צבי כותב מהחזית לאשתו ולילדיו על מצבו עם סיום הלחימה וועל תקוותו להשתחרר בקרוב

סיפור רקע
שובע עבר מאז הסתיימה המלחמה, אך צבי ברחי עדיין מגויס. הוא מבקש מצביה אשתו לזרז את שחרורו ומוסר דרישת שלום למשפחה. את חלקו האחרון של המכתב הוא מקדיש לעופר בנו ומבקש ממנו לגלות אחריות ולשמור על יעל אחותו הקטנה.
צבי ברחי נולד בשנת 1936 בנווה יעקב שבירושלים, דור שביעי בארץ ישראל. בימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים גויס צבי לגדוד החרמ"ש בפיקודו של גורודיש, והפלוגה שלו ישבה בין צאלים לרביבים. עם הישמע הסיסמה "סדין אדום" נכנסה הפלוגה לרפיח. בכניסה עלה ג'יפ הסיור על מוקש וכמה מאנשי הצוות נהרגו. בהמשך המלחמה עשתה הפלוגה הכול כדי שלא לעלות שוב על מוקשים. כאשר הגיעה לאל עריש, סגרו המצרים את מתחם הג'יראדי, והפלוגה נשארה תקועה עד שחולצה באישון לילה על ידי חיילים מחטיבה שבע. לאחר פתיחת הציר, המשיכו חברי הצוות דרך ביר גפגפה לאיסמעליה ועד גשר פירדאן.
מכתב
צבי ברחי נולד בשנת 1936 בנווה יעקב שבירושלים, דור שביעי בארץ ישראל. בימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים גויס צבי לגדוד החרמ"ש בפיקודו של גורודיש, והפלוגה שלו ישבה בין צאלים לרביבים. עם הישמע הסיסמה "סדין אדום" נכנסה הפלוגה לרפיח. בכניסה עלה ג'יפ הסיור על מוקש וכמה מאנשי הצוות נהרגו. בהמשך המלחמה עשתה הפלוגה הכול כדי שלא לעלות שוב על מוקשים. כאשר הגיעה לאל עריש, סגרו המצרים את מתחם הג'יראדי, והפלוגה נשארה תקועה עד שחולצה באישון לילה על ידי חיילים מחטיבה שבע. לאחר פתיחת הציר, המשיכו חברי הצוות דרך ביר גפגפה לאיסמעליה ועד גשר פירדאן.
מכתב זה הועלה במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.
ארועי התקופה
כתב היד
ביר גפגפה 17.6.67
[עמוד 1]
שלום רב לכם צביה והילדים!
לראשונה אשאל לשלומך? אני מרגיש מצויין
ומקוה שכן גם אתם. כאן לא חסר לי
מאומה פרט מהבית ואתכם.
האמת היא שכואב לנו שאחרי שנלחמנו
ונלחמנו קשה וכבר נגמרה המלחמה שבוע,
עוד לא משחררים אותנו. לכן אני מבקש ממך
שתפני לעוף-קור בכדי שישחררו אותי
אני נמצא החטיבה 7 .גדוד 82. פלוגה ח'
מ.א 314731 זה בערך בסביבות ביר-
גפגפה בדרך מאל-עריש לאסמעליה.
מאד כדי שעוף – ינסו לשחרר אותי כי
אנחנו כמעט לא עושים כלום אלא מידי
פעם בפעם עושים סיורים והורגים ערבים
שעדיין מסתובבים בשטחים.
ב"ה נגמרה המלחמה ואנחנו בריאים
ושלמים וכפי ששמעתי גם אתם בריאים
ושלמים.
ככה אין חדש אנחנו מבלים פה טוב
]עמוד 2]
אוכלים טוב ומבלים פרט לזה שאין לנו
מים ויש לנו בגדים מלוכלכים.
בינתיים יוצאים חברה שלנו לחופש
כל 48 שעות מתחלפים אך היות ואני
כבר יצאתי ליותר מ-48 שעות הרי
שאין אני יוצא אלא אחרי שתצא כל הפל-
וגה ויתחילו לצאת פעם שניה, או שנ-
שתחרר.
ד"ש לכל המשפחה להורים שלך
ולהורי לסבתא שלי לאמא ולכולם.
מבעלך אוהבך
צביקה.
לעופר שלום רב!
מה שלומך ואיך המרגש?
אני מקוה שאתה לומד טוב ומרגיש
טוב ושומך [ושומע] בקול אמא וכמו כן
בקול המורה והמטפלות.
איך הגינה? וכמובן איך מתנהגת
אחותך? שלום שלום והמון נשיקות
לך ולאחותך יעל ולהתראות בקרוב
מאבא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
ביר גפגפה 17.6.67
[עמוד 1]
שלום רב לכם צביה והילדים!
לראשונה אשאל לשלומך? אני מרגיש מצויין
ומקוה שכן גם אתם. כאן לא חסר לי
מאומה פרט מהבית ואתכם.
האמת היא שכואב לנו שאחרי שנלחמנו
ונלחמנו קשה וכבר נגמרה המלחמה שבוע,
עוד לא משחררים אותנו. לכן אני מבקש ממך
שתפני לעוף-קור בכדי שישחררו אותי
אני נמצא החטיבה 7 .גדוד 82. פלוגה ח'
מ.א 314731 זה בערך בסביבות ביר-
גפגפה בדרך מאל-עריש לאסמעליה.
מאד כדי שעוף – ינסו לשחרר אותי כי
אנחנו כמעט לא עושים כלום אלא מידי
פעם בפעם עושים סיורים והורגים ערבים
שעדיין מסתובבים בשטחים.
ב"ה נגמרה המלחמה ואנחנו בריאים
ושלמים וכפי ששמעתי גם אתם בריאים
ושלמים.
ככה אין חדש אנחנו מבלים פה טוב
]עמוד 2]
אוכלים טוב ומבלים פרט לזה שאין לנו
מים ויש לנו בגדים מלוכלכים.
בינתיים יוצאים חברה שלנו לחופש
כל 48 שעות מתחלפים אך היות ואני
כבר יצאתי ליותר מ-48 שעות הרי
שאין אני יוצא אלא אחרי שתצא כל הפל-
וגה ויתחילו לצאת פעם שניה, או שנ-
שתחרר.
ד"ש לכל המשפחה להורים שלך
ולהורי לסבתא שלי לאמא ולכולם.
מבעלך אוהבך
צביקה.
לעופר שלום רב!
מה שלומך ואיך המרגש?
אני מקוה שאתה לומד טוב ומרגיש
טוב ושומך [ושומע] בקול אמא וכמו כן
בקול המורה והמטפלות.
איך הגינה? וכמובן איך מתנהגת
אחותך? שלום שלום והמון נשיקות
לך ולאחותך יעל ולהתראות בקרוב
מאבא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?