אוֹצָרוֹת
1968 11 בדצמבר

רותי אלמוגי כותבת לבעלה, הנמצא באמריקה, ותוהה עד כמה יהיה לו משונה לחזור לארץ הקטנה בממדיה

רותי אלמוגי נווה שאנן, חיפה פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

רותי מגיבה על המכתבים האחרונים ששלח מלאכי מפילדלפיה. כל מכתב עוזר להעלאת המורל, והתיאורים של אמריקה מהנים מאוד, בייחוד מידות האוכל שמלאכי מתאר במכתביו. רותי תוהה כמה מוזר יהיה למלאכי לחזור לארץ הקטנה בממדיה ובייחוד לחיפה. היא מספרת לו על הצגת תאטרון שהלכה אליה עם חברה, על שלומם של ההורים, על הבנות וההתפתחות שלהן ועל ההכנות לחג החנוכה. רותי מבקשת שמלאכי ישלח גלויות גם לסיגל וכותבת שהבנות מתרגלות לכך שאפשר לדבר עם אבא באמצעות מכתבים. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

רותי מגיבה על המכתבים האחרונים ששלח מלאכי מפילדלפיה. כל מכתב עוזר להעלאת המורל, והתיאורים של אמריקה מהנים מאוד, בייחוד מידות האוכל שמלאכי מתאר במכתביו. רותי תוהה כמה מוזר יהיה למלאכי לחזור לארץ הקטנה בממדיה ובייחוד לחיפה. היא מספרת לו על הצגת תאטרון שהלכה אליה עם חברה, על שלומם של ההורים, על הבנות וההתפתחות שלהן ועל ההכנות לחג החנוכה. רותי מבקשת שמלאכי ישלח גלויות גם לסיגל וכותבת שהבנות מתרגלות לכך שאפשר לדבר עם אבא באמצעות מכתבים. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/3

11.12.68

[עמוד 1]
למלאכי שלום.
כבר עברו ארבעת ימים מאז כתבנו אתה בטח מחכה
כבר למכתב. בנתים קבלנו ממך 2 מכתבים
אחד ביום ראשון והשני אתמול וכרגיל השמחה פה
הייתה גדולה. חבל שאי אפשר לקבל כל יום מכתב,
זה עוזר הרבה בהעלאת המורל. אך מצד שני אני
בקושי מצליחה לשבת לכתוב, ביחוד באמצע השבוע.
מהמכתב האחרון אני מבינה שאתה כבר מתחיל להתרגל
לממדים הגדולים של ארה"ב וכבר לא מתפעל כל-כך ואני
מקוה שלא יקשה עליך לחזור לממדים של הארץ, לפיאט
הקטן לשכונה הקטנה ובכלל לחיפה הפרובינציאלית
בקשר לכל החנויות היפות שאתה כותב עליהם – אני
באמת לא יודעת מה כדאי לקנות בכל אופן אני חושבת
שכדאי לקנות גרביות (טידס) [טייץ] לבנות וגם לי שמעתי
שבאמריקה יש מינים מצוינים ובזיל הזול חוץ מזה זה
לא תופס הרבה מקום ומשקל. אם אתה חושב שיש בעיות
עם המידות אני יכולה למדוד את הבנות ולשלוח לך, כתוב
אם יש צורך.
ועכשיו קצת עלינו, באמת אין הרבה לכתוב, וטוב שאין
כולם בסדר. הבנות מתכוננות במרץ לחנוכה. לסיגל
תהיה חגיגה ביום שני אך החגיגה רק לילדים כך
שאני משוחררת ממנה. היא גם, שמחה מאוד שלא מזמינים
הורים בגלל שאתה לא תוכל להיות. לורד יש חגיגה
גם כן ביום שני אחר-הצהרים. היא כבר מציגה לנו כל
הזמן ומספרת בצורה חמודה מאוד את ספור חנוכה
בכלל, היא הולכת בשמחה רבה יום יום לגן, אני פשוט
[עמוד 2]
נהינת לראות איך שהיא רצה כל בוקר לריביק בשמחה.
בימים שריביק הייתה חולה היא בשום אופן לא רצתה
ללכת והשארתי אותה יום אחד בבית. אני רק מקווה
שלא תסבול בשנה הבאה כשנעביר אותה לגן אחר.
אני בנתים מרגישה טוב ואין שום שנוי [שינוי] במצבי (כבר
נמעס [נמאס] לי לכתוב את זה בכל מכתב, אני חושבת שעד שלא
ישתנה המצב לא אזכיר זאת יותר) אני שורפת הרבה
בנזין והצלחתי כבר לעשות לפחות 1000 ק"מ מאז שנסעתה [שנסעת].
אני חושבת שאני אצליח לגמור את 10000 הק"מ
בספידומטר לפני שתחזור רק שתחזור תהיה לך הרגשה
שיש לך, אוטו חדש… לא קניתי בנתיים את הגומיות
אני לא מזדמנת לחנות ההיא וחוץ מזה לא היו לי בעיות
בנתיים.
אצל כל ההורים הכל בסדר אבא שלך מרגיש היום
לא ביותר טוב, כנראה התחיל סוף סוף עם שפעת
בכל-אופן אני מקוה שלא רציני.
אתמול הייתי עם ריביק בהצגת "הנרי הרביעי"
בתאטרון העירוני. היא קבלה כרטיסים מיהודה פוקס
ולמשה היו בחירות אתמול. בחלק הראשון כמעט נרדמתי.
החלק השני לא כל-כך הרדים אבל לא היה שוה לבזבז
ערב. כרגיל בתאטרון העירוני.
דרך אגב לפני שבוע שאלת במכתבך מה סיגל הזמינה
חוץ ממטריה, ובכן שכחתי לכתוב לך שהדבר השני היו
גלויות, אתמול קבלנו גלויה רק לורד. אני משערת
ששלחת 2 ואחת לסיגל בטח תגיע מחר. בכל-אופן
ורד היתה גאה מאוד שרק היא קבלה. בכלל מצבה
קצת השתפר היא התחילה להבין ש"אפשר לדבר עם
[עמוד 3]
אבא במכתב". עכשיו סיגל מתחילה יותר להתגעגע
זה מורגש עליה ביחוד ברגישות יתר, אך אין חשש
היא תתגבר על-כך.
כעת אסים, אני מקוה שהמכתב לא משעמם,
פשוט כתבתי כל מה שבא לי, ואני חושבת
שזה מספיק להיום. בכל-אופן אתה כתוב מה שיותר
תן לנו גם להנות מחויותיך בעבודה, בחוץ,
בארוחות והכל. (מהתאורים של האוכל אנחנו נהנית מאוד, ביחוד
מהמידות בס"מ) להתראות והרבה נשיקות, שלך
באהבה רותי.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה
תאריך: 11.12.1968

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

11.12.68

[עמוד 1]
למלאכי שלום.
כבר עברו ארבעת ימים מאז כתבנו אתה בטח מחכה
כבר למכתב. בנתים קבלנו ממך 2 מכתבים
אחד ביום ראשון והשני אתמול וכרגיל השמחה פה
הייתה גדולה. חבל שאי אפשר לקבל כל יום מכתב,
זה עוזר הרבה בהעלאת המורל. אך מצד שני אני
בקושי מצליחה לשבת לכתוב, ביחוד באמצע השבוע.
מהמכתב האחרון אני מבינה שאתה כבר מתחיל להתרגל
לממדים הגדולים של ארה"ב וכבר לא מתפעל כל-כך ואני
מקוה שלא יקשה עליך לחזור לממדים של הארץ, לפיאט
הקטן לשכונה הקטנה ובכלל לחיפה הפרובינציאלית
בקשר לכל החנויות היפות שאתה כותב עליהם – אני
באמת לא יודעת מה כדאי לקנות בכל אופן אני חושבת
שכדאי לקנות גרביות (טידס) [טייץ] לבנות וגם לי שמעתי
שבאמריקה יש מינים מצוינים ובזיל הזול חוץ מזה זה
לא תופס הרבה מקום ומשקל. אם אתה חושב שיש בעיות
עם המידות אני יכולה למדוד את הבנות ולשלוח לך, כתוב
אם יש צורך.
ועכשיו קצת עלינו, באמת אין הרבה לכתוב, וטוב שאין
כולם בסדר. הבנות מתכוננות במרץ לחנוכה. לסיגל
תהיה חגיגה ביום שני אך החגיגה רק לילדים כך
שאני משוחררת ממנה. היא גם, שמחה מאוד שלא מזמינים
הורים בגלל שאתה לא תוכל להיות. לורד יש חגיגה
גם כן ביום שני אחר-הצהרים. היא כבר מציגה לנו כל
הזמן ומספרת בצורה חמודה מאוד את ספור חנוכה
בכלל, היא הולכת בשמחה רבה יום יום לגן, אני פשוט
[עמוד 2]
נהינת לראות איך שהיא רצה כל בוקר לריביק בשמחה.
בימים שריביק הייתה חולה היא בשום אופן לא רצתה
ללכת והשארתי אותה יום אחד בבית. אני רק מקווה
שלא תסבול בשנה הבאה כשנעביר אותה לגן אחר.
אני בנתים מרגישה טוב ואין שום שנוי [שינוי] במצבי (כבר
נמעס [נמאס] לי לכתוב את זה בכל מכתב, אני חושבת שעד שלא
ישתנה המצב לא אזכיר זאת יותר) אני שורפת הרבה
בנזין והצלחתי כבר לעשות לפחות 1000 ק"מ מאז שנסעתה [שנסעת].
אני חושבת שאני אצליח לגמור את 10000 הק"מ
בספידומטר לפני שתחזור רק שתחזור תהיה לך הרגשה
שיש לך, אוטו חדש… לא קניתי בנתיים את הגומיות
אני לא מזדמנת לחנות ההיא וחוץ מזה לא היו לי בעיות
בנתיים.
אצל כל ההורים הכל בסדר אבא שלך מרגיש היום
לא ביותר טוב, כנראה התחיל סוף סוף עם שפעת
בכל-אופן אני מקוה שלא רציני.
אתמול הייתי עם ריביק בהצגת "הנרי הרביעי"
בתאטרון העירוני. היא קבלה כרטיסים מיהודה פוקס
ולמשה היו בחירות אתמול. בחלק הראשון כמעט נרדמתי.
החלק השני לא כל-כך הרדים אבל לא היה שוה לבזבז
ערב. כרגיל בתאטרון העירוני.
דרך אגב לפני שבוע שאלת במכתבך מה סיגל הזמינה
חוץ ממטריה, ובכן שכחתי לכתוב לך שהדבר השני היו
גלויות, אתמול קבלנו גלויה רק לורד. אני משערת
ששלחת 2 ואחת לסיגל בטח תגיע מחר. בכל-אופן
ורד היתה גאה מאוד שרק היא קבלה. בכלל מצבה
קצת השתפר היא התחילה להבין ש"אפשר לדבר עם
[עמוד 3]
אבא במכתב". עכשיו סיגל מתחילה יותר להתגעגע
זה מורגש עליה ביחוד ברגישות יתר, אך אין חשש
היא תתגבר על-כך.
כעת אסים, אני מקוה שהמכתב לא משעמם,
פשוט כתבתי כל מה שבא לי, ואני חושבת
שזה מספיק להיום. בכל-אופן אתה כתוב מה שיותר
תן לנו גם להנות מחויותיך בעבודה, בחוץ,
בארוחות והכל. (מהתאורים של האוכל אנחנו נהנית מאוד, ביחוד
מהמידות בס"מ) להתראות והרבה נשיקות, שלך
באהבה רותי.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה
תאריך: 1969-02-09

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות