אוֹצָרוֹת
1973 05 בנובמבר

עמי מתאר מבונקר סורי נטוש ברמת הגולן את השגרה החדשה

עמנואל זילברשטיין גבול סוריה
עמי זילברשטיין (ימני) וחבריו ליחידה, רמת הגולן, 1973

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

עמי כותב לאורה מבונקר סורי נטוש ברמת הגולן. הוא מתאר את השגרה החדשה שנוצרה אחרי הימים הראשונים של המלחמה: ארוחות, קריאת ספרים משחקי שש בש וכתיבת מכתבים ובלשונו "פשוט מנוחה לאדם העובד והתרגעות לאדם החושב". עמי משווה את תקופת המילואים לשנת שמיטה ואפילו "עושה חיים". עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה. את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל. אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי.

עמי כותב לאורה מבונקר סורי נטוש ברמת הגולן. הוא מתאר את השגרה החדשה שנוצרה אחרי הימים הראשונים של המלחמה: ארוחות, קריאת ספרים משחקי שש בש וכתיבת מכתבים ובלשונו "פשוט מנוחה לאדם העובד והתרגעות לאדם החושב". עמי משווה את תקופת המילואים לשנת שמיטה ואפילו "עושה חיים". עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה. את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל. אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי. אורה נולדה ברמת גן, גדלה בתל אביב ובקיבוץ גבעת השלושה וכן בראשון לציון אצל סבה וסבתה עשהאל ועדה פוחצ'בסקי. אורה שירתה בצה"ל בתפקיד עורכת פרסומי מטכ"ל אמ"ן ובהמשך עסקה בהוראה, בכתיבה ובעריכה בתחום תורת התקשורת ומדעי הטבע. היא הייתה גם אחראית על שידורי המדעים בטלוויזיה החינוכית. אורה כותבת פרוזה ושירה בשם העט "אורה עשהאל".

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

יום ד' 5.11

[עמ' 1]
שמנמנה שלי!
שוב בוקר ושוב זריחה משגעת ושוב אני רואה אותה לבד. לא
כי את על ידי ולא רוצה לקום אלא משום שאת רחוקה רחוקה. קשה לספר
לך באמת איך אנחנו מסתדרים ואיך אנחנו עושים חיים באמת. 
עלינו על גבל מסויים במשחק הגנה, ואחרי 2–3 שעות כבר היה לנו
בית מבטון עם גג וריצפה, מצאנו מטאטאים, גירדנו מיטות מתוך בונקר
סורי עזוב שאף אחד לא הצליח להמציא קודם כי הן היו 2 קומות
והקומה העליונה היתה 2 ס"מ מהתיקרה וכדי לפרק נחוץ להרים
אותם לפחות 5 ס"מ אז עשינו תרגילים ועכשיו יש לנו מיטות.
בצהרים אכלנו צלי עוף + שעועית ברוטב עגבניות, טחינה ומלפפונים
חמוצים ובערב בלי בשר + אפונה ירוקה "דן" + חומוס ותה ועוגות
(העוף פרטי והבשר צה"לי) בבוקר סלט + ביצה שלוקה + גבינה 
כחושה + תה ועוגות ועכשיו צריך להתחיל להכין את הבשר לצהרים.
וכל הארוחות האלו באות עם משחקי כדורגל קטנים, משחקי שש-בש,
כתיבת מכתבים, קריאת ספרים וכ' בחיק הטבע, בשמים אין
אף ענן אחד (אצלנו באיזור) השמש מחממת אם כי עדיין לא קופחת
על הראש והכל שקט שקט ממש תענוג לא רגיל. אני מתחיל לחשוב
שהמילואים זה כמו שנת שמיטה פעם, פשוט מנוחה לאדם העובד
והתרגעות לאדם החושב. אפשר להרגיש במילואים (כמו שלנו) כמו
תינוק שלא נולד כאשר הוא שט לו שם בתוך נוזלי הרחם
ונהנה וחושב על מה שיהיה אחרי.
אנ[י]לא יודע מתי מכתב זה יגיע אליך ואם בכלל הולכים
המכתבים מכאן אני בכל אופן כותב ואם הם יגיעו מתי שיגיעו
אז טוב. מסרי לסבתא ד"ש ונשיקות ממני אני אשתדל
[עמוד 2]
לכתוב גם לה במיוחד אם יצליח היום.
פרחים אי אפשר לשלם כי השושנים כאמור עדיין לא
לבלבו אבל מעט נענע שיש לנו בגינה לפני הבית אני שולח
וזה לא אשמתי שהצמח הזה ירוק ולא אדום.
להתראות בקרוב והמון נשיקות
ממני העושה חיים וכן מעט
מתגעגע
עמי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עמנואל זילברשטיין
מיקום: גבול סוריה
תאריך: 05.11.1973

