צבי כותב למשפחתו מהחזית, מעדכן במתרחש בהפסקת האש ובקביעת הגבולות החדשים
סיפור רקע
צבי ברחי מתאר בפירוט רב כיצד נראית שגרת יומם של החיילים, את המתח הרב בלילות, הניסיון להתמודד עם מזג האוויר הקר והכאב על הנופלים. לראשונה מאז פרצהה המלחמה נערך מסדר, ובדרך איסמעליה-קהיר מונף דגל ישראל. צבי מבקש ממשפחתו לשמור את המכתב, שכן המכתב מתאר רגשות בזמן אמת, וזה נוסף על היומן שהוא כותב תוך כדי המלחמה.
צבי שהה במצרים במשך כחמישה חודשי, שבהם הרבה לכתוב למשפחתו: לאשתו והילדים בשדרות, לאימו בירושלים ולאביו ברמת גן.
צבי שהה במצרים במשך כחמישה חודשי, שבהם הרבה לכתוב למשפחתו: לאשתו והילדים בשדרות, לאימו בירושלים ולאביו ברמת גן.
כתב היד
כרגיל, מצרים 26.10.73 25.10.73
[עמוד 1]
בוקר טוב יקירי!
השעה 05:30 והרי החדשות במלואם מפי עבדכם הנאמן
לאחר ליל מתח עצור כשהעינים נעצמות היות
והינו כאן בודדים כשעיקר הכוח עומד מאחור לטובתינו.
ירדנו מכלי המשחית חלצנו עצמותינו מצינת הלילה
מי ליד צנור הפליטה של הזחל ומי מתחת למעילים
או שמיכות אספנו כמה שברי ארגזים (מתחמושת) שברנו
אותם לגזרי עץ והחילונו בהבערת אש למדורה.
חלק מהצוות החל בהכנסת קפה חלק פרס עוגה שהתק-
בלה מהבית וחלק עמד בתצפית לעבר השחורים.
מסביבינו אובך וערפל ולפי האמדן הטווח בינינו לשחורים
הוא כ-700 מטר. הלילה עבר עלינו במתח עצור אך
השחורים ירו לשמים מתוך עצבנות ומתח כפול.
הלילה עבר עלינו בדריכות כשכולם מאמצים את
כל החושים ודרוכים לבאות מידי פעם בפעם מדליק
מישהו סיגריה בהסתר מתחת לשמיכות בהסתר רב ממולינו
נשמע מידי פעם בפעם רעש כבֵדים ורשת הקשר עמוסה
בדיווחים שמגיעים מעל פני כל הגזרה.
בקשר נשמע קולו של המגד או סגנו מידי פעם
בפעם כשהוא מרגיע את כל הגִזְרַה בבטחון רב שלפעמים
נדמה שהוא אפילו מָפְרַז [מופרז].
לפי הדווחים בקשר אנו עומדים לעשות הסטוריה
בקרוב כי כנראה תוך זמן קצר יגיעו משקיפי אום
[עמוד 2]
ויסמנו את הגבולות החדשים והקו החדש יסומן היכן
שנעמוד אנו באותו רגע מסתמנת דיעה [דעה] שכדאי
להתקדם עוד 100 מטר אך לבסוף הוחלט שאין לכך
כל ערך היות ואין אנו עם כובש אלא שוחר שלום
אט אט פג האובך ופתאום אנו עומדים לפניהם
פנים מול פנים.
הקפה מוכן ונמזג בכוסות מאולתרות שותים בהנאה
ובוצעים כמה עוגות שהתקבלו מהעורף, מי מהאשה
מי מהאם, ומי מהחברה ויש גם כאלה ממקום העבודה
וכמובן אל נשכח את ילדי בתי הספר. כל הכבוד
להם. לאחר השתיה נשמע קולו של המג"ד בקשר
בקריאה הכונו [היכונו] למִסדר, זה מסדר מאולתר מָעָבַר [מועבר] בקשר
מסדר ראשון מאז תחילת המלחמה ופתאום- המסדר עבור
לדום נשמע קולו הבוטח של עַמִי המגד ולאחר מכן
"היכונו להנפת הדגל" ומאחורינו ליד הצטלבות כבישים
בדרך איסמעליה-קהיר מונף דגל ישראל בכחול לבן כש-
מסביבו כמה כלים כבדים ורכים וקומץ מועט של חיילים
השאר מאזין למסדר במכשיר הקשר לאורך כל הגזרה
שבאחריותינו, ואז בא רגע צובת [צובט] וקורע כשנשמע
קולו של עמי: "נעמוד דקה בדומיה לזכר הנופלים
שלא היגיעו עד הלום" ובלב כל אחד מאתנו מצטיירת
דמותו-דמותם של יקיריו חבריו שנפלו לידו במערכה
עקובת הדם העינים דומעות הלב פועם אך טוהר
הנשק וגאות העם ויקירינו שבעורף מחפים על כל הכאב
ועל אף הכל הפצעים לא מגלידים עדיין כי הפצע טרי
[עמוד 3]
עדיין. המגד אומר כמה מילים מסביר את משמעות
הפסקת האש ומוסיף מילות ציונות אך מסביבי על הזחל
החברה כחולמים- מסוממים ולקריאה "המסדר יעבור לנוח" מקיצים
אט אט ונכנסים לשגרה.
לאחר כשעה מופיעות שני [שתי] מכוניות או"ם
מסמנים במפות אנו ממקשים את הכביש הפטרול מתחיל
לנוע בין יחידה ליחידה בשטח וע"י כך נקבע קו גבול
חדש בתוך שטח מצרים כשקומץ בודדים מרכב: מהורים
אהובים, קבוצניקים, ועמך מכל שכבות הישוב עומד בצד אחד
של המתרס עם גב חזק מאחוריו ומצד שני מאות ואלפים
של שחורים בלי מטרה ובלי משענת וזה ההבדל היסודי בין
השחורים ובינינו.
עד הערב הכל מתנהל על מי מנוחות שגרה
כרגיל, אוכלים מנקים נשק מסדרים את הזחל, מטפלים בו
ע"י שמון גרוז וכו' החברה כותבים הביתה נחים קמעה
ממאמץ הלילה הקודם מתרחצים במקלחות מאולטרות [מאולתרות] ע"י ממיה [ מימייה]
או גריקן מתגלחים לסרוגין וכמובן כל הזמן מתחלפים בתצפית
לעבר השחורים. משתדלים ללכת לפי סדר יום מסויים היות
ושגרה מביאה לזלזול וזלזול הוא מקור כל אסון ועל כל
הדברים הרגילים עוד יכתב ויסופר אך לא נעשה את
זה כאן מפאת קוצר היריעה.
ובכל זאת אביא דוגמא: בקשר נשמע קול שקורא
לעבר כוחותינו "חיים האם חייל X נמצא אצלכם?" ואז פועם
הלב ובקרבינו מתרוצצות מחשבות לאין ספור האם קרה
משהו לאחיו? היות וידוע שיש לו חמשה אחים במלחמה
[עמוד 4]
או יתכן שאשתו ילדה ואז נראים סמני שמחה מעל פני
האנשים עד שלבסוף מודיעים שיש עבורו זוג נעלים היות
ונעליו בלו במדבר הזה ואז פורצת זעקת אנחה מגרונות
החברה והחיוך שוב ניראה בפניהם.
ועוד כהנה וכהנה שלא כאן הזמן מלפרטם מחוסר זמן
ומקום ואם אומר בכנות הרי על כל מעשה ומעשה של
האנשים יש עצבות ושמחה לסרוגין היות ויש מתח עצור
ואין אפשרות לפרקו.
עם בוא הערב מתכוצים [מתקבצים] כוחותינו ומתאחדים
למשפחות יותר גדולות כלומר כל שנים שלושה משפחות הופכים
לחמולה אחת ולאחר כמה צזבטים בדיחות קוריוזים וספורים
נוגים מפה לאוזן יורד הלילה ואנו הופכים
במהירות מתורגלת לצפורי לילה או לעכברי שדה או לכלבי
צייד כפי שתדמינו לעצמכם המתח עולה הלילה חשוך
כל עמצאי [אמצעי] הראיה מפעלים [מופעלים] הנשק דרוך והגוף והנשמה דרוכים
כקפיץ לבאות ממולנו השחורים מתגברים מתחפרים לפעמים
עוברים שחורים משטחינו (כלומר שטחם שנכבש) לעמדותיהם
החדשות, המשמרות מתחלפים הקשר מטרטר לאורך כל הגזרה
פה נראה משהו חשוד שם נשמע רעש של כבדים, מי נמצא
מאחורי ומוכן לטובתי במקרה הגרוע? האם לפתוח באש
במקרה של התקלות וכו". לאט לאט עובר הלילה ועמו בא
יום חדש שמי יודע את צפונותיו.
כאן אני מסים מחוסר זמן ובאם הצלחתי להכניסכם
ואפילו לרגע אחד לתוך סודותי הקטנים הרי שזה
סוד הצלחתי.
