צביה נמצאת בבית אימה החולה בדרום אפריקה ומשם כותבת לבעלה שלמה, שבקיבוץ נען, על געגועיה הרבים ומבקשת שיכתוב לה
סיפור רקע
ליבה של צביה עולה על גדותיו מגעגועים לשלמה והילדים והדמעות חונקות אותה. היא מתחננת לפני שלמה שיכתוב לה מכתבים ומחכה כבר לחזור הביתה ולהיות איתו.
בשנת 1954 נסעה צביה לבקר את אימה, שהתגוררה באותו זמן בדרום אפריקה עם בעלה הרביעי יצחק. האם לא הייתה בקו הבריאות, וצביה נאלצה להיעדר מן הבית למשך כחצי שנה. בעלה שלמה ושני ילדיה, אליה בת שש והלל בן חצי שנה, נותרו בקיבוץ נען, וצביה התגעגעה אליהם מאוד.
צביה שוורץ נולדה ב־10 ביוני 1928 בירושלים. אביה, אליהו קאופמן, היה חולה מאוד ונפטר מדום לב כשהייתה בת שנה, והאם חנה נותרה לבדה לגדל לאת שתי בנותיה, את צביה ואת אחותה עדה הגדולה ממנה בעשור. רוב שנות ילדותה עבור על צביה לבד, שכן האם הייתה עסוקה בפרנסת המשפחה. כשצביה הייתה בת שמונה, עברה עדה לקיבוץ נען , וצביה נהגה לבקר בו לעיתים קרובות.
בגיל עשרים
בשנת 1954 נסעה צביה לבקר את אימה, שהתגוררה באותו זמן בדרום אפריקה עם בעלה הרביעי יצחק. האם לא הייתה בקו הבריאות, וצביה נאלצה להיעדר מן הבית למשך כחצי שנה. בעלה שלמה ושני ילדיה, אליה בת שש והלל בן חצי שנה, נותרו בקיבוץ נען, וצביה התגעגעה אליהם מאוד.
צביה שוורץ נולדה ב־10 ביוני 1928 בירושלים. אביה, אליהו קאופמן, היה חולה מאוד ונפטר מדום לב כשהייתה בת שנה, והאם חנה נותרה לבדה לגדל לאת שתי בנותיה, את צביה ואת אחותה עדה הגדולה ממנה בעשור. רוב שנות ילדותה עבור על צביה לבד, שכן האם הייתה עסוקה בפרנסת המשפחה. כשצביה הייתה בת שמונה, עברה עדה לקיבוץ נען , וצביה נהגה לבקר בו לעיתים קרובות.
בגיל עשרים נישאה צביה לבעלה הראשון יעקב ארליך, ולזוג נולדה בת בכורה - אליה. אולם כעבור שנה הם נפרדו, וצביה ובתה עברו לקיבוץ נען. לשם הכירה צביה כעבור שנה את בעלה השני שלמה שוורץ, ולשניים נולדו שלושה ילדים: הלל, אורלי ועידו.
במשך השנים עבדה צביה בתחומים שונים בקיבוץ: היא הייתה מטפלת, הקימה את המספרה הראשונה בקיבוץ, הייתה מורה למלאכה במשך שמונה־עשרה שנים, ואחר-כך עבדה במתפרה. תחום האומנות בער בה, והיה מוקד מרכזי בחייה גם בשנות הפנסיה שלה.
לצביה נולדו 11 נכדים ו־3 נינים. המשפחה הייתה מרכז חייה, והיא הייתה עמוד התווך עבורם. היא נפטרה בגיל 87.
המכתבים נשמרו בידי הבת אורלי פרבר. הם הועלו לפרויקט אוצרות במסגרת מלגת מעורבות חברתית במועצה אזורית גזר, קיבוץ נען, תשפ"ב (2022).
ארועי התקופה
כתב היד
שלוימל'ה שלי יקר שלי.
מה שלומך? למה לא כתבתה (כתבת) לי השבוע. מכתבך
הם אויר לנשימה בשבלי אני כל כך מתגעגעת אליך ולילדים
שהדמעות חונקות אותי הכתיבה אליכם זה סכינים בלבי
אנה [אנא] שלוימל'ה אים [אם] אני קצט [קצת] חשובה לך כתוב לי
כל שבוע עוד מעט אני אהיה בים ולא אוכל לקבל כ- 3
שבועות מכתבים ממך אז אנא כתוב אכשיו [עכשיו]. כתוב לי
אם קיבלתה [קיבלת] את הדברים ששלחתי וכתוב לי מיד
מה שלומך ושלום הילדים נשק אותם חזק בשמי אני
אחזיר לך אם [עם] ריבית כפולה גם לעצמך
כך [קח] כמה שאתה רוצה אתה בליבי יומם וליל
אבל הייתי יותר שמחה לו הייתה [היית] על ידי מסור שלום
לכלם. שלך תמיד צביה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
שלוימל'ה שלי יקר שלי.
מה שלומך? למה לא כתבתה (כתבת) לי השבוע. מכתבך
הם אויר לנשימה בשבלי אני כל כך מתגעגעת אליך ולילדים
שהדמעות חונקות אותי הכתיבה אליכם זה סכינים בלבי
אנה [אנא] שלוימל'ה אים [אם] אני קצט [קצת] חשובה לך כתוב לי
כל שבוע עוד מעט אני אהיה בים ולא אוכל לקבל כ- 3
שבועות מכתבים ממך אז אנא כתוב אכשיו [עכשיו]. כתוב לי
אם קיבלתה [קיבלת] את הדברים ששלחתי וכתוב לי מיד
מה שלומך ושלום הילדים נשק אותם חזק בשמי אני
אחזיר לך אם [עם] ריבית כפולה גם לעצמך
כך [קח] כמה שאתה רוצה אתה בליבי יומם וליל
אבל הייתי יותר שמחה לו הייתה [היית] על ידי מסור שלום
לכלם. שלך תמיד צביה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?