרוך אפשר
לבנות בובת שלג ואפשר לעשות הכל כמו בחוץ לארץ. אני לא
יודע אם זה לא רעיון לקחת אתכם בהסעה של הצבא לכאן
כדי שתהנו מהשלג – אנחנו עוד לא ראינו דבר כזה בחיים שלנו
פרט לנס[י]עה ליונגפראו. אני מסתכל למשקפת למרחק גדול – עכשו
אולי עד 8 ק"מ סביב. זה כולל שטח של 3.14X4X4 = 50 קמ"ר
שהם 50,000 דונם והכל מכוסה שלג עומק נניח 1/2 מטר כלאמר
זו קובית של 25.000.000 (עשרים וחמישה מיליון) מטר מעוקב שלג.
אתמול היינו בתעסוקה כל היום. לא תעסוקה מבצעית אלא מנהלית.
הניקוי והחפירות והטיפולים וכ' גזלו ממש את כל הזמן וביתר הזמן
נחוץ לחמם על התנור הגדול החדש שלנו את האיברים הקפואים ומזל
שהביאו את התנור הזה בזמן אני עדיין לא מעיז לחשוב מה היה
אם לא היה לנו אותו.
[עמוד 2]
תודי מאד בשמי לילדים ובעיקר ליונת ואלה על המכתבים
החמודים שלהם. הגזירות של ללי זה כבר שם דבר ואני ראיתי
לפי המכתב האחרון שהיא הגיעה גם לספרי הקריקטורות – טוב אבל
לפחות לא לאלו השלמים, תני לה רק את הקרועים.
מה בנוגע לליזה? את מתכוונת לליזה של חנה וסטנלי מורד
הגליל? ואם כן נחוץ לאמץ גם מישהי מאיזו מסעדה או מלון בחן
ארנבה[?] זה הרבה יותר קרוב עכשיו וחוץ מזה אולי את עושה
מאמץ ומתחילה לאמץ איזה ילד גם כן? בנות כבר יש מספיק, לא?
(בעיקר אם ניקח בחשבון את אביגיל).
שמענו חדשות אתמול בערב והבוקר אבל בשם אלוהים אישה,
לא להתחיל לשאול אותי בחופש הבא. ואני מקוה שאהיה בבית ביום א'
מתי אני משתחרר.
היום אני יותר שקט אז אספר לך על כל הסיפור עם בני מהרשק.
הזקן הנ"ל מופיע אצלנו בצריף ומזמין את כולם ל"שיחה". אז אני
ממשיך לקרוא בספר על המיטה כי אינני מעוניין לשוחח, וכשהוא מעיר
לי שאני קורא אמרתי שהיות וזה שיחה חופשית אז אני בחוץ. ובתגובה
הוא יוצא, מביא את המ"פ ומכריז שזה חובה. טוב, התחלנו לשמוע
בשורות טובות. א. עכשיו יוצאים לא פחות מ 48 שעות, כל 11-10 יום
ב. " " [עכשיו יוצאים לא פחות מ 48 שעות] גם בזמן כוננות.
(ואלו 2 הטענות שבגללן הסתכסכתי עם המח"ט ושאותן אני הצגתי
בתור מינימום שאנחנו חיבים לקבל – אז עכשיו פתאום זה רעיונות
שבאו מלמעלה והם הטובים החושבים שנותנים לנו סוכריות).
אחר כך בא כדרכו של בני מהרשק סיפור ארוך על כמה
אנחנו טובים וכמה הסורים והמיצרים רעים וכו'. אלא שאני שומע
סיפור זה כבר 15 שנה וזה משעמם.
[עמוד 3]
בסוף שאלתי אותו אם לשלוח לו את כל החילים שלא יקבלו
חופש תוך 11-10 יום אליו כדי שיגידו לו שזה לא נכון ומכאן
גלשנו, אני לא מבין עדיין איך לכך שאני מנצל, מליונר, גר בהרצליה
פיתוח ולכן יש שתי דרכים – או לשחרר אותי בחרפה מצה"ל – דבר
שהסכמתי לו תיכף על המקום ואמרתי שאני מוכן ישר לארוז ולנסוע,
או להכניס אותי לבית סוהר בגלל ההאשמות מלמעלה, כלאמר על ניצול,
התעשרות ומגורים בהרצליה פיתוח? וכן בגלל זה שאני רונן (הוא התכוון
בטח לרוטן אבל חזר על זה כל כך הרבה פעמים שזה כבר אצלנו מטבע
לשוני) לזה לא הסכמתי ואמרתי לו שאני ניצלתי, מנצל ומתכון לנצל
גם בעתיד – לא עובר לבית אחר וממשיך לרנון ונראה אם הוא יצליח
במשימה השניה על כך הוא הגיב שצריך לפרסם בעיתון איזה
מין חייל אני שרק רוטן ולא רוצה להיות בקוים וכ'…. כמובן
ששאלתי אותו אם הוא מוכן לפרסם את זה ע"ח קרן היחידה ששם יש
לי חלק או על חשבון כל צה"ל – שממומן ממס הכנסה שלי וכשהוא
הסכים לפרסם את זה על חשבונו הפרטי הסברתי לו שלחברי קבוצים יש
4.7% מהאוכלוסיה ו 9.4% מההון הלאומי וגם הם מנצלים אלא שכמובן
הפסיקו את הויכוח בינינו וזה נשאר פתוח לפעם הבאה.
גם אני מסיים ובורח לחדר להתחמם.
נשיקות וכל טוב ולהתראות בקרוב עמי.