[עמוד 5]
אסיים בד"ש והרבה נשיקות וחבוקים
אל תשלחו לי מאומה מחוץ לכמה קופסאות תיים [תה]
גרעינים קפה לא נס ואם יש חלב בתיובה [טיובה] מעטפות
ובלוק מחוץ לזה שום דבר
המון נשיקות וכתבו יותר אם אפשר היות
ויש לכם זמן יותר ממני אני כותב יומן על
כל מה שעשיתי וכשאבוא אראה לכם את היומן.
שלום ולהתראות
אבא.
שמרו על המכתב
כרגע קבלתי מכתב מאמא ומכם
ולא הספקתי אפילו לקרא אותם
שלום.
פרטי המכתב
The Writer
Recipient of the Letter
גלריה
כתב היד
כרגיל, מצרים 26.10.73 25.10.73
[עמוד 1]
בוקר טוב יקירי!
השעה 05:30 והרי החדשות במלואם מפי עבדכם הנאמן
לאחר ליל מתח עצור כשהעינים נעצמות היות
והינו כאן בודדים כשעיקר הכוח עומד מאחור לטובתינו.
ירדנו מכלי המשחית חלצנו עצמותינו מצינת הלילה
מי ליד צנור הפליטה של הזחל ומי מתחת למעילים
או שמיכות אספנו כמה שברי ארגזים (מתחמושת) שברנו
אותם לגזרי עץ והחילונו בהבערת אש למדורה.
חלק מהצוות החל בהכנסת קפה חלק פרס עוגה שהתק-
בלה מהבית וחלק עמד בתצפית לעבר השחורים.
מסביבינו אובך וערפל ולפי האמדן הטווח בינינו לשחורים
הוא כ-700 מטר. הלילה עבר עלינו במתח עצור אך
השחורים ירו לשמים מתוך עצבנות ומתח כפול.
הלילה עבר עלינו בדריכות כשכולם מאמצים את
כל החושים ודרוכים לבאות מידי פעם בפעם מדליק
מישהו סיגריה בהסתר מתחת לשמיכות בהסתר רב ממולינו
נשמע מידי פעם בפעם רעש כבֵדים ורשת הקשר עמוסה
בדיווחים שמגיעים מעל פני כל הגזרה.
בקשר נשמע קולו של המגד או סגנו מידי פעם
בפעם כשהוא מרגיע את כל הגִזְרַה בבטחון רב שלפעמים
נדמה שהוא אפילו מָפְרַז [מופרז].
לפי הדווחים בקשר אנו עומדים לעשות הסטוריה
בקרוב כי כנראה תוך זמן קצר יגיעו משקיפי אום
[עמוד 2]
ויסמנו את הגבולות החדשים והקו החדש יסומן היכן
שנעמוד אנו באותו רגע מסתמנת דיעה [דעה] שכדאי
להתקדם עוד 100 מטר אך לבסוף הוחלט שאין לכך
כל ערך היות ואין אנו עם כובש אלא שוחר שלום
אט אט פג האובך ופתאום אנו עומדים לפניהם
פנים מול פנים.
הקפה מוכן ונמזג בכוסות מאולתרות שותים בהנאה
ובוצעים כמה עוגות שהתקבלו מהעורף, מי מהאשה
מי מהאם, ומי מהחברה ויש גם כאלה ממקום העבודה
וכמובן אל נשכח את ילדי בתי הספר. כל הכבוד
להם. לאחר השתיה נשמע קולו של המג"ד בקשר
בקריאה הכונו [היכונו] למִסדר, זה מסדר מאולתר מָעָבַר [מועבר] בקשר
מסדר ראשון מאז תחילת המלחמה ופתאום- המסדר עבור
לדום נשמע קולו הבוטח של עַמִי המגד ולאחר מכן
"היכונו להנפת הדגל" ומאחורינו ליד הצטלבות כבישים
בדרך איסמעליה-קהיר מונף דגל ישראל בכחול לבן כש-
מסביבו כמה כלים כבדים ורכים וקומץ מועט של חיילים
השאר מאזין למסדר במכשיר הקשר לאורך כל הגזרה
שבאחריותינו, ואז בא רגע צובת [צובט] וקורע כשנשמע
קולו של עמי: "נעמוד דקה בדומיה לזכר הנופלים
שלא היגיעו עד הלום" ובלב כל אחד מאתנו מצטיירת
דמותו-דמותם של יקיריו חבריו שנפלו לידו במערכה
עקובת הדם העינים דומעות הלב פועם אך טוהר
הנשק וגאות העם ויקירינו שבעורף מחפים על כל הכאב
ועל אף הכל הפצעים לא מגלידים עדיין כי הפצע טרי
[עמוד 3]
עדיין. המגד אומר כמה מילים מסביר את משמעות
הפסקת האש ומוסיף מילות ציונות אך מסביבי על הזחל
החברה כחולמים- מסוממים ולקריאה "המסדר יעבור לנוח" מקיצים
אט אט ונכנסים לשגרה.
לאחר כשעה מופיעות שני [שתי] מכוניות או"ם
מסמנים במפות אנו ממקשים את הכביש הפטרול מתחיל
לנוע בין יחידה ליחידה בשטח וע"י כך נקבע קו גבול
חדש בתוך שטח מצרים כשקומץ בודדים מרכב: מהורים
אהובים, קבוצניקים, ועמך מכל שכבות הישוב עומד בצד אחד
של המתרס עם גב חזק מאחוריו ומצד שני מאות ואלפים
של שחורים בלי מטרה ובלי משענת וזה ההבדל היסודי בין
השחורים ובינינו.
עד הערב הכל מתנהל על מי מנוחות שגרה
כרגיל, אוכלים מנקים נשק מסדרים את הזחל, מטפלים בו
ע"י שמון גרוז וכו' החברה כותבים הביתה נחים קמעה
ממאמץ הלילה הקודם מתרחצים במקלחות מאולטרות [מאולתרות] ע"י ממיה [ מימייה]
או גריקן מתגלחים לסרוגין וכמובן כל הזמן מתחלפים בתצפית
לעבר השחורים. משתדלים ללכת לפי סדר יום מסויים היות
ושגרה מביאה לזלזול וזלזול הוא מקור כל אסון ועל כל
הדברים הרגילים עוד יכתב ויסופר אך לא נעשה את
זה כאן מפאת קוצר היריעה.
ובכל זאת אביא דוגמא: בקשר נשמע קול שקורא
לעבר כוחותינו "חיים האם חייל X נמצא אצלכם?" ואז פועם
הלב ובקרבינו מתרוצצות מחשבות לאין ספור האם קרה
משהו לאחיו? היות וידוע שיש לו חמשה אחים במלחמה
[עמוד 4]
או יתכן שאשתו ילדה ואז נראים סמני שמחה מעל פני
האנשים עד שלבסוף מודיעים שיש עבורו זוג נעלים היות
ונעליו בלו במדבר הזה ואז פורצת זעקת אנחה מגרונות
החברה והחיוך שוב ניראה בפניהם.
ועוד כהנה וכהנה שלא כאן הזמן מלפרטם מחוסר זמן
ומקום ואם אומר בכנות הרי על כל מעשה ומעשה של
האנשים יש עצבות ושמחה לסרוגין היות ויש מתח עצור
ואין אפשרות לפרקו.
עם בוא הערב מתכוצים [מתקבצים] כוחותינו ומתאחדים
למשפחות יותר גדולות כלומר כל שנים שלושה משפחות הופכים
לחמולה אחת ולאחר כמה צזבטים בדיחות קוריוזים וספורים
נוגים מפה לאוזן יורד הלילה ואנו הופכים
במהירות מתורגלת לצפורי לילה או לעכברי שדה או לכלבי
צייד כפי שתדמינו לעצמכם המתח עולה הלילה חשוך
כל עמצאי [אמצעי] הראיה מפעלים [מופעלים] הנשק דרוך והגוף והנשמה דרוכים
כקפיץ לבאות ממולנו השחורים מתגברים מתחפרים לפעמים
עוברים שחורים משטחינו (כלומר שטחם שנכבש) לעמדותיהם
החדשות, המשמרות מתחלפים הקשר מטרטר לאורך כל הגזרה
פה נראה משהו חשוד שם נשמע רעש של כבדים, מי נמצא
מאחורי ומוכן לטובתי במקרה הגרוע? האם לפתוח באש
במקרה של התקלות וכו". לאט לאט עובר הלילה ועמו בא
יום חדש שמי יודע את צפונותיו.
כאן אני מסים מחוסר זמן ובאם הצלחתי להכניסכם
ואפילו לרגע אחד לתוך סודותי הקטנים הרי שזה
סוד הצלחתי.
[עמוד 5]
אסיים בד"ש והרבה נשיקות וחבוקים
אל תשלחו לי מאומה מחוץ לכמה קופסאות תיים [תה]
גרעינים קפה לא נס ואם יש חלב בתיובה [טיובה] מעטפות
ובלוק מחוץ לזה שום דבר
המון נשיקות וכתבו יותר אם אפשר היות
ויש לכם זמן יותר ממני אני כותב יומן על
כל מה שעשיתי וכשאבוא אראה לכם את היומן.
שלום ולהתראות
אבא.
שמרו על המכתב
כרגע קבלתי מכתב מאמא ומכם
ולא הספקתי אפילו לקרא אותם
שלום.
פרטי המכתב
The Writer
Recipient of the Letter
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?