אוֹצָרוֹת
1974 01 בינואר

עמי שוחח עם המח"ט בנושא החופשות, והוא מקווה להיות בבית בעוד 11 יום

עמנואל זילברשטיין גבול סוריה פורסם על ידי אורלי אילני
עמי זילברשטיין, רמת הגולן, 1973

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

עמי שוחח עם המח"ט בנושא החופשות, והוא מקווה להיות בבית בעוד 11 יום, אך לא בטוח שזה יקרנ. עמי מספר לאורה אשתו על השגרה בבסיס, על חיי התרבות הדלים, הרביצה במיטות, הזמן הזוחל וההתכנסות של כל אחד עם עצמו. הוא מספר לה על מכתב שקיבל משמואל, שבעקבותיו הוא מתכוון לנתק עימו את הקשר. עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה. את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל. אורה היא

עמי שוחח עם המח"ט בנושא החופשות, והוא מקווה להיות בבית בעוד 11 יום, אך לא בטוח שזה יקרנ. עמי מספר לאורה אשתו על השגרה בבסיס, על חיי התרבות הדלים, הרביצה במיטות, הזמן הזוחל וההתכנסות של כל אחד עם עצמו. הוא מספר לה על מכתב שקיבל משמואל, שבעקבותיו הוא מתכוון לנתק עימו את הקשר. עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה. את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל. אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי. אורה נולדה ברמת גן, גדלה בתל אביב ובקיבוץ גבעת השלושה וכן בראשון לציון אצל סבה וסבתה עשהאל ועדה פוחצ'בסקי. אורה שירתה בצה"ל בתפקיד עורכת פרסומי מטכ"ל אמ"ן ובהמשך עסקה בהוראה, בכתיבה ובעריכה בתחום תורת התקשורת ומדעי הטבע. היא הייתה גם אחראית על שידורי המדעים בטלוויזיה החינוכית. אורה כותבת פרוזה ושירה בשם העט "אורה עשהאל".

כתב היד

עמוד 1/3

1.1.74

[עמ' 1]
מתוקה שלי!
עכשו ערב ואני מנסה לכתוב לפחות את המכתב היומי
כך שלא יעברו 24 שעות בלי מכתב. במשך היום אצלנו פחות
נעים מאשר בערב. התצפית די לא סגורה ויש רוח פרצים
והיות וזה נמשך 3 שעות מתוך היום שלי שמתחיל למעשה ב 09:00 ונגמר
ב 4 זה חלק לא קטן. אנחנו קמים די מאוחר – אם אפשר – ועושים
ארוחת בוקר ואחרי זה מסדר בוקר. הג[י]לוח נדחה למאוחר יותר
פשוט כי נחוץ מקום סגור ומים חמים. אחרת זה לא הולך.
יש לנו לפעמים גם משחקי מלחמה קטנים וגם זה גוזל זמן
כך שהרבה זמן פנוי לא נשאר.
ענינים סידוריים – נרשמה אצלנו רשימת יוצאים לחופש – וזה
כנראה בהשפעת שיחתי עם המח"ט – היום יצאו 3 שיחזרו מחרתים
אז יצאו 3 אחרים וכ'. כך שאני אצא בעוד כשבוע כי אני
מספר 11 ברשימה כלאמר 3 פעמים 2 ימים + תוספות רגילות של
כוננות וכו' וזה בערך הס[י]כוי.
בשביל הלילות אנחנו מסודרים "פיקס" העמדות החימום והלבוש
לא חסרים כלום הבעיה היחידה היא אמבט חם או לפחות מקלחת
כי לבנים להחליף (ואם נחוץ לכבס) אפשר גם כאן. אבל אני מניח
שגם זה יסתדר בעתיד – לצערי אצלנו ולא בבית בשלב ראשון.
[עמוד 2]
היום כלל הבידור שלנו הרצאה בענין מצרים – התפתחותה –
הכלכלה, התרבות וכ'. אחרי שהילד המרצה התחיל להסתבך עם
כמויות המים בנילוס ומס' הקילו וואט שעה שמיצר סכר אסואן פשוט
ברחתי לתצפית שלי וחסכתי הרצאה. מאוחר יותר הוסרט הסרט
"עמק הבובות" מין סרט אמריקאי על חבורת נשים – שחקנית
קולנוע – בחורה תרבותית – חשפנית במועדון לילה וכ' הבובות
הן הגלולות שהן בולעות בסיטונות וההשפעה כמובן מצטברת
עם כל התוספות. פרט לכך חיי התרבות בשפל המדרגה לגמרי.
מעט רדיו כמעט ולא טלויזיה בקושי שש בש ויתר הזמן
סתם בטלה – רביצה על מיטות וכ' פשוט חוזרים לשיגרה כאשר
כל אחד נסגר בתוך עצמו בצורה זו או אחרת מחכה לזמן
שיעבור והאחרון זז נורא לאט אבל אי אפשר לעזור.
שבוע החופש הרצוף עדיין מתנפנף מעל לראשינו כדגל אבל
ביחס לביצוע שלו אני אישית סקפטי למדי – אפילו התערבתי עם
אברמיק על 10 ל"י שלא נקבל אותו לפחות תוך שבועים, אם
אפסיד אשמח לשלם לו אבל אני חושב שזה כמו לגזול משהו
מילד שלא יכול להתגונן. עובדה שאף אחד אחר לא הסכים
להתערב איתי.
מצורף כאן מכתבו של שמואל שענה לי במקום אסה
[עמוד 3]
יותר מאוחר אני מניח שאכתוב לה שנית. בכל אופן עם
שמואל אני לא מתכונן להתכתב – אם תקראי את מכתבו
המצורף בטח לא תכעסי עלי.
אני סוגר ומחכה מחר למוזה מוצלחת יותר – זה בינתיים
עד שהיא תבוא לבקר אצלי. בכל אופן אני אישית לא פחות
אוהב, לא פחות מתגעגע ולא פחות מקוה להגיע קרוב
אליך ואל הילדים.
נ.ב. מה נשמע אצל יעלי?
האם אילנה ואדוארד הגיעו?
עמי

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עמנואל זילברשטיין
מיקום: גבול סוריה
תאריך: 01.01.1974

מקבל/ת המכתב

שם: אורה זילברשטיין
מיקום: הרצלייה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

1.1.74

[עמ' 1]
מתוקה שלי!
עכשו ערב ואני מנסה לכתוב לפחות את המכתב היומי
כך שלא יעברו 24 שעות בלי מכתב. במשך היום אצלנו פחות
נעים מאשר בערב. התצפית די לא סגורה ויש רוח פרצים
והיות וזה נמשך 3 שעות מתוך היום שלי שמתחיל למעשה ב 09:00 ונגמר
ב 4 זה חלק לא קטן. אנחנו קמים די מאוחר – אם אפשר – ועושים
ארוחת בוקר ואחרי זה מסדר בוקר. הג[י]לוח נדחה למאוחר יותר
פשוט כי נחוץ מקום סגור ומים חמים. אחרת זה לא הולך.
יש לנו לפעמים גם משחקי מלחמה קטנים וגם זה גוזל זמן
כך שהרבה זמן פנוי לא נשאר.
ענינים סידוריים – נרשמה אצלנו רשימת יוצאים לחופש – וזה
כנראה בהשפעת שיחתי עם המח"ט – היום יצאו 3 שיחזרו מחרתים
אז יצאו 3 אחרים וכ'. כך שאני אצא בעוד כשבוע כי אני
מספר 11 ברשימה כלאמר 3 פעמים 2 ימים + תוספות רגילות של
כוננות וכו' וזה בערך הס[י]כוי.
בשביל הלילות אנחנו מסודרים "פיקס" העמדות החימום והלבוש
לא חסרים כלום הבעיה היחידה היא אמבט חם או לפחות מקלחת
כי לבנים להחליף (ואם נחוץ לכבס) אפשר גם כאן. אבל אני מניח
שגם זה יסתדר בעתיד – לצערי אצלנו ולא בבית בשלב ראשון.
[עמוד 2]
היום כלל הבידור שלנו הרצאה בענין מצרים – התפתחותה –
הכלכלה, התרבות וכ'. אחרי שהילד המרצה התחיל להסתבך עם
כמויות המים בנילוס ומס' הקילו וואט שעה שמיצר סכר אסואן פשוט
ברחתי לתצפית שלי וחסכתי הרצאה. מאוחר יותר הוסרט הסרט
"עמק הבובות" מין סרט אמריקאי על חבורת נשים – שחקנית
קולנוע – בחורה תרבותית – חשפנית במועדון לילה וכ' הבובות
הן הגלולות שהן בולעות בסיטונות וההשפעה כמובן מצטברת
עם כל התוספות. פרט לכך חיי התרבות בשפל המדרגה לגמרי.
מעט רדיו כמעט ולא טלויזיה בקושי שש בש ויתר הזמן
סתם בטלה – רביצה על מיטות וכ' פשוט חוזרים לשיגרה כאשר
כל אחד נסגר בתוך עצמו בצורה זו או אחרת מחכה לזמן
שיעבור והאחרון זז נורא לאט אבל אי אפשר לעזור.
שבוע החופש הרצוף עדיין מתנפנף מעל לראשינו כדגל אבל
ביחס לביצוע שלו אני אישית סקפטי למדי – אפילו התערבתי עם
אברמיק על 10 ל"י שלא נקבל אותו לפחות תוך שבועים, אם
אפסיד אשמח לשלם לו אבל אני חושב שזה כמו לגזול משהו
מילד שלא יכול להתגונן. עובדה שאף אחד אחר לא הסכים
להתערב איתי.
מצורף כאן מכתבו של שמואל שענה לי במקום אסה
[עמוד 3]
יותר מאוחר אני מניח שאכתוב לה שנית. בכל אופן עם
שמואל אני לא מתכונן להתכתב – אם תקראי את מכתבו
המצורף בטח לא תכעסי עלי.
אני סוגר ומחכה מחר למוזה מוצלחת יותר – זה בינתיים
עד שהיא תבוא לבקר אצלי. בכל אופן אני אישית לא פחות
אוהב, לא פחות מתגעגע ולא פחות מקוה להגיע קרוב
אליך ואל הילדים.
נ.ב. מה נשמע אצל יעלי?
האם אילנה ואדוארד הגיעו?
עמי

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עמנואל זילברשטיין
מיקום: הצפון
תאריך: 1973-10-24

מקבל/ת המכתב

שם: אורה זילברשטיין
מיקום: הרצלייה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות