פניה צ'לנוב שמחה לראות את הבית שמשפחתה מתכננת לבנות בחיפה ומשיאה הרבה עצות לבנייה
סיפור רקע
פניה צ'לנוב כותבת מקניגסברג, שם היא לומדת רפואה, למשפחתה שעלתה לארץ ישראל והתיישבה בחיפה. המשפחה שלחה לפניה תיאור ושרטוט של הבית המתוכנן להיבנות, והיא מגיבה בהתלהבות ותוך מתן צרור עצות, הוראות ודעות בענייני משק וכלכלה, תכנון ועיצוב. הבית והמגרש קיימים עד היום ברחוב יחיאל (צ'לנוב) בחיפה.
המכתב באדיבות משפחת צ'לנוב.
המכתב באדיבות משפחת צ'לנוב.
כתב היד
25.06.1922
קניגסברג
יקיריי,
קיבלתי בימים אלה שני מכתבים: אחד הועבר אלי מברלין, והאחר נשלח ישירות לכאן עם השרטוט. השרטוט באמת מצא חן בעיני. מעולם לא חלמתי שנהיה בעלי בית יפה שכזה. הראיתי אותו למכרים. כולם משבחים אותו. אני רוצה לכתוב למינור אם הוא עדיין בברלין כדי לקבל את אישורו. חשבתי ששטח הבנייה של אבא ישונה, אבל מה טוב אם הוא יישאר כולו שלנו. אמנם אם לא יספיק לנו הכסף, עדיף למכור חלק מאשר ללוות. לפי דעתי, שני בתים קטנים עדיפים על בית אחד גדול בעל אופי של אחוזה. רק תשאירו בשטחנו מקום לגינה ובהחלט תשתלו פרחים טובים. הרי שוולודיה [זאב] לקח את חפירה, וגם אני שלחתי מגרפה ואת קטן. החפצים מברלין להערכתי עשויים להגיע תוך חודש – חודש וחצי. אל תחשבי שהם רבים. בטח יימצא מקום להניחם. הרהיטים לחדר האוכל טרם נשלחו, ואינני ממהרת עם כך. אבל לבית כה מפואר כדאי היה לקנות רהיטים טובים יותר ומרובים יותר. אם כי עוד ניתן לעשות זאת אם יהיה כסף. אגב, הצלחות תעשנה בבית חרושת והדבר ייקח זמן כי אין כאלה בחנויות.
כשתדעי שורבורג בפלשתינה, תבקשי ממנו לשלוח לכם חשבונות. אימאל'ה, נדמה לי שגם את נהיית יותר עצמאית. על כל פנים, נראה שמצב הרוח שלכם מרומם. וולודיה קצת רוטן, אבל זה בסדר בגיל 17 כשכבר מתחיל לגדול שפם. וולודיה, לידנו גר טיפוס מעניין, איש צעיר, בן 16, יליד ליטא. יחד עם הוריו הוא גר שנתיים בקונסטנטינופול ודיבר עברית שוטפת. הוא אז עבד בקהילה היהודית והתכוון לנסוע לפלשתינה. אחר כך הוא נסע לאמריקה וגר כשנה וחצי בניו יורק לבדו, למד והתפרנס. הוא מדבר בצורה כזו שאפשר לחשוב שהוא בן שלושים פלוס. הוא בחור מפותח, מתבטא בענייני שחרור נשים והשכלה באופן כזה מעמיק – חשוב שאנחנו פורצים בצחוק בעל כורחנו. בעצם הוא בחור חביב, ישר ועליז. כל זה דרך אגב.
אימאל'ה, אם את תבואי בקיץ הבא יהיה מעולה. כרגע אינני יודעת מתי אסיים את לימודי, אך כמובן אשתדל לסיים בהקדם האפשרי. שני הסמסטרים הקליניים שלי … [בשאר חסר – פאני.]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
25.06.1922
קניגסברג
יקיריי,
קיבלתי בימים אלה שני מכתבים: אחד הועבר אלי מברלין, והאחר נשלח ישירות לכאן עם השרטוט. השרטוט באמת מצא חן בעיני. מעולם לא חלמתי שנהיה בעלי בית יפה שכזה. הראיתי אותו למכרים. כולם משבחים אותו. אני רוצה לכתוב למינור אם הוא עדיין בברלין כדי לקבל את אישורו. חשבתי ששטח הבנייה של אבא ישונה, אבל מה טוב אם הוא יישאר כולו שלנו. אמנם אם לא יספיק לנו הכסף, עדיף למכור חלק מאשר ללוות. לפי דעתי, שני בתים קטנים עדיפים על בית אחד גדול בעל אופי של אחוזה. רק תשאירו בשטחנו מקום לגינה ובהחלט תשתלו פרחים טובים. הרי שוולודיה [זאב] לקח את חפירה, וגם אני שלחתי מגרפה ואת קטן. החפצים מברלין להערכתי עשויים להגיע תוך חודש – חודש וחצי. אל תחשבי שהם רבים. בטח יימצא מקום להניחם. הרהיטים לחדר האוכל טרם נשלחו, ואינני ממהרת עם כך. אבל לבית כה מפואר כדאי היה לקנות רהיטים טובים יותר ומרובים יותר. אם כי עוד ניתן לעשות זאת אם יהיה כסף. אגב, הצלחות תעשנה בבית חרושת והדבר ייקח זמן כי אין כאלה בחנויות.
כשתדעי שורבורג בפלשתינה, תבקשי ממנו לשלוח לכם חשבונות. אימאל'ה, נדמה לי שגם את נהיית יותר עצמאית. על כל פנים, נראה שמצב הרוח שלכם מרומם. וולודיה קצת רוטן, אבל זה בסדר בגיל 17 כשכבר מתחיל לגדול שפם. וולודיה, לידנו גר טיפוס מעניין, איש צעיר, בן 16, יליד ליטא. יחד עם הוריו הוא גר שנתיים בקונסטנטינופול ודיבר עברית שוטפת. הוא אז עבד בקהילה היהודית והתכוון לנסוע לפלשתינה. אחר כך הוא נסע לאמריקה וגר כשנה וחצי בניו יורק לבדו, למד והתפרנס. הוא מדבר בצורה כזו שאפשר לחשוב שהוא בן שלושים פלוס. הוא בחור מפותח, מתבטא בענייני שחרור נשים והשכלה באופן כזה מעמיק – חשוב שאנחנו פורצים בצחוק בעל כורחנו. בעצם הוא בחור חביב, ישר ועליז. כל זה דרך אגב.
אימאל'ה, אם את תבואי בקיץ הבא יהיה מעולה. כרגע אינני יודעת מתי אסיים את לימודי, אך כמובן אשתדל לסיים בהקדם האפשרי. שני הסמסטרים הקליניים שלי … [בשאר חסר – פאני.]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?