אוֹצָרוֹת
1968 07 בדצמבר

צבי אלמוג כותב לבנו הנמצא באמריקה על יהדות התפוצות ועל חששותיו מהגסיסה הרוחנית שלה

צבי ולאה אלמוג קריית חיים

כתב היד

1 עמודי מכתב

סיפור רקע

צבי אלמוג, אביו של מלאכי, משתף אותו במחשבותיו על יהודת התפוצות ועל עתידה. הוא חושש שהיא "טובעת בבור השפע מתוך אמונה שתוכל לעמוד על נפש יהדותה", אך לדעתו גסיסתה הרוחנית סופית אף שהיא איטית. צבי מודה כי קשה לו לשמור על קשר עם קרובי משפחתו שנמצאים בחו"ל, והוא מדמה זאת לאיש סהרורי עם מעטפה עם בול שאין לאן לשלוח. הוא מצר על נימתו השלילית של המכתב, ובסופו הוא מעדכן בשלומם של כל בני המשפחה ומוסר הרבה דרישת שלום וגעגוע. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

צבי אלמוג, אביו של מלאכי, משתף אותו במחשבותיו על יהודת התפוצות ועל עתידה. הוא חושש שהיא "טובעת בבור השפע מתוך אמונה שתוכל לעמוד על נפש יהדותה", אך לדעתו גסיסתה הרוחנית סופית אף שהיא איטית. צבי מודה כי קשה לו לשמור על קשר עם קרובי משפחתו שנמצאים בחו"ל, והוא מדמה זאת לאיש סהרורי עם מעטפה עם בול שאין לאן לשלוח. הוא מצר על נימתו השלילית של המכתב, ובסופו הוא מעדכן בשלומם של כל בני המשפחה ומוסר הרבה דרישת שלום וגעגוע. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/1

 מוצש"ק. 7.12.68   שעה 18:00 [מכתב מודפס]

למלאכי יקירישלום רב.
אתמול קבלנו את מכתבך השלישי שתחילת כתיבתו ב29/11 ושלוחו ב1/12
החוויות כנראה מרשימות ביחוד ממדיהם אמנם ריבי בשעת קריאת מכתבך העירה
שרוב זמנך עבר באכילה... זה נובע מפסיחתך על ששת ימי המעשה שעברו
עליך בלי תגובה כל שהיא היתכן? הנני מקוה שהשתיקה מכוונת לשם שקול
ועיון בישום הידע האמריקאי לתוכן הישראלי,
שמחתי מאד לפגישתך עם יהדות אמריקאית, בקוריך הקודמים בחו"ל לא
הפגישו אותך עם יהדות, הפעם תכיר במקצת את הצד היהודי שבתפוצה-גולה.
מזלך שנפלת לחלק של יהדות יפה שאינה מתבזה במלחמת קיומה הפיזי.
אבל בלי משים טובעת בבור השפע מתוך אמונה שתוכל לעמוד על נפש יהדותה.
לא ננבא לה את סופה של יהדות גרמניה רק מתוך רצון להאמין ששוב לא
יתכן פריצת החיה שבאדם, אבל גם גורלה של יהדות תפוצת מזרח אירופה
אינה מזהירה גסיסתה הרוחנית אמנם יותר אטית אבל לא פחות סופית.
ולא פחות מכאיבה למי שמרגיש עוד את הקרבה הנפשית..... נדמה לי שאני
עובר בימים אלה את הנתוק הסופי מיקירי שהשקעתי מאמץ כה רב לחדוש הקשר.
הנני מתהלך כסהרורי עם מעטפה בכיסי שיד זדונית הדביקה לה בול להתעלל
בי לשם נתוק הקשר הרופף של מכתבים חסרי הבעה מלאה של רגשותיך, רק
מתוך רצון לשמור על קשר רופף מתוך תקוה לזמנם יותר טובים...
סלח על הנימה המרה שהכנסתי למכתב עוד יבואו זמנים טובים לעם ישראל.
בבית הכל כרגיל, כעת אמא וריבי נסעו לפתיחת השוק של ארגון אמהות עובדות
משה, צפי ונעמה נסעו ליובל, טל חזר לביה"ס, בחוץ גשם שוטף זה שלושה
ימים. נקוה לשנת ברכה. שמחתי לידיעתך שהנך משיג את עתונות ישראל זה
יקל עליך את הנכר. אנו זה יומים מצפים לחדשות מביה"ח בילינסון לשמוע
על שלומו של החולה ששתלו לו לב, עד הרגע הכל בסדר נאחל לו הצלחה.
ד"ש מכלם אבא.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: צבי ולאה אלמוג
מיקום: קריית חיים
תאריך: 07.12.1968

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/1

 מוצש"ק. 7.12.68   שעה 18:00 [מכתב מודפס]

למלאכי יקירישלום רב.
אתמול קבלנו את מכתבך השלישי שתחילת כתיבתו ב29/11 ושלוחו ב1/12
החוויות כנראה מרשימות ביחוד ממדיהם אמנם ריבי בשעת קריאת מכתבך העירה
שרוב זמנך עבר באכילה... זה נובע מפסיחתך על ששת ימי המעשה שעברו
עליך בלי תגובה כל שהיא היתכן? הנני מקוה שהשתיקה מכוונת לשם שקול
ועיון בישום הידע האמריקאי לתוכן הישראלי,
שמחתי מאד לפגישתך עם יהדות אמריקאית, בקוריך הקודמים בחו"ל לא
הפגישו אותך עם יהדות, הפעם תכיר במקצת את הצד היהודי שבתפוצה-גולה.
מזלך שנפלת לחלק של יהדות יפה שאינה מתבזה במלחמת קיומה הפיזי.
אבל בלי משים טובעת בבור השפע מתוך אמונה שתוכל לעמוד על נפש יהדותה.
לא ננבא לה את סופה של יהדות גרמניה רק מתוך רצון להאמין ששוב לא
יתכן פריצת החיה שבאדם, אבל גם גורלה של יהדות תפוצת מזרח אירופה
אינה מזהירה גסיסתה הרוחנית אמנם יותר אטית אבל לא פחות סופית.
ולא פחות מכאיבה למי שמרגיש עוד את הקרבה הנפשית..... נדמה לי שאני
עובר בימים אלה את הנתוק הסופי מיקירי שהשקעתי מאמץ כה רב לחדוש הקשר.
הנני מתהלך כסהרורי עם מעטפה בכיסי שיד זדונית הדביקה לה בול להתעלל
בי לשם נתוק הקשר הרופף של מכתבים חסרי הבעה מלאה של רגשותיך, רק
מתוך רצון לשמור על קשר רופף מתוך תקוה לזמנם יותר טובים...
סלח על הנימה המרה שהכנסתי למכתב עוד יבואו זמנים טובים לעם ישראל.
בבית הכל כרגיל, כעת אמא וריבי נסעו לפתיחת השוק של ארגון אמהות עובדות
משה, צפי ונעמה נסעו ליובל, טל חזר לביה"ס, בחוץ גשם שוטף זה שלושה
ימים. נקוה לשנת ברכה. שמחתי לידיעתך שהנך משיג את עתונות ישראל זה
יקל עליך את הנכר. אנו זה יומים מצפים לחדשות מביה"ח בילינסון לשמוע
על שלומו של החולה ששתלו לו לב, עד הרגע הכל בסדר נאחל לו הצלחה.
ד"ש מכלם אבא.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות