אוֹצָרוֹת
1961 01 בינואר

צביה שורץ כותבת לילדיה בגעגוע ובהומור על מסעה באונייה לחופשה באירופה

צביה שורץ מרסי צרפת פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

בכל שנה נבחרו כמה משפחות בקיבוץ לצאת לחופשה באירופה. בשנת 1961 הגיע תורם של צביה ובעלה שלמה, והם הפליגו עם עוד חברים מהקיבוץ לטיול של חודש ימים. מכתב זה נכתב במרסיי, צרפת ונשלח אל הילדים שנותרו בארץ: אליה הלל ואורלי, והאחיינית מיכל. צביה מתארת במכתב את הגעגועים שלה ושולחת להם נשיקות. היא מתארת בהומור חוויות מן ההפלגה באונייה. אחת מהן הייתה ארוחה מפוארת שהם השתתפו בה, עם כלים רבים, שונה מאוד מן הארוחות בקיבוץ. היא מזכירה את המשפחות האחרות שיצאו איתם לטיול ומספרת כיצד הם קיימו מעין אספת חברים כמו בקיבוץ על שאלת הנסיעה לחו"ל. צביה שורץ נולדה ב־10 ביוני 1928 בירושלים. אביה, אליהו קאופמן, היה חולה מאוד ונפטר מדום לב כשהייתה בת שנה. האם חנה נותרה לגדל לבדה את צביה, ואת אחותה עדה שהייתה גדולה ממנה בעשור. רוב ילדותה גדלה צביה

בכל שנה נבחרו כמה משפחות בקיבוץ לצאת לחופשה באירופה. בשנת 1961 הגיע תורם של צביה ובעלה שלמה, והם הפליגו עם עוד חברים מהקיבוץ לטיול של חודש ימים. מכתב זה נכתב במרסיי, צרפת ונשלח אל הילדים שנותרו בארץ: אליה הלל ואורלי, והאחיינית מיכל. צביה מתארת במכתב את הגעגועים שלה ושולחת להם נשיקות. היא מתארת בהומור חוויות מן ההפלגה באונייה. אחת מהן הייתה ארוחה מפוארת שהם השתתפו בה, עם כלים רבים, שונה מאוד מן הארוחות בקיבוץ. היא מזכירה את המשפחות האחרות שיצאו איתם לטיול ומספרת כיצד הם קיימו מעין אספת חברים כמו בקיבוץ על שאלת הנסיעה לחו"ל. צביה שורץ נולדה ב־10 ביוני 1928 בירושלים. אביה, אליהו קאופמן, היה חולה מאוד ונפטר מדום לב כשהייתה בת שנה. האם חנה נותרה לגדל לבדה את צביה, ואת אחותה עדה שהייתה גדולה ממנה בעשור. רוב ילדותה גדלה צביה לבד, שכן אימה נאלצה לצאת לעבוד. כשצביה הייתה בת שמונה, עברה אחותה לקיבוץ נען, וצביה החלה לבקר בקיבוץ לעיתים תכופות. בהיותה בת עשרים נישאה צביה לבעלה הראשון יעקב ארליך וילדה את בתה הבכורה – אליה. כעבור שנה, נפרדו בני הזוג, וצביה ובתה עברו לקיבוץ נען. לאחר שנה היא הכירה את בעלה השני שלמה שורץ ונולדו להם שלושה ילדים: הלל, אורלי ועידו. במשך השנים צביה עבדה בתחומים שונים בקיבוץ. היא הייתה מטפלת, הקימה את המספרה הראשונה בקיבוץ, הייתה מורה למלאכה במשך שמונה־עשרה שנים, ואחר כך עבדה במתפרה. תחום האומנות בער בה, והיה מוקד מרכזי בחייה גם בשנות הפנסיה שלה. לצביה היו 11 נכדים ושלושה נינים. המשפחה הייתה מרכז חייה, והיא הייתה עמוד תווך לקרוביה. היא נפטרה ב־8 ביוני 2017. המכתבים שכתבה צביה נשמרו בידי הבת אורלי פרבר. הם הועלו לאתר במסגרת מלגת מעורבות חברתית במועצה אזורית גזר, קיבוץ נען, תשפ"ב (2022)