מקבל/ת המכתב

שם: אורה זילברשטיין
מיקום: הרצלייה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

יום ד' 5.11

[עמ' 1]
שמנמנה שלי!
שוב בוקר ושוב זריחה משגעת ושוב אני רואה אותה לבד. לא
כי את על ידי ולא רוצה לקום אלא משום שאת רחוקה רחוקה. קשה לספר
לך באמת איך אנחנו מסתדרים ואיך אנחנו עושים חיים באמת. 
עלינו על גבל מסויים במשחק הגנה, ואחרי 2–3 שעות כבר היה לנו
בית מבטון עם גג וריצפה, מצאנו מטאטאים, גירדנו מיטות מתוך בונקר
סורי עזוב שאף אחד לא הצליח להמציא קודם כי הן היו 2 קומות
והקומה העליונה היתה 2 ס"מ מהתיקרה וכדי לפרק נחוץ להרים
אותם לפחות 5 ס"מ אז עשינו תרגילים ועכשיו יש לנו מיטות.
בצהרים אכלנו צלי עוף + שעועית ברוטב עגבניות, טחינה ומלפפונים
חמוצים ובערב בלי בשר + אפונה ירוקה "דן" + חומוס ותה ועוגות
(העוף פרטי והבשר צה"לי) בבוקר סלט + ביצה שלוקה + גבינה 
כחושה + תה ועוגות ועכשיו צריך להתחיל להכין את הבשר לצהרים.
וכל הארוחות האלו באות עם משחקי כדורגל קטנים, משחקי שש-בש,
כתיבת מכתבים, קריאת ספרים וכ' בחיק הטבע, בשמים אין
אף ענן אחד (אצלנו באיזור) השמש מחממת אם כי עדיין לא קופחת
על הראש והכל שקט שקט ממש תענוג לא רגיל. אני מתחיל לחשוב
שהמילואים זה כמו שנת שמיטה פעם, פשוט מנוחה לאדם העובד
והתרגעות לאדם החושב. אפשר להרגיש במילואים (כמו שלנו) כמו
תינוק שלא נולד כאשר הוא שט לו שם בתוך נוזלי הרחם
ונהנה וחושב על מה שיהיה אחרי.
אנ[י]לא יודע מתי מכתב זה יגיע אליך ואם בכלל הולכים
המכתבים מכאן אני בכל אופן כותב ואם הם יגיעו מתי שיגיעו
אז טוב. מסרי לסבתא ד"ש ונשיקות ממני אני אשתדל
[עמוד 2]
לכתוב גם לה במיוחד אם יצליח היום.
פרחים אי אפשר לשלם כי השושנים כאמור עדיין לא
לבלבו אבל מעט נענע שיש לנו בגינה לפני הבית אני שולח
וזה לא אשמתי שהצמח הזה ירוק ולא אדום.
להתראות בקרוב והמון נשיקות
ממני העושה חיים וכן מעט
מתגעגע
עמי

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: אורה זילברשטיין
מיקום: הרצלייה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות