יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם קוטי, חברת המחתרת הציונית במרוקו, מתארת לאהובה את הנסיבות שבהן הבינה כי הוא חי ומחכה לה בפריז
סיפור רקע
מכתב מתורגם מצרפתית משנת 1961. קוטי מויאל (אניטה, בכינויה המחתרתי) נולדה בפאס שבמרוקו והייתה חברה ב'מסגרת' – המחתרת היהודית שפעלה להעלאתם והברחתם של יהודי מרוקו לישראל בשנים 1956–1964. במחתרת היא פגשה את סכלה, המפקד שלה, יליד תוניס בן 22, והשניים היו לזוג. יחד הם פעלו בעיר קזבלנקה בארגון ההעפלה ממרוקו.
בלילה שבין ה־10 ל־11 בינואר 1961 הגיע סיפור אהבתם ופועלם לנקודת מפנה דרמטית. הספינה 'אגוז' טבעה בים על 44 נוסעיה, ובעקבות האסון הופסקה פעילות המחתרת. אניטה וסכלה נדרשו לעזוב את מרוקו במהירות, בלי לדעת מה עלה בגורלו של האחר.
קוטי ואימה נפרדו משאר בני המשפחה ויצאו בדרכן לארץ ישראל. על סיפון האונייה שהפליגה מגיברלטר למרסיי פגשה קוטי שני אנשי מוסד ישראלים, שאותם היא זיהתה על פי דיבורם בעברית. בפיהם היו חדשות מרגשות: סכלה הצליח לצאת ממרוקו בשלום, והוא נמצא כעת בפריז. קוטי הנרגשת שולחת את
בלילה שבין ה־10 ל־11 בינואר 1961 הגיע סיפור אהבתם ופועלם לנקודת מפנה דרמטית. הספינה 'אגוז' טבעה בים על 44 נוסעיה, ובעקבות האסון הופסקה פעילות המחתרת. אניטה וסכלה נדרשו לעזוב את מרוקו במהירות, בלי לדעת מה עלה בגורלו של האחר.
קוטי ואימה נפרדו משאר בני המשפחה ויצאו בדרכן לארץ ישראל. על סיפון האונייה שהפליגה מגיברלטר למרסיי פגשה קוטי שני אנשי מוסד ישראלים, שאותם היא זיהתה על פי דיבורם בעברית. בפיהם היו חדשות מרגשות: סכלה הצליח לצאת ממרוקו בשלום, והוא נמצא כעת בפריז. קוטי הנרגשת שולחת את המכתב הזה לסכלה, ובו היא מתארת את המפגש המפתיע עם אנשי המוסד על סיפון האונייה, את געגועיה ואת ציפייתה לאיחודם מחדש.
ואכן, כעבור כחודש ימים, התאחדו סכלה וקוטי במרסיי ועלו על אוניית המעפילים 'ירושלים' בדרכם לארץ ישראל. רק כאן בארץ התגלה לקוטי כי שמו האמיתי של סכלה אהובה הוא צבי מואטי. עתה לאחר שהגשימו את חלום העלייה, החליטו השניים להינשא. הם הקימו משפחה, ונולדו להם חמישה ילדים.
מכתב זה נתרם לפרויקט אוצרות במסגרת שיתוף הפעולה עם בית פרת.
ארועי התקופה
כתב היד
(המכתב נכתב במקור בצרפתית (קובץ מצורף). כאן מופיע תמלול המבוסס על תרגום המכתב לעברית בידי כותבת המכתב.
1961
לסכלה היקר,
עזבנו את גילברטר בשעה 4:15 למרסיי. ההפלגה היתה נעימה מאוד ובלתי צפוי
היו שני נוסעים חשובים מאוד – הבוס הגדול מישראל ועוד אחד zoqi
שניהם דיברו עברית פנו אלי ושאלו:
– עם מי את עבדת?
– עם סכלה
– סכלה עכשיו בפאריס אני לא יכולה לתאר לך אזה שמחה הרגשתי, ועוד
שאמרו את שמך אהובי. זה שבועיים שלא ראיתי אותך וגם לא מצאתי
שום מכתב ממך כמו שציפיתי. אהובי – תבוא מהר וחבל שלא ראיתה את ההורים שלך.
אל תשאיר אותי להתגעגע.
אני מנשקת אותך ודרישת שלום מכל החברים.
Coty.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
