אוֹצָרוֹת
1982 27 במאי

ערב מלחמת לבנון הראשונה שמואל לוין שוהה בשליחות במקסיקו וכותב לבתו מכתב מלא בגעגועים לרגל שיחרורה מצה"ל

שמואל לוין מקסיקו סיטי
שמואל לוין ובתו איריס ערב גיוסה לצהל

כתב היד

1 עמודי מכתב

סיפור רקע

ערב מלחמת לבנון הראשונה. שמואל לוין כתב את מכתב הגעגועים לבתו לרגל שיחרורה מצהל. שמואל שהיה קצין במילואים שהה במקסיקו בשליחות, ולא עלה בידו ליצור קשר עם בתו. זמן קצר לאחר כתיבת המכתב, פרצה מלחמת לבנון הראשונה.

ערב מלחמת לבנון הראשונה. שמואל לוין כתב את מכתב הגעגועים לבתו לרגל שיחרורה מצהל. שמואל שהיה קצין במילואים שהה במקסיקו בשליחות, ולא עלה בידו ליצור קשר עם בתו. זמן קצר לאחר כתיבת המכתב, פרצה מלחמת לבנון הראשונה.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/1

אלוהים יודע מתי יגיע המכתב, 
אבל רציתי שיצא לדרך- ומיד!

מקסיקו ערב שבועות

קטנה גדולה שלי!
עמדתי ליד החלון כשצרחת לראשונה כשהגחת לאויר 
העולם.
עמדתי לידך כשצרחת בפעמים האחרות.
רחצתי לך את הטוסיק, החתולים והפיפי מכל החיתולים.
שכבתי לילות שלמים בחדרך כשרצית מישהו לידך עד 
שתרדמי.
היית נחמדה כשהסכמת להישאר לבד בגן…
קטנה ופראית- כשהלכת לבית הספר לראשונה.
נפלאה עם קבלת תעודת הבגרות.
בבוקר היית עם ג׳ינס, ושעתיים לאחר מכן טפחתי על שכם 
חיילת אדמונית ותמירה. ושאלת: ״ השתגעת- מה אתה עושה פה...?״
(כן השתגעתי ונשארתי משוגע- עליך)
ומאז הרבה תחנות, בחלקן אני על ידך פיסית, ובחלקן -
לצערי, נפשית בלבד.
והקטנה היית רבטי״ת וסמלת, וחשובה, וסודית, ורצינית. 
ואני אוהב אוהב אותה בשקט ובשגעון.
היום אין חאקי ויש ג׳ינס, והקטנה- אזרחית.
יקירה, הרבה אהבה והרבה הצלחה.
לצערי אתם חוגגים היום בלעדי, ואני איתכם בבדידות 
כואבת כואבת. ליויתי אותך במשך כל היום כשפשטת את 
המדים ושוב אזרחית ובוגרת. אל תרגישי שאינך בוגרת 
כי הרי כולנו ילדים, מי צעיר יותר ומי זקן יותר.
עם הרבה נשיקות, אני מציע לך שוב חברות ואהבה.
לאורך כל הדרך, 
ועד שאיתם.
אוהב אותך,
אבא

נ.ב לכולם: המכתב הנ"ל בלי לפגוע באהבה לאחרים.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שמואל לוין
מיקום: מקסיקו סיטי
תאריך: 27.05.1982

מקבל/ת המכתב

שם: איריס לוין
מיקום: גבעתיים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/1

אלוהים יודע מתי יגיע המכתב, 
אבל רציתי שיצא לדרך- ומיד!

מקסיקו ערב שבועות

קטנה גדולה שלי!
עמדתי ליד החלון כשצרחת לראשונה כשהגחת לאויר 
העולם.
עמדתי לידך כשצרחת בפעמים האחרות.
רחצתי לך את הטוסיק, החתולים והפיפי מכל החיתולים.
שכבתי לילות שלמים בחדרך כשרצית מישהו לידך עד 
שתרדמי.
היית נחמדה כשהסכמת להישאר לבד בגן…
קטנה ופראית- כשהלכת לבית הספר לראשונה.
נפלאה עם קבלת תעודת הבגרות.
בבוקר היית עם ג׳ינס, ושעתיים לאחר מכן טפחתי על שכם 
חיילת אדמונית ותמירה. ושאלת: ״ השתגעת- מה אתה עושה פה...?״
(כן השתגעתי ונשארתי משוגע- עליך)
ומאז הרבה תחנות, בחלקן אני על ידך פיסית, ובחלקן -
לצערי, נפשית בלבד.
והקטנה היית רבטי״ת וסמלת, וחשובה, וסודית, ורצינית. 
ואני אוהב אוהב אותה בשקט ובשגעון.
היום אין חאקי ויש ג׳ינס, והקטנה- אזרחית.
יקירה, הרבה אהבה והרבה הצלחה.
לצערי אתם חוגגים היום בלעדי, ואני איתכם בבדידות 
כואבת כואבת. ליויתי אותך במשך כל היום כשפשטת את 
המדים ושוב אזרחית ובוגרת. אל תרגישי שאינך בוגרת 
כי הרי כולנו ילדים, מי צעיר יותר ומי זקן יותר.
עם הרבה נשיקות, אני מציע לך שוב חברות ואהבה.
לאורך כל הדרך, 
ועד שאיתם.
אוהב אותך,
אבא

נ.ב לכולם: המכתב הנ"ל בלי לפגוע באהבה לאחרים.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: איריס לוין
מיקום: גבעתיים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות