אי שם. 12.10.73

רב שלומות לכם צביה והילדים.
סוף כל סוף התפניתי מעט לכתיבה לאחר
שבוע ימים מידי יום יומים שלחתי לכם
גלויות אך עתה כותב אני מכתב אשר
אוכל לכתוב בו מעט יותר מהרגיל.
לראשונה אפרט את היש והאין כאן
יש לנו הכל החל מאוכל מים ובגדים דרך
לבנים גרבים סיגריות אספקה קטנה וכ"ו
שולחים לנו מהעורף הכל וכמובן הצבא מספק
את כל הדרוש.
כסף יש ב"ה כך שבאמת לא חסר כלום.
האמת היא ששגיתי כשלא לקחתי את הטרנזיסט-
ור אך יתכן שנסיג [שנשיג] בקרוב והפתגם אומר
"על חלב שנשפך אין להצטער" כלומר, "מה שמת-מת"
מה אני עושה כאן כמובן שלא אוכל לכתוב
לכם אך אני נמצא כמו ב"טיול" ונקוה שבקרוב
נהיה בבית והכל יהיה בסדר.
[עמוד 2]
כתבו מה נשמע אצלכם ובכלל איך המצב
בבית בעורף בעבודה וכ"ו.
ככה הכל בסדר בריאים ומקוים שבקרוב
נהיה בבית.
בטוחני שהכל בסדר אצלכם ולכן אינני
דואג. כתבו איך הלמודים איך המצב
בכלל בעבודה באמונים (עופר) ובכלל הכל
מסרו ד"ש לאבא ברמת-גן לאמא בירושלים
ליהושע ולכולם שלום שלום היו ילדים טובים
ושמרו על עצמכם עזרו לאמא וכמובן לאיילת
בקצור הלכדו יחד ועזרו אחד לשני
ואני תקוה שיהיה הכל בסדר בקרוב
כאן החברה טובים ואחד עוזר לשני
ובטוחני שננצח בקרוב.
הרבה נשיקות מאבא
צבי.
צביה אם אין לך כסף תבקשי מעוף קור
על החשבון היות ומגיע לי הרבה כסף.