אוֹצָרוֹת
1973 03 במרץ

פרידה כותבת לבנה שנמצא בצבא, על געגועיה ועל שלום המשפחה

פרידה רייך קיבוץ נען פורסם על ידי deganit goldblat
משפחת רייך: פרידה, אהרון, בתיה, אליהו וצבי

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

בתחילת שנת 1973 ביום חורף גשום וקר פרידה כותבת בגעגוע ובדאגה לבנה אליהו אשר נמצא בצבא. היא מספרת לו על געגועיהם אליו, על שלומם של בני הבית, על שתי החתונות שהתקיימו באותו השבוע בקיבוץ ומתייחסת להפלת המטוס הלובי. פרידה נולדה ב־20 בדצמבר 1922 בעיירה סנדישוב שבפולין, למשפחה חסידית. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו פרידה ובני משפחתה לרוסיה. תנאי החיים הקשים ברוסיה גרמו למותם של הוריה. לאחר המלחמה הצטרפה פרידה לתנועת 'החלוץ'. היא טיפלה בקבוצת ילדים ניצולי שואה, ובשנת 1947 הפליגה עימם לארץ ישראל על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). הבריטים גירשו את המעפילים לצרפת, ומשם הם עברו למחנה פליטים בגרמניה. רק ב־30 ביוני 1948 הצליחו המעפילים לעלות ארצה. לאחר עלייתה ארצה התגוררה פרידה עם אחיה בראשון לציון ועברה הכשרה כאחות מעשית בחדר יולדות. באותה התקופה היא הכירה את אהרון

בתחילת שנת 1973 ביום חורף גשום וקר פרידה כותבת בגעגוע ובדאגה לבנה אליהו אשר נמצא בצבא. היא מספרת לו על געגועיהם אליו, על שלומם של בני הבית, על שתי החתונות שהתקיימו באותו השבוע בקיבוץ ומתייחסת להפלת המטוס הלובי. פרידה נולדה ב־20 בדצמבר 1922 בעיירה סנדישוב שבפולין, למשפחה חסידית. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו פרידה ובני משפחתה לרוסיה. תנאי החיים הקשים ברוסיה גרמו למותם של הוריה. לאחר המלחמה הצטרפה פרידה לתנועת 'החלוץ'. היא טיפלה בקבוצת ילדים ניצולי שואה, ובשנת 1947 הפליגה עימם לארץ ישראל על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). הבריטים גירשו את המעפילים לצרפת, ומשם הם עברו למחנה פליטים בגרמניה. רק ב־30 ביוני 1948 הצליחו המעפילים לעלות ארצה. לאחר עלייתה ארצה התגוררה פרידה עם אחיה בראשון לציון ועברה הכשרה כאחות מעשית בחדר יולדות. באותה התקופה היא הכירה את אהרון ולאחר זמן קצר השניים נישאו. שנה לאחר מכן נולדה בתיה, בתם הבכורה. אהרון עבד בחברת 'סולל בונה' ובמסגרת עבודתו השתתף בבניית האמפיתיאטרון של קיבוץ נען. הקיבוץ הציע למשפחת רייך להצטרף לקיבוץ, ואכן ובשנת 1952 עברה המשפחה לנען. בשנת 1953 נולד הבן אליהו, ובשנת 1957 נולד הבן הצעיר צבי. במשך שנים רבות טיפלה פרידה בתינוקות – עבודה שאהבה עד מאוד. בהמשך למדה גריאטריה ועבדה עם קשישים. לאחר זמן היא השתלבה במחלקת ההרכבות של המפעל בנען, עבודה מספקת שלוותה ביצירת קשרי חברות טובים. לפרידה נולדו ארבעה נכדים שאותם אהבה מאוד. בשנת 1998, לאחר מחלה ממושכה, נפטרה פרידה והיא בת 76 בלבד. את שני הנכדים הנוספים שנולדו לה לא זכתה להכיר. המכתבים שנתרמו לאתר אוצרות נכתבו בשנים 1973–1974 ונשלחו לבן אליהו בזמן שירותו הצבאי. הם נשמרו בידי אליהו והועלו לפרויקט אוצרות במסגרת מלגת מעורבות חברתית במועצה אזורית גזר, קיבוץ נען, תשפ"ב 2022. הניקוד שמופיע בתמלול זהה לניקוד שבמקור.

