עמי משתעמם מאוד בהמתנה במילואים, וחוסר המעש משפיע על מצב רוחו

סיפור רקע
עמי משתעמם מאוד, וחוסר המעש משפיע על מצב רוחו. מה שבעיקר מפריע לו הן הבעיות בקווי הטלפון, שמונעות ממנו לבטא את מה שהוא חושב ומרגיש. זה מכתב שנכתב ישר מהלב ונשלח כמות שהוא.
עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה.
את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל.
אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי. אורה נולדה ברמת גן, גדלה בתל אביב ובקיבוץ גבעת השלושה וכן בראשון לציון אצל סבה
עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה.
את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל.
אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי. אורה נולדה ברמת גן, גדלה בתל אביב ובקיבוץ גבעת השלושה וכן בראשון לציון אצל סבה וסבתה עשהאל ועדה פוחצ'בסקי. אורה שירתה בצה"ל בתפקיד עורכת פרסומי מטכ"ל אמ"ן ובהמשך עסקה בהוראה, בכתיבה ובעריכה בתחום תורת התקשורת ומדעי הטבע. היא הייתה גם אחראית על שידורי המדעים בטלוויזיה החינוכית. אורה כותבת פרוזה ושירה בשם העט "אורה עשהאל".
ארועי התקופה
כתב היד
שבת
[עמ' 1]
יפיפיה שלי!
ככל שמתארך הזמן שלא ראיתי אותך אני מתחיל לחשוב שזה
יותר ויותר נכון. כלאמר, זה מה שכתבתי מראשי היות
והחלטנו שכותבים מה שחושבים ומה שמרגישים. אז היום אני
מרגיש מחורבן עד הסוף, העורף השיג אותנו ואפשר לטלפן
אפשר להתרחץ, אפשר לאכול כמה ומה שרוצים, נמאס לי!
כבר אפשר לבחור בין כל מני דברי המתיקה שאפשר לאכול
אבל זה לא זה. אפילו הציור העירום שקיבלתי ממך – דרך
אגב זה אוטו פורטרט? – לא הצהיל היום את רוחי
פשוט נמאס לי ומשעמם לי. אני לא עושה שום דבר
פרודוקטיבי יותר מאשר לקרוא בלשים ואין לי כל רצון
וכל צורך לעשות יותר. הייתי אפילו כותב מכתב
לעדה הג'ינג'ית או לאביגיל אם הן לא היו נשואות – אבל
בעצם זה גם כן לא נכון – אפילו לכתוב לך אני
מכריח את עצמי ומה שהייתי רוצה באמת זה פשוט
לשכב על המיטה ולשים את הראש שלי על הרגלים שלך
ושתלטפי לי סתם ככה את הראש וזה הכל. אולי לשמוע
ברקע את הילדים ואולי גם זה מיותר. אני כותב מהר
ובדיוק את מה שאני חושב ומתכונן לשלוח מכתב זה בלי
[עמוד 2]
לקרוא מה כתוב בו – לא 'כפת לי כלום אין לי רצון
אפילו להרגיז מישהו ואני מרגיש שאם עוד מעט אני
לא מקבל חופש רציני או משהו קורה אני מתחיל לנשוך
אנשים ברחובות או לירות בהם או משהו דומה.
כנראה שלתנאים החיצוניים הטובים יש חלק בכך.
אני יכול עכשיו להתבודד לי לבד בחדר שפלשתי
אליו כאן במבצר הוא די גדול עם דלתות הרמטיות
נסגרות ב-2 צדדים וחלון עצום פתוח לאי שם
בלי לשמוע קולות ובלי לראות אנשים, יש לי הכל מה
שאני רוצה מפיסטוק חלבי ועד משחת נעלים חומה
מיטה רכה עם מזרון גומאוויר וכל כך הרבה זמן להרוג
במשך היום שזה הורג למעשה רק אותי.
מתחיל אצלנו החורף ואולי זה מה שהורג אותי.
בחוץ מתחילה רוח סתוית באמת בלילה כבר קר
ונהדר לישון בחוץ על מזרון רך והמון שמיכות חמות
אבל זה באמת לא זה אני פשוט מתגעגע.
אתמול אחרי הטלפון דרך דרוקר הוא עוד התחיל
לצעוק לך באלחוט שאני אוהב אותך אבל לא מוצא דרך
למסור לך את זה או שקשה לי להתבטא באלחוט וזה באמת ככה
[עמוד 3]
אולי יסדרו לנו את הטלפון החטיבתי ואז
אוכל להתקשר אתך ביתר קלות ולא כמו אתמול
בלילה כשהייתי בעמדות וצעקתי לך כך ששמעו אותי
עד דמשק. טוב לא חשוב, נקוה שיהיה חופש מהיר
ובהקדם האפשרי ואז אולי אוכל לפרוק
הכל מהלב ישר אליך או אולי המלחמה תיגמר לגמרי
כי אני פשוט רגיל כמו שאמר הפילוסוף משה ר.
זה כנראה העונש של אנשים שמתחתנים עם אישה
בגלל כספה מילא מה אפשר לעשות.
בעלך האוהב אותך
באמת ונורא חזק
עמי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
שבת
[עמ' 1]
יפיפיה שלי!
ככל שמתארך הזמן שלא ראיתי אותך אני מתחיל לחשוב שזה
יותר ויותר נכון. כלאמר, זה מה שכתבתי מראשי היות
והחלטנו שכותבים מה שחושבים ומה שמרגישים. אז היום אני
מרגיש מחורבן עד הסוף, העורף השיג אותנו ואפשר לטלפן
אפשר להתרחץ, אפשר לאכול כמה ומה שרוצים, נמאס לי!
כבר אפשר לבחור בין כל מני דברי המתיקה שאפשר לאכול
אבל זה לא זה. אפילו הציור העירום שקיבלתי ממך – דרך
אגב זה אוטו פורטרט? – לא הצהיל היום את רוחי
פשוט נמאס לי ומשעמם לי. אני לא עושה שום דבר
פרודוקטיבי יותר מאשר לקרוא בלשים ואין לי כל רצון
וכל צורך לעשות יותר. הייתי אפילו כותב מכתב
לעדה הג'ינג'ית או לאביגיל אם הן לא היו נשואות – אבל
בעצם זה גם כן לא נכון – אפילו לכתוב לך אני
מכריח את עצמי ומה שהייתי רוצה באמת זה פשוט
לשכב על המיטה ולשים את הראש שלי על הרגלים שלך
ושתלטפי לי סתם ככה את הראש וזה הכל. אולי לשמוע
ברקע את הילדים ואולי גם זה מיותר. אני כותב מהר
ובדיוק את מה שאני חושב ומתכונן לשלוח מכתב זה בלי
[עמוד 2]
לקרוא מה כתוב בו – לא 'כפת לי כלום אין לי רצון
אפילו להרגיז מישהו ואני מרגיש שאם עוד מעט אני
לא מקבל חופש רציני או משהו קורה אני מתחיל לנשוך
אנשים ברחובות או לירות בהם או משהו דומה.
כנראה שלתנאים החיצוניים הטובים יש חלק בכך.
אני יכול עכשיו להתבודד לי לבד בחדר שפלשתי
אליו כאן במבצר הוא די גדול עם דלתות הרמטיות
נסגרות ב-2 צדדים וחלון עצום פתוח לאי שם
בלי לשמוע קולות ובלי לראות אנשים, יש לי הכל מה
שאני רוצה מפיסטוק חלבי ועד משחת נעלים חומה
מיטה רכה עם מזרון גומאוויר וכל כך הרבה זמן להרוג
במשך היום שזה הורג למעשה רק אותי.
מתחיל אצלנו החורף ואולי זה מה שהורג אותי.
בחוץ מתחילה רוח סתוית באמת בלילה כבר קר
ונהדר לישון בחוץ על מזרון רך והמון שמיכות חמות
אבל זה באמת לא זה אני פשוט מתגעגע.
אתמול אחרי הטלפון דרך דרוקר הוא עוד התחיל
לצעוק לך באלחוט שאני אוהב אותך אבל לא מוצא דרך
למסור לך את זה או שקשה לי להתבטא באלחוט וזה באמת ככה
[עמוד 3]
אולי יסדרו לנו את הטלפון החטיבתי ואז
אוכל להתקשר אתך ביתר קלות ולא כמו אתמול
בלילה כשהייתי בעמדות וצעקתי לך כך ששמעו אותי
עד דמשק. טוב לא חשוב, נקוה שיהיה חופש מהיר
ובהקדם האפשרי ואז אולי אוכל לפרוק
הכל מהלב ישר אליך או אולי המלחמה תיגמר לגמרי
כי אני פשוט רגיל כמו שאמר הפילוסוף משה ר.
זה כנראה העונש של אנשים שמתחתנים עם אישה
בגלל כספה מילא מה אפשר לעשות.
בעלך האוהב אותך
באמת ונורא חזק
עמי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?