שבת ט' בטבת תשי"ג 27.12.52

[עמוד 1]
שלום רב לך מלאכי יקר!
קבלנו אתמול את מכתבך כרבע שעה לאחר קבלת השלחן [השולחן] חששתי שהזכוכית נשארה
ב"אגד" ע"כ [על כן] חתמתי על הקבלה עם הערה שהשלחן נתקבל בלי זכוכית אבל מכתבך הבהיר
ואנו מחכים לבואך בגלל הזכוכית שבדעביד [שבדיעבד] תזכנו בבקורך שהוא חשוב לנו יותר מהזכוכית.
הנני להודות לך על המתנה היפה וחבל שלא באת יחד אתה ואז השמחה היתה יותר
שלמה. קשה לי לבטא את ההרגשה המופלאה של קבלת מתנה מבנים בו בזמן שהנך רגיל
ושמח תמיד לתת להם, פתאום הנך עומד ומסתכל לחפץ מכובד, שהנו מתנת הבנים שכה
היו תלויים בך ונדמה שזה כל כך לא רחוק שהם היו קטנטנים וכעת מפוזרים לכל
קצוי [קצוות] הארץ והנך שמח לקראת כל בקור [ביקור] קצר אפילו באישון לילה ולשעה קצרה ובלבד
לראותם. כן ישבתי ליד השלחן כשעה והרהרתי בכם בתקופות השונות בחייכם הקצרים
שבכל זאת ספגו מלאי לא קטן של זכרונות מתקופות שונות, בהם רגעים מלאי שמחה
ונחת, ומהם מלאי צער והשתתפות בלבטיכם בגלי החיים הסוערים. כן בני לא חסרו
לילות נדודי שנה [שינה] גם כשערכתם את טיוליכם הנועזים ושרצינו שתשתתפו בהם ולחוש
את טעמם אבל יחד עם זאת רעדנו לכל רחש וידיעה על אסון שקרה אי שם…
הננו תמיד מלוים [מלווים] (בלתי נראים אולי) את צעדיכם ומוכנים לשתף עצמנו ולעזור בכל קשייכם.
גם הצטרפותך ל"חמדיה" העמיד אותנו על משמר הצפיה לראות אותך בדרכך החדשה, מאושר
ונקלט לצורת חיים שכה קוסמת ברעיונה. וכה דוחה בעטיו של קטנות האדם
]עמוד 2]
היה זמן שעקר הקושי בקבוצה היה חמר אנושי אינטליגנטי לא מנוסה בעבודה. שלא ידע
להרויח את לחמו ביגיע כפיו ובמדה [ובמידה] שהפרט למד לעבוד לא ידע להתגבר על הרגליו
הקודמים וקשה היה לו להשלים שהוא עובד ומכלכל את רעהו הבלתי מנוסה. שבעצם זהו
הרעיון היסודי של הקבוצה ("עזרה הדדית") לאחר ארבעים שנות קיום הקבוצה התגברה
על קושי זה. אבל הבקיעים נבעו ממקום חדש. אין האדם מסוגל כנראה להתגבר
על חולשותיו ורוצה דוקא להשליטן גם על הזולת. בכל זאת כדאי הנסיון, ובמדה [ובמידה]
שיצליח, יפתור הרבה שאלות בהן מתלבט האדם בחייו היום יומיים.
ועכשיו לענינא [לענייני] דיומא. את הרשיון עבורך לא קבלנו עדין יתכן וכן הגיע היות
ונתקבל מכתב רשום על שם מרדכי אלמוג ולא רצו למסור אותו לנו והחזירוהו
כמובן באים יבא [יבוא] נדאג שיגיע אליך.
מריבי קבלנו מכתב אחד בו היא מודיעה שטל חזר לבית הילדים בקלות כאלו לא
בלה [בילה] אצלנו שבוע ימים זה משמח אותנו מאד באם כך אולי נעיז להזמינו לעתים יותר
תכופות אלינו. נראה? לוא [לו] ידענו במוקדם מתי שתבא [תבוא] לשבת היינו מנסים להזמין
גם את ריבי משה וטל לאותה שבת ונבלה יחד…. אני משאיר מקום כתיבה לאמא. היא
גומרת כעת את חולצתך הרוסית. שלום שלך באהבה אבא!
רב שלום לך מלאכי היקר!
היות ואבא לא השאיר לי "מה" לכתוב ואף לא "חלקה" כדבריו אצטרך
להסתפק הפעם במועט. ובכן כבר גמרתי את חולצתך אני מקוה מחר לסדר
לך חבילה ולשלחה לך וגם את הסודר שלך. ועתה לעצם הענין רב תודות לך
עבור השולחן הוא באמת יפה. ואני חושבת שכדאי לסדר פנה יפה מתאימה לשולחן
נחוץ יהיה להתאים כסאות או כורסות יותר יפים בכל אופן זה יכל להיות
כמו אצל אותו יהודי שקבל מתנה עניבה ולבסוף הגיע ללבוש שלם ונאה. זה יכול
רק לגרום לכם ספוק ושלומים להתחלתכם הנאה.
שלום באהבה, אמא.