כתב היד

עמוד 1/2

מכתב שני לפני הירידה

יקירי!!
השעה היא 4 בבקר [בבוקר] לפי שעון
הארץ ו- 5 לפי שעון האניה הגענו למריסל [מרסיי] הנסיעה
היתה שקטה מאוד ים כמו שולחן חלק במשך כל
הנסיעה לא היה אפילו גל אחד ממש קשה היה להרגיש
שנימצאים בים המרחק שגדל ביננו הגדיל את געגועי
ואני מרגישה כמה אני קשורה לכלכם. יש לי כל הזמן
הרגשה שהחלק העיקרי שלי נשאר בבית. קשה אבל
אין ברירה נעבור. אם אתם חושבים שלא עבדנו
כאן אתם טועים כל יום אכלנו 4 וחצי שעות
ב- 24 צלחות ו-7 מזלגות. שעתיים התלבשנו
כך שאתם רואים היו לנו כל יום למעלה מ-6
של ממש עבודה לי אפילו קשה זה באמת
לא הגזמה של צביה. אנו צועדים לקראת המסימה [המשימה]
שלנו מי יתן ונצליח. אתמול הייתה לנו אספה [אסיפה]
לחברי נען מובן זה היה שבת בערב לא רצינו
לחרוג מהמסגרת סדר היום אם להרשות
[עמוד 2]
למשפחות וון זידן שטינול ושורץ ליסוע
לחוץ לארץ. לא הגענו לסעיף חבל.
לאורלי מיכל הלל ואליה החמודים החמודים
אמא אוהבת אותכם מאוד מאוד וכל לילה
לפני שאני הולכת לישון אני מסתכלת
בתמונות שלכם ומנשקת חזק חזק אותכם
וחושבת איך אתם ישנים וכמה אתם חמודים
היום אמא ואבא יורדים מהאניה וכל דבר יפה
שניראה בדרך נישלח לכם תמונה ואים זה
יהיה צעצוע ויהייה לנו מספיק כסף
ניקנה לכם אני מנשקת אותכם חזק
חזק בכל המקומות גם בתוסיק [טוסיק] אוי מישהו
מספר לי שציפור קטה [קטנה] באה ומבקשת לימסור
לצביה שאורלי מיכלי הללי ואליה'לה ילדים טובים טובים
זה נכון? אני שמחה שמחה שיש לי ילדים טובים
שלכם אמא ואבא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: צביה שורץ
מיקום: מרסי צרפת
תאריך: 01.01.1961

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת גרין
מיקום: קיבוץ נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

מכתב שני לפני הירידה

יקירי!!
השעה היא 4 בבקר [בבוקר] לפי שעון
הארץ ו- 5 לפי שעון האניה הגענו למריסל [מרסיי] הנסיעה
היתה שקטה מאוד ים כמו שולחן חלק במשך כל
הנסיעה לא היה אפילו גל אחד ממש קשה היה להרגיש
שנימצאים בים המרחק שגדל ביננו הגדיל את געגועי
ואני מרגישה כמה אני קשורה לכלכם. יש לי כל הזמן
הרגשה שהחלק העיקרי שלי נשאר בבית. קשה אבל
אין ברירה נעבור. אם אתם חושבים שלא עבדנו
כאן אתם טועים כל יום אכלנו 4 וחצי שעות
ב- 24 צלחות ו-7 מזלגות. שעתיים התלבשנו
כך שאתם רואים היו לנו כל יום למעלה מ-6
של ממש עבודה לי אפילו קשה זה באמת
לא הגזמה של צביה. אנו צועדים לקראת המסימה [המשימה]
שלנו מי יתן ונצליח. אתמול הייתה לנו אספה [אסיפה]
לחברי נען מובן זה היה שבת בערב לא רצינו
לחרוג מהמסגרת סדר היום אם להרשות
[עמוד 2]
למשפחות וון זידן שטינול ושורץ ליסוע
לחוץ לארץ. לא הגענו לסעיף חבל.
לאורלי מיכל הלל ואליה החמודים החמודים
אמא אוהבת אותכם מאוד מאוד וכל לילה
לפני שאני הולכת לישון אני מסתכלת
בתמונות שלכם ומנשקת חזק חזק אותכם
וחושבת איך אתם ישנים וכמה אתם חמודים
היום אמא ואבא יורדים מהאניה וכל דבר יפה
שניראה בדרך נישלח לכם תמונה ואים זה
יהיה צעצוע ויהייה לנו מספיק כסף
ניקנה לכם אני מנשקת אותכם חזק
חזק בכל המקומות גם בתוסיק [טוסיק] אוי מישהו
מספר לי שציפור קטה [קטנה] באה ומבקשת לימסור
לצביה שאורלי מיכלי הללי ואליה'לה ילדים טובים טובים
זה נכון? אני שמחה שמחה שיש לי ילדים טובים
שלכם אמא ואבא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי קוהול
מיקום: קיבוץ נען
תאריך: 1977-12-13

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת גרין
מיקום: קיבוץ נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות