צבי ברחי נולד בשנת 1936 בנווה יעקב שבירושלים, דור שביעי בארץ ישראל. הוא גויס לנח"ל ושירת כלוחם במשך שנתיים וחצי. זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, שובץ צבי למילואים בחטיבה שבע – חטיבת שריון, והוזמן עם חיילים נוספים לבסיס צאלים לצורך אימון וגיבוש.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים נשלחה היחידה של צבי למצרים לאזור תעלת סואץ. הם שהו שם חמישה חודשים, שבהם ניהלו אורח חיים "שגרתי", כלומר מקלחות, בישול עצמי, שטיפת כלים, שינה וגם לחימה.
בחודשים האלה הרבה צבי לכתוב למשפחתו בשדרות: לאשתו צביה ולשלושת ילדיו עופר, יעל ואיילת, לאימו בירושלים ולאביו ברמת גן. במכתב זה צבי מספר למשפחתו על החבילות שהחיילים מקבלים, על התנאים בשטח ועל מזג האוויר. הוא כותב שהפסקת האש אינה נשמרת והעבודה רבה וקשה.