פרידה דואגת לבנה ומספרת על החיים בקיבוץ בזמן המלחמה
סיפור רקע
מלחמת יום הכיפורים הסתיימה זה עתה. אליהו רייך משרת כקצין קרבי בנח"ל, הוא נמצא בחזית הדרומית עם הטירונים שעליהם הוא מפקד. אך משפחתו דואגת מאוד, אינה יודעת מה שלומו והיכן הוא נמצא. לאחר ימים של דאגה אין סופית התקבלו בו זמנית 3 גלויות מאליהו. פרידה משתפת אותו בהתרגשות הגדולה שאחזה בהם כאשר קיבלו את הגלויות שמספרות כי הוא בריא ושלם. במכתב זה היא מעדכנת את אליהו על אודות שלומם של בני הקיבוץ שנפצעו במלחמה ועל החיים בקיבוץ בזמן המלחמה.
פרידה נולדה ב־20 בדצמבר 1922 בעיירה סנדישוב שבפולין, למשפחה חסידית.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו פרידה ובני משפחתה לרוסיה. תנאי החיים הקשים ברוסיה גרמו למותם של הוריה.
לאחר המלחמה הצטרפה פרידה לתנועת 'החלוץ'. היא טיפלה בקבוצת ילדים ניצולי שואה, ובשנת 1947 הפליגה עימם לארץ ישראל על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). הבריטים גירשו את
פרידה נולדה ב־20 בדצמבר 1922 בעיירה סנדישוב שבפולין, למשפחה חסידית.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו פרידה ובני משפחתה לרוסיה. תנאי החיים הקשים ברוסיה גרמו למותם של הוריה.
לאחר המלחמה הצטרפה פרידה לתנועת 'החלוץ'. היא טיפלה בקבוצת ילדים ניצולי שואה, ובשנת 1947 הפליגה עימם לארץ ישראל על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). הבריטים גירשו את המעפילים לצרפת, ומשם הם עברו למחנה פליטים בגרמניה. רק ב־30 ביוני 1948 הצליחו המעפילים לעלות ארצה.
לאחר עלייתה ארצה התגוררה פרידה עם אחיה בראשון לציון ועברה הכשרה כאחות מעשית בחדר יולדות. באותה התקופה היא הכירה את אהרון ולאחר זמן קצר השניים נישאו. שנה לאחר מכן נולדה בתיה, בתם הבכורה. אהרון עבד בחברת 'סולל בונה' ובמסגרת עבודתו השתתף בבניית האמפיתיאטרון של קיבוץ נען. הקיבוץ הציע למשפחת רייך להצטרף לקיבוץ, ואכן ובשנת 1952 עברה המשפחה לנען.
בשנת 1953 נולד הבן אליהו, ובשנת 1957 נולד הבן הצעיר צבי.
במשך שנים רבות טיפלה פרידה בתינוקות – עבודה שאהבה עד מאוד. בהמשך למדה גריאטריה ועבדה עם קשישים. לאחר זמן היא השתלבה במחלקת ההרכבות של המפעל בנען, עבודה מספקת שלוותה ביצירת קשרי חברות טובים.
לפרידה נולדו ארבעה נכדים שאותם אהבה מאוד. בשנת 1998, לאחר מחלה ממושכה, נפטרה פרידה והיא בת 76 בלבד. את שני הנכדים הנוספים שנולדו לה לא זכתה להכיר.
המכתבים שנתרמו לאתר אוצרות נכתבו בשנים 1973–1974 ונשלחו לבן אליהו בזמן שירותו הצבאי. הם נשמרו בידי אליהו והועלו לפרויקט אוצרות במסגרת מלגת מעורבות חברתית במועצה אזורית גזר, קיבוץ נען, תשפ"ב 2022.
הניקוד שמופיע בתמלול זהה לניקוד שבמקור.
כתב היד
[עמוד 1]
יום שישי 26.10.73
לאליהו יקרינו אלפי ברכות.
היום קבלנו בבת אחת 3 גלויות ממך. מה אגיד ומה אומר,
כאלו חיים חדשים נכנסו בנו. 10 ימים לא קבלנו ממך סימן חיים.
היתה גלויה אחת לפני שבוע 17.10 עם כתובת לא מדויקת ולפיהַ
כתבנו וגם שלחנו חבילה. (אחת גדולה לפי הכתובת של מחנה 80
עוד לפני שבוע – גם כן שלחנו.) כנראה שכל זה לא הגיע אליך.
אך אין זה חשוב. בודאי אכלו אותם חיילים אחרים – לבריאות!
העיקר שאתה ברי ושלם, תודה לאֵל! אבא התהַלך ממש "בלי ראש".
ובכלל כל המשפחה דאַגה לך. עם סבא וסבתא אני בקשר
טלפוני. אפילו אחותי מצרפת ואחות אבא מארה"ב טלפנו
ושאלו לשלוֹמך.
ביום שישי היה אצלנו דֹב, לבקור קצר. הוא קבֵל יום חופשה
מ"אפריקה". בבַית רואים כל יום שנַים שלוֹשַׁה מהבנים בחופשה.
שלום הפצועים שלנו טוב; חזרו כבר לצ.ה.ל: גיורא מוסנזון,
גיורא קופל, קובי לַנדאו, יוני שטֶרנבוים.
עדַין מאושפזים: יעקב פוקס, באיכילוב – תל אביב. האו נפצע
באֹזנו ונותח, מרגיש טוב יותר. שלומו שנֵידר – בהדסה ירושלים,
נותח ביַדו, מרגיש טוב. עַמיר הלֵוִי פצוע קשה ברגל, גם בהדסה.
אלי וֶלצר מטַלפן הביתה לעתים קרובות, מֹרדכי כותב, גם
מישה של טַניה כותב. פִנחס – קצין דת, בא הרבה הבַיתה.
מאיר ונֹעמי התחתנו. הוא מתגַיֵס ב 30.10.
לבֶן של דליה קוראים עוֹפִיר. את הברית עשו רק ביום חמישי
25.10 – והוא בן חודש. דוד קבל יום חופשה.
[עמוד 2]
בתיה עדין לא לומדת. פשוט הלימודים עוד לא התחילו.
היא הוסיפה לך גלויה עם סיפור לחבילה.
צבי ממשיך לעבוד בפרדס וזה קצת חבל, מפני שהלימודים
בבית ספר אזורי ברנר התחילו לפני שבוע ורק הבנים
שלנו ושל חולדה – לא לוֹמדים.
נקוה ליָמים טובים יותר, עכשיו עם הפסקת האש.
מי יתן שלום של אמת בארצינו. זה כבר מגיע לעם ישראל
לַמוּד הסֶבל.
שכחתי לכתוב לך, החיים בבַית מתנהלים פחות או יותר רגיל.
רק שכולנו עבדנו בשבַתות ובחגים ובקושי זכרנו אותם.
כאשר תחזרו בריאים ושלֵמים הביתה, נחגוג ביחד.
חן חן בעד הברכות. "יֵבָרֵכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֵךָ"
כתוב לנו יום יום יקירי. לַלי היתה פעם בַבַית (לא ביקרה
אצלנו. היא מתקשרת כמעט כל יום. האם אתה בקשר אתה?)
את הספרים שבחבילה צבי אסף למענך.
נדמה לי, שזה פחות או יותר הכול.
אנו שולחים לך במעטפה נפרדת – נען יום יום.
הֶיֶה בריא וחזק ובא הביתה לחופשה!!!
להתראות בקרוב
שלך באהבה רבה רבה
צבי בתיה
אבא ואמא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1]
יום שישי 26.10.73
לאליהו יקרינו אלפי ברכות.
היום קבלנו בבת אחת 3 גלויות ממך. מה אגיד ומה אומר,
כאלו חיים חדשים נכנסו בנו. 10 ימים לא קבלנו ממך סימן חיים.
היתה גלויה אחת לפני שבוע 17.10 עם כתובת לא מדויקת ולפיהַ
כתבנו וגם שלחנו חבילה. (אחת גדולה לפי הכתובת של מחנה 80
עוד לפני שבוע – גם כן שלחנו.) כנראה שכל זה לא הגיע אליך.
אך אין זה חשוב. בודאי אכלו אותם חיילים אחרים – לבריאות!
העיקר שאתה ברי ושלם, תודה לאֵל! אבא התהַלך ממש "בלי ראש".
ובכלל כל המשפחה דאַגה לך. עם סבא וסבתא אני בקשר
טלפוני. אפילו אחותי מצרפת ואחות אבא מארה"ב טלפנו
ושאלו לשלוֹמך.
ביום שישי היה אצלנו דֹב, לבקור קצר. הוא קבֵל יום חופשה
מ"אפריקה". בבַית רואים כל יום שנַים שלוֹשַׁה מהבנים בחופשה.
שלום הפצועים שלנו טוב; חזרו כבר לצ.ה.ל: גיורא מוסנזון,
גיורא קופל, קובי לַנדאו, יוני שטֶרנבוים.
עדַין מאושפזים: יעקב פוקס, באיכילוב – תל אביב. האו נפצע
באֹזנו ונותח, מרגיש טוב יותר. שלומו שנֵידר – בהדסה ירושלים,
נותח ביַדו, מרגיש טוב. עַמיר הלֵוִי פצוע קשה ברגל, גם בהדסה.
אלי וֶלצר מטַלפן הביתה לעתים קרובות, מֹרדכי כותב, גם
מישה של טַניה כותב. פִנחס – קצין דת, בא הרבה הבַיתה.
מאיר ונֹעמי התחתנו. הוא מתגַיֵס ב 30.10.
לבֶן של דליה קוראים עוֹפִיר. את הברית עשו רק ביום חמישי
25.10 – והוא בן חודש. דוד קבל יום חופשה.
[עמוד 2]
בתיה עדין לא לומדת. פשוט הלימודים עוד לא התחילו.
היא הוסיפה לך גלויה עם סיפור לחבילה.
צבי ממשיך לעבוד בפרדס וזה קצת חבל, מפני שהלימודים
בבית ספר אזורי ברנר התחילו לפני שבוע ורק הבנים
שלנו ושל חולדה – לא לוֹמדים.
נקוה ליָמים טובים יותר, עכשיו עם הפסקת האש.
מי יתן שלום של אמת בארצינו. זה כבר מגיע לעם ישראל
לַמוּד הסֶבל.
שכחתי לכתוב לך, החיים בבַית מתנהלים פחות או יותר רגיל.
רק שכולנו עבדנו בשבַתות ובחגים ובקושי זכרנו אותם.
כאשר תחזרו בריאים ושלֵמים הביתה, נחגוג ביחד.
חן חן בעד הברכות. "יֵבָרֵכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֵךָ"
כתוב לנו יום יום יקירי. לַלי היתה פעם בַבַית (לא ביקרה
אצלנו. היא מתקשרת כמעט כל יום. האם אתה בקשר אתה?)
את הספרים שבחבילה צבי אסף למענך.
נדמה לי, שזה פחות או יותר הכול.
אנו שולחים לך במעטפה נפרדת – נען יום יום.
הֶיֶה בריא וחזק ובא הביתה לחופשה!!!
להתראות בקרוב
שלך באהבה רבה רבה
צבי בתיה
אבא ואמא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?