אוֹצָרוֹת
1973 14 באוקטובר

קשיי המלחמה משפיעים על לאה, והיא כותבת לבעלה על הגעגועים ועל הבכי הרב בשל ההרוגים הרבים

לאה ברייר רמת ישי פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יוסי (יוסף) ברייר נולד וגדל ברמת ישי, בן להורים ניצולי שואה שעלו מהונגריה. לאה ברייר נולדה בתל אביב להורים שעלו ממולדובה. לאחר שנישאה ליוסף בשנת 1971, עברה להתגורר עמו ברמת ישי. חתונתם התקיימה יום לאחר הטבח באולימפיאדה במינכן. למרות האירוע הקשה הוחלט לא לדחות את החתונה. שנתיים לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נשלח יוסף לשדה הקרב. הדרך היחידה שלהם לתקשר זה עם זו הייתה דרך מכתבים. השניים הרבו בכתיבה וכתבו אחד לשני על בסיס יומי. חברים רבים של יוסף נפלו בקרב, אך הוא שב הביתה. השניים הולידו שלושה ילדים וזכו לתשעה נכדים. לימים לאה עסקה בחינוך ובאומנות ועבדה עם ילדים בסיכון. יוסף עבד ברפאל והיה שותף לשמירה על ביטחון המדינה. השניים חולקים עד היום אהבה למוסיקה, אמנות ודרמה.

יוסי (יוסף) ברייר נולד וגדל ברמת ישי, בן להורים ניצולי שואה שעלו מהונגריה. לאה ברייר נולדה בתל אביב להורים שעלו ממולדובה. לאחר שנישאה ליוסף בשנת 1971, עברה להתגורר עמו ברמת ישי. חתונתם התקיימה יום לאחר הטבח באולימפיאדה במינכן. למרות האירוע הקשה הוחלט לא לדחות את החתונה. שנתיים לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נשלח יוסף לשדה הקרב. הדרך היחידה שלהם לתקשר זה עם זו הייתה דרך מכתבים. השניים הרבו בכתיבה וכתבו אחד לשני על בסיס יומי. חברים רבים של יוסף נפלו בקרב, אך הוא שב הביתה. השניים הולידו שלושה ילדים וזכו לתשעה נכדים. לימים לאה עסקה בחינוך ובאומנות ועבדה עם ילדים בסיכון. יוסף עבד ברפאל והיה שותף לשמירה על ביטחון המדינה. השניים חולקים עד היום אהבה למוסיקה, אמנות ודרמה.

כתב היד

עמוד 1/2

14.10.73
11:00 בלילה

לקוקו שלום!
אז אני יושבת כרגע בתורנות ודי משעמם. היום קבלתי 3 גלויות ושם אתה כותב שהכל בסדר אני שמחה וההיתי [והייתי] יותר שמחה אם ההית [היית] כותב קצת יותר.
כאן כולם בסדר. היום הודיעו על כמות ההרוגים וכל הארץ בבכי גדול. אני כבר אדישה כי אין כוח לי עוד לשמוע דברים כאלה.
כתבתה [כתבת] שנכתוב מהר. אז אנו כתבנו למחרת כבר מכתב וכך אני שולחת כל יום מכתב וגם חבילות שלחו. אני מקוה שקיבלת לפחות חלק.
אגב, היום היה פה נהג שסיפר לי שהיה בסיני בגולן ועכשיו חוזר הביתה מפי נפלטה מילה "חבל שלא נסעתי איתך" ואז הוא שאל מי יש לך שם ואני עניתי בעל. ואז הוא שאל באיזה ד.צ, ואני עניתי 3063 ואז הוא אמר לי שאתה ברפידים. ודואר קשה לקבל ושאני לא ידאג והוא יחפש אותך. אם זה נכון או לא נכון אני כולי תקוה גדולה שהוא יראה אותך. מה שכן אנא רמוז לי בדרך כל שהיא היכן אתה. אנו מתפקעים מסקרנות. כל פעם שמודיעים ברדיו על קרבות בסיני אנחנו רועדים אז כתוב בבקשה משהו.
כתב גם מה חסר לך שנשלח. ותמשיך לכתוב לי כל יום זה במקום גלולות הרגעה.
כולם מוסרים ד"ש חם כולל רוזנפלד שמוכר לי את הבולים למכתבים
אמך שתמיד דואגת לשלומך. הורי שמחכים לגלויה ממך. שרה שדואגת לחתונה. דליה שעושה ברית לבנה. נצר שהוא סובל מנדנודי. אדם שדואג למצב רוחי, ואני כמובן. כן גם ברש היום דיבר איתי ומסר אלפי דרישות שלום. הוא טוען שהם עובדים כמו חמורים גויס כוח אדם מהמשרדים. בני שדואג לבנו. וכו' וכו'.
דבר אחד אני מבטיחה כשתחזור אני אלך איתך כל יום לטיל אני כבר שכחתי איך נראית רמת-ישי בלילה ובכלל את האוויר הזה. מה שכן אני קצת מקוררת מכיון שבלילה כבר קר ואני לא מכוסה טוב. חוץ מזה ששמיכות הצמר ארוזות.
בבית הכל כרגיל ברור שלכל אחד יש תאוריה משלו והצודק ביותר כפי שאני רואה זה ברור אביך כמו תמיד.
סבתא מצוברחת קצת אינה אוכלת וכך היא מרגישה קצת רע וזה טבעי. בקיצור קצת נמאס ואין מה לעשות ומחכים וזהו זה. אלה הם החיים. זה נכון שלא מספרים לחיל [לחייל] בחזית צרות של האישה בעורף. אך למי אני אספר את הרגשותי אם לא לאדם היקר לי ביותר. מישהו אחר יבין אותי. הרי בבית חוץ ממך כולם ישנים אז כמה שכולם כואבים, לבסוף אני לבד הולכת למיטה. כן המיטה מחכה גם היא חסרת סבלנות.
בקיצור אנא חזור הביתה מהר ובריא.
מסור ד"ש לכל חברך.
החזק מעמד
ממני האהבת לעד,
הגינגית.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: לאה ברייר
מיקום: רמת ישי
תאריך: 14.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: יוסי ברייר
מיקום: בסיס צבאי