כתב היד

עמוד 1/2

3.3.73
לאליהו יקירנו הרבה שלומות והרבה ברכות.
ליבי ליבי לך ביום ביום חורף קר וגשום זה.
רק לפני שבוע רציתי להעלות את בגדי החורף.
תקותינו שאתה בסדר, למרות הקור.
חושבנו, שחלקו של צבי לא שפיר ביותר: הוא נמצא אי שם, בטיול החטיבה. ואולַי ראיתה אותו, צריך להיות בסביבתך. צבי עבד הרבה מאד להכנת והצלחת הטיול.
אבא מוסר לך: אתה יכול לטלפן ולבקש גוֹבַינה. זה לא
גורם אי נעימות. אתמול בערב – ליל שישי – חכינו לשיחה
אתך. חשבנו, אולי תצליח להתקשר.
את לַלי לא ראינו. לעומת זה ראינו את שמעון גת ורצינו
לשלוח לך את החוטר. אבל מסתבר שהוא נשאר כל השבוע
בבַית. אין ברירה, החוטר יחכה לך. עכשיו זה כבר לא
הרבה זמן. אליהו חשבתי להוסיף את המכתב לחבילה,
אבל יש בנינו ויכוח מה יגיע אליך מהר יותר: המכתב
או החבילה. לכן הוא ישלח בנפרד.
בתיה עבדה היום בבית גפן. מחר היא נוסעת לת.א
לבדיקות פסיכוטֶכניות (?) (אני לא בטוחה שזה השם הנכון).
הסבתא נמצאת בעַרד ומחקה לדַירים. הסבא נוסע
לערד רק לשבת. כל השבוע הוא משמֵש קופַאי אצל
יצחק. יצחק עבר לאַטליז חדש – הסבתא כתבה, שהוא
[עמוד 2]
הכִי גדול בכל הארץ, עם ציוד חדיש. מוכרים שם במאות
לירות ליום. (בתיה מבקשת את המכתב, על מנת לקרוא
את הכתוב בו. אני מרשה לה להוסיף כמה מילים. איך אני?).
אבא בִטל היום את הנסיע[ה] לבולבולים בגלל הגשם הבִלתי
פוסק כמעט. נשארנו כל היום בחדר עם תנור דולק. אבל
היה עצוב. בשבוע הבא נהיה כולנו יחד ויהיה שמח.
אכִין עוגת פירות (אם יהיו לי תפוחים) וגם גלידה.
השבוע היו לנו פֹה שתי חתונות: הראשונה היתה של
שרוליק רובין. היתה חתונה מסורַתית עם ריקוד העוגה
והשֵׁירַלי. שפע רַב של מתעַמים מכֹל המינים והסוגים.
השניה היתה של ישראל דַגן. זה היה בצורת מזנון, (פחוֹת
או יותר). רק המנות עוף צלוי ובשר, לא הספיקו לכולם.
מפני שלא נתנו אַרוחת ערב – חדר אוכל היה סגור.
ובדיוק היה אצלנו מחנה עבודה ושרות לאומי – איזה 100
חברה. הם באו כמובן ראֵבים כמו זאֵבים וככה נהגו באוכל.
זה סִפרתי לך סתם ככה. באמת אין לזה חשיבות.
היו עוד המון עוגות ופֵרות, מרוב פֵרות נעשיתי רעֵבה.
הרדיו מספר עכשיו איך המחבלים הדֶבילים שִׁחררו אותנו
מטרַגֶדית המטוס הלובי. זה עולה על כל מעשי חֶלֶם.
נקוה לחדשות טובות. להתראות אליהו ביום שישי.
שלך באהבה רבה
בתיה אבא ואמא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: פרידה רייך
מיקום: קיבוץ נען
תאריך: 03.03.1973

מקבל/ת המכתב

שם: אליהו רייך
מיקום: מחנה 80

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

3.3.73
לאליהו יקירנו הרבה שלומות והרבה ברכות.
ליבי ליבי לך ביום ביום חורף קר וגשום זה.
רק לפני שבוע רציתי להעלות את בגדי החורף.
תקותינו שאתה בסדר, למרות הקור.
חושבנו, שחלקו של צבי לא שפיר ביותר: הוא נמצא אי שם, בטיול החטיבה. ואולַי ראיתה אותו, צריך להיות בסביבתך. צבי עבד הרבה מאד להכנת והצלחת הטיול.
אבא מוסר לך: אתה יכול לטלפן ולבקש גוֹבַינה. זה לא
גורם אי נעימות. אתמול בערב – ליל שישי – חכינו לשיחה
אתך. חשבנו, אולי תצליח להתקשר.
את לַלי לא ראינו. לעומת זה ראינו את שמעון גת ורצינו
לשלוח לך את החוטר. אבל מסתבר שהוא נשאר כל השבוע
בבַית. אין ברירה, החוטר יחכה לך. עכשיו זה כבר לא
הרבה זמן. אליהו חשבתי להוסיף את המכתב לחבילה,
אבל יש בנינו ויכוח מה יגיע אליך מהר יותר: המכתב
או החבילה. לכן הוא ישלח בנפרד.
בתיה עבדה היום בבית גפן. מחר היא נוסעת לת.א
לבדיקות פסיכוטֶכניות (?) (אני לא בטוחה שזה השם הנכון).
הסבתא נמצאת בעַרד ומחקה לדַירים. הסבא נוסע
לערד רק לשבת. כל השבוע הוא משמֵש קופַאי אצל
יצחק. יצחק עבר לאַטליז חדש – הסבתא כתבה, שהוא
[עמוד 2]
הכִי גדול בכל הארץ, עם ציוד חדיש. מוכרים שם במאות
לירות ליום. (בתיה מבקשת את המכתב, על מנת לקרוא
את הכתוב בו. אני מרשה לה להוסיף כמה מילים. איך אני?).
אבא בִטל היום את הנסיע[ה] לבולבולים בגלל הגשם הבִלתי
פוסק כמעט. נשארנו כל היום בחדר עם תנור דולק. אבל
היה עצוב. בשבוע הבא נהיה כולנו יחד ויהיה שמח.
אכִין עוגת פירות (אם יהיו לי תפוחים) וגם גלידה.
השבוע היו לנו פֹה שתי חתונות: הראשונה היתה של
שרוליק רובין. היתה חתונה מסורַתית עם ריקוד העוגה
והשֵׁירַלי. שפע רַב של מתעַמים מכֹל המינים והסוגים.
השניה היתה של ישראל דַגן. זה היה בצורת מזנון, (פחוֹת
או יותר). רק המנות עוף צלוי ובשר, לא הספיקו לכולם.
מפני שלא נתנו אַרוחת ערב – חדר אוכל היה סגור.
ובדיוק היה אצלנו מחנה עבודה ושרות לאומי – איזה 100
חברה. הם באו כמובן ראֵבים כמו זאֵבים וככה נהגו באוכל.
זה סִפרתי לך סתם ככה. באמת אין לזה חשיבות.
היו עוד המון עוגות ופֵרות, מרוב פֵרות נעשיתי רעֵבה.
הרדיו מספר עכשיו איך המחבלים הדֶבילים שִׁחררו אותנו
מטרַגֶדית המטוס הלובי. זה עולה על כל מעשי חֶלֶם.
נקוה לחדשות טובות. להתראות אליהו ביום שישי.
שלך באהבה רבה
בתיה אבא ואמא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: פרידה רייך
מיקום: קיבוץ נען
תאריך: 1974-03-18

מקבל/ת המכתב

שם: אליהו רייך
מיקום: מחנה 80

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות