כחודש לאחר מלחמת יום הכיפורים בטי זבדי כותבת גלויה מהירה לישראל, בעלה. בגלויה היא מעדכנת אותו כי קרוב משפחתו אברהם שבוי במצרים. היא מבקשת להקדים את הידיעות שיופיעו בעיתון ויבהילו את בעלה, ומספרת על שמחת המשפחה לראות את תמונותיו בטלוויזיה.

ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין.
בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל.
במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. הוא גויס למילואים גם במלחמת יום הכיפורים, וגם בתקופה זו כתב מכתבים לאשתו ולילדיו.

https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1973/11/23/01/article/120
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1973/11/23/01/article/40