אוֹצָרוֹת
1967 13 ביוני

צבי כותב לאשתו ולילדיו עם סיום הלחימה, שואל בשלומם ומעדכן במצב רוחו הטוב

צבי ברחי לא ידוע פורסם על ידי צוות אוצרות
תמונה מימי מלחמת ששת הימים באדיבות צבי ברחי

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

כמה ימים אחרי שוך הקרבות כותב צבי ברחי למשפחתו. הוא דורש בשלום משפחתו ומספר כי הוא וחבריו היו במקומות רבים בסיני, אך נותרו בריאים. המלחמה, כותב צבי לאשתו ולשני ילדיו, היא חוויה, אך באמצע זה לא כל כך נעים.
צבי ברחי נולד בשנת 1936 בנווה יעקב שבירושלים, דור שביעי בארץ ישראל. בימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים גויס צבי לגדוד החרמ"ש בפיקודו של גורודיש, והפלוגה שלו ישבה בין צאלים לרביבים. עם הישמע הסיסמה "סדין אדום" נכנסה הפלוגה לרפיח. בכניסה עלה ג'יפ הסיור על מוקש וכמה מאנשי הצוות נהרגו. בהמשך המלחמה עשתה הפלוגה הכול כדי שלא לעלות שוב על מוקשים. כאשר הגיעה לאל עריש סגרו המצרים את מתחם הג'יראדי, והפלוגה נשארה תקועה עד שחולצה באישון לילה על ידי חיילים מחטיבה שבע. לאחר פתיחת הציר המשיכו חברי הצוות דרך ביר גפגפה לאיסמעליה ועד גשר פירדאן.
מכתב

כמה ימים אחרי שוך הקרבות כותב צבי ברחי למשפחתו. הוא דורש בשלום משפחתו ומספר כי הוא וחבריו היו במקומות רבים בסיני, אך נותרו בריאים. המלחמה, כותב צבי לאשתו ולשני ילדיו, היא חוויה, אך באמצע זה לא כל כך נעים.
צבי ברחי נולד בשנת 1936 בנווה יעקב שבירושלים, דור שביעי בארץ ישראל. בימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים גויס צבי לגדוד החרמ"ש בפיקודו של גורודיש, והפלוגה שלו ישבה בין צאלים לרביבים. עם הישמע הסיסמה "סדין אדום" נכנסה הפלוגה לרפיח. בכניסה עלה ג'יפ הסיור על מוקש וכמה מאנשי הצוות נהרגו. בהמשך המלחמה עשתה הפלוגה הכול כדי שלא לעלות שוב על מוקשים. כאשר הגיעה לאל עריש סגרו המצרים את מתחם הג'יראדי, והפלוגה נשארה תקועה עד שחולצה באישון לילה על ידי חיילים מחטיבה שבע. לאחר פתיחת הציר המשיכו חברי הצוות דרך ביר גפגפה לאיסמעליה ועד גשר פירדאן.
מכתב זה הועלה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים לרגל 55 שנים למלחמה.

ארועי התקופה

1960
1969

כתב היד

עמוד 1/1

אי -שם. חג שמח 13.6.67
רב שלומות לך צביה עפר ויעל !
כרגיל שלומי טוב ולא חסר לי מאומה
פרט לבית ולכם אני מקוה שהמל-
חמה עברה עליכם בשלום והכל
בסדר. מה נשמע איך עברה
המלחמה? איך ההורים? איך הגינה
ואיך האוטו? אני מקוה שהכל
בסדר אני מרגיש מצויין קצת
מלוכלך אך שמח ומאושר. מתי
נחזור אין אני יודע אך העיקר
שאנחנו בריאים.
היינו בהרבה מקומות כגון –
חן יונס רפיח אל- עריש. ביר
גפגפה, אסמליה. בסופו של דבר
זאת חויה אך באמצע זה לא
כל כך נעים. ד"ש לכולם ולהתראות
בקרוב מאבא צבי שאוהב אתכם מאד.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: צבי ברחי
מיקום: לא ידוע
תאריך: 13.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: צביה ברחי
מיקום: שדרות

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה