יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם על נייר מכתבים רשמי של רב העיר צפת כותב הרב וינגוט לבנו מתורותיו
סיפור רקע
הרב וינגוט כותב לבנו אברהם דוד. הוא מברך אותו על המעיל החדש שקנה ואומר שהוא מקווה שילך בו ימים רבים. במכתב קודם ביקש הבן מאביו שילמד אותו מחידושי התורה שלו והרב וינגוט כותב את חידושיו במכתב זה. הוא עוסק בהרחבה בצרעת, בחטא העגל ובתקופת נדודיו של משה.
בעמוד 3 חסר תמלול.
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של רב העיר צפת.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ובהמשך הצטרף לסבתא זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר הרב וינגוט לרב העיר צפת, ובה חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית. נכדותיו עדנה
בעמוד 3 חסר תמלול.
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של רב העיר צפת.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ובהמשך הצטרף לסבתא זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר הרב וינגוט לרב העיר צפת, ובה חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים ועל הקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה. צפת, י"ד לחדש טבת שנתש"א
ברוה"צ [ברכה והצלחה] וכט"ס [וכל טוב סלה] לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר ונעלה מו"ה [מורנו הרב] אברהם דוד שיחי' [שיחיה]
ולזוגתך כלתי דבורה תחי'
מאוד הנני שמח שכבר קנית לך מעיל החורף ותהי' [ותהיה] בטוח אי"ה [אם ירצה השם] אשלח לך המגיע בספ"י [?]
ואני וביתי מברכים אותך תתחדש ותלך בו ברב טוב המעיל הישן נראה להמציא לידך
בעזה"י [בעזרת השם יתברך] באיזה הזדמנות [.] וצלח ורחב בדבר מה שכתבת שאני כוונתי בח"ת [חידושי תורה] לדברי
הש"ש נהנתי וברוך שכונתי לדעתו הגדולה וכן יעזור השי"ת לכוון לאמיתה של תורה
ובדבר בקשתך לכתוב לך דבר לשמוח בח"ת [חידושי תורה] הנני אמלא וארשום לך דבר מח"ת [חידושי תורה] של
[שם רב- כתוב מטושטש] ז"ל שעשיתן ז' פ"ס [הפסוק] לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים
את נפשך ופירש זצ"ל בשם הגמ' [הגמרא] נדרים דיורדי מנכסיהן ועני חשוב כמת ומקשין העולם
לדעת הרן נדרים דף זמן ע"ב שפי' [שפירש] דא"א שהי' [שהיה] מצורעין דהא כתוב בקרב כל
ישראל […] למומר שנתרפאו במתן תורה דהא כל בעלי מומין נתרפאו במתן תורה
דהא חזרו במומן במעשה העגל ושוב אף ה' בקרב ישראל ומקשין הא מפורש
[שם של מסכת] פ"ז משנה א' אלו בהרות טהורות שהי' בו קודם למתן תורה שכתב הרע"ב
מי שהיתה בו צרעת קודם לא הי' טמא מחמת אותו נגע לאחר מתן תורה דכתיב
אדם כי יהי' בעור בשרו פרט לזה שכבר הי' ע"ש וקשה לדעת הר"ן אף משכחת
נגעים קודם מ"ת [מתן תורה] הא נתרפאו במ"ת [מתן תורה] ואף שחזרו במעשה העגל למומן עכ"ז טהורים
כמבואר ושוב י"ל דה"י מצורעין ועכ"ז הי' [היה] בקרב ישראל משום דהי' [דהיה] קודם מ"ת [מתן תורה]
וכתב אאמו"ר זצל"ה לפי מה דמבואר במדרש פ' [פרשת] נשא פ"ז [פסוק ז] אות א' דנעשו
זבין
[עמוד 2]
זבין ומצורעין לאחר מעשה העגל וכתב היפ"ת שאותן שראוין למות מצד מעשה העגל
נעשו מצורעין דחשבו כמתים דאי מאותן שלא שלא נתחייבו מיתה א"כ ראוי שכל
ישראל יהי' מצורעין חוץ משבט לוי ענ"ש כן ב"ז מבואר בשאר מפרשי המדרש ולפ"ז
יש לומר שאנשים שחייבו מיתה מכח מעשה העגל ונעשו מצורעין שפיר [?] מטמאן אף
קודם הציבור אף קודם מ"ת משום טומאת מצורעין דהא הקב"ה הרחיקן משעת
הקמת המשכן ולכן צריכין הרחקה אף האנשים שהי' מצורעין קודם מ"ת
ונתרפאו בשעת מ"ת וחזרו למומן במעשה העגל לא מחמת שנתחייבו מיתה
הם אינם מטמאים כיון דהם מצורעים קודם הציבור וא"כ דתן ואבירם
שהי' רשעים גמורים וראוין להיות מצורעים כי ודאי הם הי' ראשונים גם
במעשה העגל שפיר [?] הם הי' מטמאין אף שהי' מצורעין קודם מ"ת נשפיר
כתב הר"ן ומהמשנה אין קש"י ושוב ממילא צריך לומר דדתן ואבירם לא הי'
מצורעים קודם מ"ת ולא נעשה מצורעים במעשה העגל וע"כ דירדו מנכסיהן עימן
ולפע"ד [ולפי עניות דעתי] באמת קשה לי דאין יכולין לומר דאם נתרפאו קודם מ"ת וחזרו למומן יהי'
להם הנגע זה כדין נגע קודם מ"ת ולא יהי' מטמא הא פנים חדשות בא לכאן
כמו דמשום כלי שנטמא ונוקב כמוצא רימון ומטהר ושוב מסתם טהורה הוא דמעשה
ככלי חדשה ושוב ההצ' [?] באדם דנתרפא במ"ת והוי כאדם חדש ואם חזרו
למומן שוב צריך להטמא דהוי כנתחדש הנגע זו בעת […] דאיתא בהרות
שהי' קודם מ"ת טהורות הן היינו דלא נתרפאו היא הא דאיתא בשעת מ"ת נתרפאו
מכל המומים יש לומר כמו שכתב בעל נחל אשכול בדיני אבולות בשם המכילתא דהם
נתרפאו דוקא מאותן המומים שהי' מזיקין להם בקבלת התורה כגון חרש וסומא אבל
שאר
[עמוד 3]
שאר מומין לא דלא כדברי המדרש שנתרפאו מכל המומין ושוב י"ל דהמשנה ג"כ סובר
כדברי מכילתא ובאמת אם היה בהרות ונתרפאו במ"ת ושוב חזרו למומן במעשה עגל
שפיר מטמא אותן ושוב לא קשה על דברי הר"ן דע"כ לא הי' מצורעין דהא הי' בקרב
כל ישראל כן נראה לי בנו ותלמידו ויש להארכן בזה.
ועוד כתב אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] זצ"ל [….
….רוב עמוד 3]
[סוף עמוד 3] הנה יצאתי מהגבול ומלאתי מבוקשך ותעיין בזה כי דברים נכונים
המה [.]
[עמוד 4]
המה [.] אתנו אין חדש הכל כמקדם מאד רציתי להיות בירושלים על איזה
ימים לראותך ולדבר אתך אצפה שיגיע הזמן לזה וחזון למועד יתן השם שיהי' [שיהיה]
בשו"ט [בשורות טובות] מכללות ישראל בכל מקום שנמצאים ויתרומם קרן ישראל ותוה"ק [תורת הקודש]
אביכם הצופה לשמוע טובכם כל הימים והמצפה לישועת ישראל
כל ב"ב [בני ביתי] [מילים ביידיש] אפרים
[שורה נכתבה ביידיש]
ברכות כן או"ש [אומר שלום] לכל המחו' [המחותנים] ולכל הדורשים בשלומי
1
אך קשה לי הלא דתן ואבירם בטח חטאו במעשה העגל, והלא
הצטרכו להיות מצורעין מחמת חטא העגל, ואיך כתיב
[…] בקרב כל ישראל.
ועוד קשה לי הלא עיקר הצרעת אם הי' להם, הי' אחר הורגו
בא להם ע"י שבא להם מיתה על חטא העגל, ושוב איך
יש לומר דמשום שכתוב אצלם בקרב כל ישראל
כך לא היו מצורעין לפני חטא העגל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
