14.1.78
אליהו יקירי, את שלומינו ואהבתינו לך.
הימים האחרונים היו ברוכים במכתבים. פיצוי מלאי על אותם ימים, בהם חכינו בכליון עיניים למלה כתובה ממך.
קבלנו את מכתבך הקצקצר-29 את המכתב מ-29.12, כאשר תם ונשלם הטיול לארץ-האש. והנה הגיע מכתב מס' 31 מבואנוס איירס. זו בוודאי הרגשה נפלאה, פגישה עם הבן מחולון, שקבל אותכם בלבביות כזו, לב ובית חם ופתוח.
ללכת אחר-כך נקי ושבע, לקבל כ-20 דברי דאר, גם זה לא קורה כל יום.
אליהו, תהנה מהטיול (לשם כך נסעת) ואל תקבל עכשיו החלטות גורליות.
קל לנו להבין, עד כמה מצערת אותך התשובה של אריה. אבל אתה צריך להבין גם אותם:
בבית תמיד עומדים בלחץ העבודה ולו אתה במקומם (בועדה) אולי היית חושב כמוהם, שדי והותר בשנה אחת חופש. עכשיו, אתה כמובן מבין ללב המטייל, איך אפשר לדרוש מבן צעיר להחמיץ את הזדמנות חיו. תוכל בטח בלי קושי רב להסביר להם, בבא העת (אם רק תרצה בכך) מה זה לקטוע טיול כזה ולהחסיר ממנו שלושה חודשים.
יש להניח, שיקבלו אותך בזרועות פתוחות, בכל עת שתשוב הביתה.
הרבה יותר הגיוני, אם תחליט על המשך דרכך בחיים, אחרי שתנוח קצת בבית, מתלאות הטיולים והגשמים העזים אותם אתה סופג במידה רבה כל-כך, שבודאי קצת קשה לעקל את הכל ביחד.
בתיה נמצאת בפאריס כבר 10 ימים. לנו כתבה רק גלויה מהדרך, נקווה שלך כתבה מכתב מפורט. אחותי טלפנה – בתיה אצלהם מרגישה טוב ומטילת בעיר האורות.
צבי הלך בבסיס בלי ירקית [ירכית]. קבל רתוק לשבועיים (אחרי חודש), אך מזה נסע להדסה פעמיים (ממשיך עם הפטריות, מסכן) אתמול היה ביום עיון לידיעת הארץ בירושלים, מחר המשך בתל-אביב. להיום (שבת) שלחנו לו חבילה מתוקה והוא תכנן לכתוב לך מכתב. בנתים קבל טלפון מסגן המפקד, להלוות אליו לקבוצת מטיילים (כנראה זרים) לסיור בירושלים. ישבנו בארוחת ערב של ליל שבת, כשהוא הופיע. אכל איתנו, קבל תדריך אצל המדריך הירושלמי – אפרים דרור (אילנה וקובי, יצאו לפגישת מחזור) סדר אוטו ונהג (סטפן-פוקסי) ונלך לרקוד.
אנחנו ישבנו עם יונה ורומק על ספל קפה. ב07:30 הבוקר, הלך אבא להעיר את צבי, מצא אותו ישן שנת-ישרים, באור מלא (חשמל) עם תנור נפט דולק (וזה בנוסף לשמיכת הפוך), מוקף ספרים ומפות. לא בטוח אם הספיק לעיין בהם, כי הלך לישון – לדבריו – בשעה 03:00.
נמרוד כהן עושה את המילואים בקהיר, בתור קצין ביטחון. כל יום מטלפן הביתה אל אשתו ובנו עומרי, בן-החודשיים. אל המחשבה על השלום, מתרגלים מסתבר מהר מאוד. עכשיו מתעמנים בהערמת קשיים על דרכו של בגין. עושים את זה מימין ומשמאל. אנו תקווה שלמרות הכל, השלום בא יבא. עכשיו יש לך בודאי עיתונים מהארץ בשגרירות ובבית משפחת כהן, שהם בטוח מכניסים אורחים כמו בנם (שהרי התפוח לא נופל רחוק מהעץ) ואתה יכול להתעדכן.
אבא ישן ואני נוסעת לבקר את אלון של רותי וברה. הוא בקפלן אחרי ניתוח, מצבו טוב.
המשך טיול מוצלח וכל טוב. שלך באהבה רבה
אבא ואמא