צבי ולאה אלמוג מעדכנים את בנם שבאנגליה על ימי עיון ופסטיבלים שנכחו בהם
סיפור רקע
מלאכי נשלח מטעם "החברה לכבלים ולחוטי חשמל" בע"מ כדי לרכוש מכונות לייצור כבלים לטלפון שדה עבור צה"ל. זו הפעם הראשונה שהוא יצא מגבולות הארץ, ובמכתבים שכתב שיתף את הוריו בחוויותיו.
ההורים לאה וצבי אלמוגי שנשארו בביתם מעדכנים אותו באירועי הימים האחרונים במשפחה. האב כתב מייד שכשהגיע המכתב, והאם לאה כותבת בשובה מימי העיון שבהם השתתפה. היא מספרת למלאכי על פסטיבל הריקודים בקיבוץ דליה שהיה מאורגן למופת, על העבודה שלה בגינון ועל הניתוח שהיא צפויה לעבור. היא מאחלת למלאכי שייהנה באנגליה.
משפחת אלמוגי התגוררה בחיפה, ולימים גם מלאכי, אשתו ובנותיו קבעו בה את ביתם.
ההורים לאה וצבי אלמוגי שנשארו בביתם מעדכנים אותו באירועי הימים האחרונים במשפחה. האב כתב מייד שכשהגיע המכתב, והאם לאה כותבת בשובה מימי העיון שבהם השתתפה. היא מספרת למלאכי על פסטיבל הריקודים בקיבוץ דליה שהיה מאורגן למופת, על העבודה שלה בגינון ועל הניתוח שהיא צפויה לעבור. היא מאחלת למלאכי שייהנה באנגליה.
משפחת אלמוגי התגוררה בחיפה, ולימים גם מלאכי, אשתו ובנותיו קבעו בה את ביתם.
כתב היד
12.7.58
שבת בבוקר
שלום מלאכי היקר!
בשובי אתמול הביתה מימי העיון שלי מצאתי את מכתבך, ושער לך מה רבה
היתה השמחה, והאושר לקרוא את מכתבך. מרותקת היתי [הייתי] למכתב והשתתפתי
עימך בכל החויות [החוויות] שהיו לך. נהנתי לקראו [לקרוא] את כל התאור של הנוף והמראה.
תחושת הטיסה ואפילו הארוחות, כמה זה נותן ספוק [סיפוק] והנאה לקורא. נדמה לו שהוא
נמצא אתך יחד וחש בכל אותן התחושות העוברות עליך.
אצלנו לא נתחד [נתחדש] דבר במשך הימים [?] העדרך מן הבית, חוץ מן הצפיה [הציפייה]
למכתב מאותך. אבא כתב לך אתמול, כי הוא מהר לענות על מכתבך, אך איני
יודעת בדיוק מה הוא כתב. אזי אספר לך במקצת את האירועים שלי במשך
ימים אלה. אתמול סימנו [סיימנו] את ימי העיון שהיו לנו במשך השבוע, אגב הם
היו מענינים וגדושי תורה. השאלה היא מה נשאר? יש להניח שאבק מה
נדבק. בערב יום חמישי היתי [הייתי] בריקודי עם בדליה, זה היה מחזה
מרהיב עין מכל הבחינות. מן הרקודים ועד הנוף והארגון למופט [למופת].
היו עשרות אלפי אנשים. כל צלע ההר היה מיושב בלי אפשרות כמעט
של מעבר. זה היה ים של אנשים גוש ענק שמשתפכים לתוכו שני
נחלי אדם הבאים ממולו ומשתפכים לתוך ים זה משני עבריו.
ועם הנוער שלנו אין לנו מה להתביש [להתבייש]. הבצוע היה יפה ומדויק. הכל
דפק בסדר ובקצב. ראו ושמעו מכל השטח.
ביום רבעי השבוע אני עולה לבית החולים הכרמל "לתצוגה" (לא חלילה
של אופנה) ואזי יקבעו לי את התור לנתוח [לניתוח], בודאי יהיה זה בשבוע
הבא. ולאחר מכן אם אצליח אולי יוצאו להבראה, ואחר כך בודאי
תבא [תבוא] הילדה אלנו [אלינו]. מחר היא באה רק להיכרות עם נדיה. ובעוד
שבועים [שבועיים] בערך היא תבא לגור.
טל טרם חזר מיבנאל. נתפתה להשאר שם עד לאחר שבת. ומשעמם
בבית שני הבנים אינם וריק בבית. אין על מי לגעור, ואין למי לחכות.
(אגב ריבי קבלה מכתב מיבנאל ומשם כתבו לנו ד"ש ממך מציריך שקבלו
ע"י קורקין.) אני משערת לי שלך לא משעמם כלל. ושמחה אני בכל החויות [החוויות]
והערוים [והאירועים] העוברים עליך. היום בודאי נמצא אתה באנגליה סליחה חפצתי
לומר בלונדון ומבלה בה יפה. ז.א חוזה בעיר הגדולה ובמה שאפשר
לראות בה. אנא כתוב לנו מדי פעם וספר על החויות [החוויות] שלך של דבר
היוצא לראשונה למרחבו של עולם. ביום חמישי טס גם אהוד לתורכיה.
וביום חמישי הבא מפליגה חיה עם הילדה, היינו שם השבוע על מנת
להיפרד מהם.
לאט לאט נמלאו [נתמלא] הדף. משמע שצריך לסים [לסיים]. וגם דליתי כמעט את כל החדושים [החידושים] של
שבוע זה, אתמול עבדתי קצת בגינה, ז.א. השקתי אותה וחשבתי עליך,
גם ראינו את רותי בודאי קבלת כבר את מכתביה, מסכנה כל כך הצטערה
שלא הצליחה להפרד ממך, רצתה לטלגרף לנו אך לא הצליחה. נתתי לה לקרא [לקרוא] את מכתבך
והיא עודנה מחכה למכתב. היה שלום וכל טוב לך יקירי. בלה והצליח יפה.
שלך אמא
ד"ש מריבי ומשה
הם עתה לא בבית.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
12.7.58
שבת בבוקר
שלום מלאכי היקר!
בשובי אתמול הביתה מימי העיון שלי מצאתי את מכתבך, ושער לך מה רבה
היתה השמחה, והאושר לקרוא את מכתבך. מרותקת היתי [הייתי] למכתב והשתתפתי
עימך בכל החויות [החוויות] שהיו לך. נהנתי לקראו [לקרוא] את כל התאור של הנוף והמראה.
תחושת הטיסה ואפילו הארוחות, כמה זה נותן ספוק [סיפוק] והנאה לקורא. נדמה לו שהוא
נמצא אתך יחד וחש בכל אותן התחושות העוברות עליך.
אצלנו לא נתחד [נתחדש] דבר במשך הימים [?] העדרך מן הבית, חוץ מן הצפיה [הציפייה]
למכתב מאותך. אבא כתב לך אתמול, כי הוא מהר לענות על מכתבך, אך איני
יודעת בדיוק מה הוא כתב. אזי אספר לך במקצת את האירועים שלי במשך
ימים אלה. אתמול סימנו [סיימנו] את ימי העיון שהיו לנו במשך השבוע, אגב הם
היו מענינים וגדושי תורה. השאלה היא מה נשאר? יש להניח שאבק מה
נדבק. בערב יום חמישי היתי [הייתי] בריקודי עם בדליה, זה היה מחזה
מרהיב עין מכל הבחינות. מן הרקודים ועד הנוף והארגון למופט [למופת].
היו עשרות אלפי אנשים. כל צלע ההר היה מיושב בלי אפשרות כמעט
של מעבר. זה היה ים של אנשים גוש ענק שמשתפכים לתוכו שני
נחלי אדם הבאים ממולו ומשתפכים לתוך ים זה משני עבריו.
ועם הנוער שלנו אין לנו מה להתביש [להתבייש]. הבצוע היה יפה ומדויק. הכל
דפק בסדר ובקצב. ראו ושמעו מכל השטח.
ביום רבעי השבוע אני עולה לבית החולים הכרמל "לתצוגה" (לא חלילה
של אופנה) ואזי יקבעו לי את התור לנתוח [לניתוח], בודאי יהיה זה בשבוע
הבא. ולאחר מכן אם אצליח אולי יוצאו להבראה, ואחר כך בודאי
תבא [תבוא] הילדה אלנו [אלינו]. מחר היא באה רק להיכרות עם נדיה. ובעוד
שבועים [שבועיים] בערך היא תבא לגור.
טל טרם חזר מיבנאל. נתפתה להשאר שם עד לאחר שבת. ומשעמם
בבית שני הבנים אינם וריק בבית. אין על מי לגעור, ואין למי לחכות.
(אגב ריבי קבלה מכתב מיבנאל ומשם כתבו לנו ד"ש ממך מציריך שקבלו
ע"י קורקין.) אני משערת לי שלך לא משעמם כלל. ושמחה אני בכל החויות [החוויות]
והערוים [והאירועים] העוברים עליך. היום בודאי נמצא אתה באנגליה סליחה חפצתי
לומר בלונדון ומבלה בה יפה. ז.א חוזה בעיר הגדולה ובמה שאפשר
לראות בה. אנא כתוב לנו מדי פעם וספר על החויות [החוויות] שלך של דבר
היוצא לראשונה למרחבו של עולם. ביום חמישי טס גם אהוד לתורכיה.
וביום חמישי הבא מפליגה חיה עם הילדה, היינו שם השבוע על מנת
להיפרד מהם.
לאט לאט נמלאו [נתמלא] הדף. משמע שצריך לסים [לסיים]. וגם דליתי כמעט את כל החדושים [החידושים] של
שבוע זה, אתמול עבדתי קצת בגינה, ז.א. השקתי אותה וחשבתי עליך,
גם ראינו את רותי בודאי קבלת כבר את מכתביה, מסכנה כל כך הצטערה
שלא הצליחה להפרד ממך, רצתה לטלגרף לנו אך לא הצליחה. נתתי לה לקרא [לקרוא] את מכתבך
והיא עודנה מחכה למכתב. היה שלום וכל טוב לך יקירי. בלה והצליח יפה.
שלך אמא
ד"ש מריבי ומשה
הם עתה לא בבית.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?