יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם על נייר מכתבים של איגוד העופות כותב נפתלי יוסף לבתו, הוא מעדכן בשלום המשפחה ומתאר את השבת שעברה בקיבוץ
סיפור רקע
נפתלי יוסף אייגרמן כותב לשרה, בתו, שעובדת בארה"ב. הוא כותב ממשרדי איגוד העופות על נייר מכתבים של האיגוד. נפתלי יוסף מוסר לשרה כי הגיע בעבורה שי' ממשרד החינוך. הוא מתאר את השבת הנעימה שעברה על המשפחה בקיבוץ, על הלימוד ועל שני טקסי ברית מילה שנערכו במשק. הוא מספר על הנעשה בחופש הגדול, על ביקורו אצל הדוד והמפגש עם ישראל, בנו, ועל עבודתו. הוא אף מצרף למכתב תמונות של בני המשפחה.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת.
בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
לאה ונפתלי יוסף, הוריה של שרה, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
את המכתב תרמה לפרויקט אוצרות שרה ברטל.
ארועי התקופה
כתב היד
שלם רב לך, שרה, עמ"ש [עימך השלום]
כדי לא לבטל את הזמן כאן במשרד בתל אביב, החלטתי לכתוב לך. המתח בעבודה
כל כך גדול שממש אני שוכח כל שלא שייך לעבודה. ביום חמישי הינו [היינו] אצל שר החקלאות, וכמעט
כל יום אני בדרך. תביני שאני שמח לשבת ולחשוב עליך. את מכתבך קבלנו והשמחה היתה גדולה.
כתבתי לך מכתב שבוע לפני נסיעתך, ואני השלתי את עצמי שתקבלי אותו עם הגיעך לניו יורק, אבל
כנראה שלא הגיע. את הבולים נשלח לך וגם את תשלחי לנו כמה בולים, כי מה שלך טוב גם לנו
דרך מועילה. במשק כל אחד שואל עליך. קבלת עוד איזה צ'ק ממשרד החנוך על כאלף ל"י [לירות ארץ ישראליות], לא ראיתי את המכתב. אמא חושבת שאדית העבירה אותו לאברהם ל. ביום חמישי אחרי הישיבה
קפצתי לדוד דוד לרמת השבים (מובן ששכחתי את המגפיים) היום יום א דוד דוד מתחיל בחופש
שלו ומחר אחה"צ הם יבקרו אצלנו עם דודה אבלין. היתי אצלם כמה שעות ביום ה ו[?]
על צרות, גם אורי ויודית היו בבית. דוד דוד הביא אותי בערך בשעה 6 לרמתיים לאוטובוס,
ואני לתומי עומד על יד התחנה ליד, נו מה את חושבת, ישראל אייגרמן. ברגע הראשון
ממש נבהלתי, נורא נחמד, לא. נסענו יחד עד לראשון ופטפטנו כל הדרך. בימים אלה
ישראל יבוא לקחת אותנו אליו הביתה. הוא נתן לי גם 3 תמונות של דרור עבורך ואני מצרף אותן
למכתב. גם תמונות מהמשפחה אשתדל לשלוח. בינתיים גם החופש במשק התחיל. אצל חוה נמצא
אהוד, והוא מפסוט [מבסוט] חלס [חלאס] עם הבנות של חוה. בקושי הגיע פעם אחד [אחת] אלינו. שאלתי אותו למה לא אמר לנו שלם [שלום]. פשוט שכחתי הוא אמר, הבנות אוהבות אותו מאוד. אצלנו שרוליק של יוכי היחסים בינו ובין אבי כמו בין דוד ובן דוד ואחד רוצה להשתדל להשתלט על השני. שושי הייתה [היה]
לה בקור משושי הלמן השבת. הגיעו למשק אל […] שכחו אותם באופן רשמי כ 20 בנים
ובנות מהעזרא, אבל הסתדרו. השבת היתה נחמדה, בליל שבת הינו בלי אבי כי הוא הי' [היה]
תורן. היו 2 שלם [שלום] זכר אצל שמעון לב ואצל מנחם גרסטל ובשבת אחרי התפילה
הכניסו את הבנים לבריתו של א"א. דוד בן מנחם ונדב בן שמעון שיגדלו לתורה לחופה ולמעשים
טובים, ושינקמו את נקמת הסבות והסבים מאת הוריהם. ודווקא למדנו הרבה ליד השולחן. בערב
שוחחנו על בני גז ובני ראובן, בבוקר על ערי מקלט ובסעודה שלישית למדנו את הפרק השני של הלכות
תשובה לרמב"ם. והשנה היתה משובחת כדת נפש משיבת. ובמשק מובן כמו תמיד, אבל
מהרתי, כי היתי צריך לעבוד במדגרה. וכעת אני מוכרח לטלפן ואשתדל להגיע בזמן הביתה
וכן, אגמור עוד הערה את המכתב ואמסור אותו ללנדסי.
הגעתי בשלם הביתה, אבל לא הי'ה הרבה פנאי לכתוב, את יודעת מדגרה, אוכל, מקלחת,
מנחה, למוד, מדגרה, מעריב, שיעור, וכבר עבר הערב. אגמור את המכתב ואלך לחפש את
[עמוד 2]
לנדסי. הנני מבקשך למסור לשושי ולאלפרד וגם לילדים ד"ש לבבית
ממני. אני מניח שבמשך השנה שאת נמצאת אצלם הם יקבלו מאתנו
יותר מכתבים מאשר כל השנים עד היום.
ובכן לילה טוב וכל טוב והרבה ברכות. מה שלא הספקנו להכניס
למכתב נשלח בהזדמנות הקרובה.
שלך אבא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