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

14.10.73
11:00 בלילה

לקוקו שלום!
אז אני יושבת כרגע בתורנות ודי משעמם. היום קבלתי 3 גלויות ושם אתה כותב שהכל בסדר אני שמחה וההיתי [והייתי] יותר שמחה אם ההית [היית] כותב קצת יותר.
כאן כולם בסדר. היום הודיעו על כמות ההרוגים וכל הארץ בבכי גדול. אני כבר אדישה כי אין כוח לי עוד לשמוע דברים כאלה.
כתבתה [כתבת] שנכתוב מהר. אז אנו כתבנו למחרת כבר מכתב וכך אני שולחת כל יום מכתב וגם חבילות שלחו. אני מקוה שקיבלת לפחות חלק.
אגב, היום היה פה נהג שסיפר לי שהיה בסיני בגולן ועכשיו חוזר הביתה מפי נפלטה מילה "חבל שלא נסעתי איתך" ואז הוא שאל מי יש לך שם ואני עניתי בעל. ואז הוא שאל באיזה ד.צ, ואני עניתי 3063 ואז הוא אמר לי שאתה ברפידים. ודואר קשה לקבל ושאני לא ידאג והוא יחפש אותך. אם זה נכון או לא נכון אני כולי תקוה גדולה שהוא יראה אותך. מה שכן אנא רמוז לי בדרך כל שהיא היכן אתה. אנו מתפקעים מסקרנות. כל פעם שמודיעים ברדיו על קרבות בסיני אנחנו רועדים אז כתוב בבקשה משהו.
כתב גם מה חסר לך שנשלח. ותמשיך לכתוב לי כל יום זה במקום גלולות הרגעה.
כולם מוסרים ד"ש חם כולל רוזנפלד שמוכר לי את הבולים למכתבים
אמך שתמיד דואגת לשלומך. הורי שמחכים לגלויה ממך. שרה שדואגת לחתונה. דליה שעושה ברית לבנה. נצר שהוא סובל מנדנודי. אדם שדואג למצב רוחי, ואני כמובן. כן גם ברש היום דיבר איתי ומסר אלפי דרישות שלום. הוא טוען שהם עובדים כמו חמורים גויס כוח אדם מהמשרדים. בני שדואג לבנו. וכו' וכו'.
דבר אחד אני מבטיחה כשתחזור אני אלך איתך כל יום לטיל אני כבר שכחתי איך נראית רמת-ישי בלילה ובכלל את האוויר הזה. מה שכן אני קצת מקוררת מכיון שבלילה כבר קר ואני לא מכוסה טוב. חוץ מזה ששמיכות הצמר ארוזות.
בבית הכל כרגיל ברור שלכל אחד יש תאוריה משלו והצודק ביותר כפי שאני רואה זה ברור אביך כמו תמיד.
סבתא מצוברחת קצת אינה אוכלת וכך היא מרגישה קצת רע וזה טבעי. בקיצור קצת נמאס ואין מה לעשות ומחכים וזהו זה. אלה הם החיים. זה נכון שלא מספרים לחיל [לחייל] בחזית צרות של האישה בעורף. אך למי אני אספר את הרגשותי אם לא לאדם היקר לי ביותר. מישהו אחר יבין אותי. הרי בבית חוץ ממך כולם ישנים אז כמה שכולם כואבים, לבסוף אני לבד הולכת למיטה. כן המיטה מחכה גם היא חסרת סבלנות.
בקיצור אנא חזור הביתה מהר ובריא.
מסור ד"ש לכל חברך.
החזק מעמד
ממני האהבת לעד,
הגינגית.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ציפי ברקוביץ
מיקום: תל אביב
תאריך: 1974-02-10

מקבל/ת המכתב

שם: יוסי ברייר
מיקום: בסיס צבאי

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות