אוֹצָרוֹת
1937 10 במרץ

רות מעדכנת את דוד, בעלה, במתרחש במשרד ובבית בזמן שהוא בשליחות בלונדון

רות הכהן חיפה פורסם על ידי מערכת אוצרות
תמונה משפחתית אחרונה

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

דוד הכהן נמצא בשליחות המוסדות הלאומיים בלונדון, ואשתו רות, שהיא גם שותפתו בניהול משרדי 'סולל בונה' בחיפה, מדווחת לו מהארץ. הדיווח כולל פרטים על אודות הנעשה במשרד, התקדמות התיקונים והצבע בביתם ומצבו הבריאותי של חזי התינוק ואחיותו הגדולות אסתר ועדה. המכתב פורסם לראשונה בספר "אסתר נרקיס - סיפור חיי" בהוצאת עושים היסטוריה, ירושלים 2007, עמ' 25. התמונה באדיבות האוסף המשפחתי של אסתר נרקיס.

דוד הכהן נמצא בשליחות המוסדות הלאומיים בלונדון, ואשתו רות, שהיא גם שותפתו בניהול משרדי 'סולל בונה' בחיפה, מדווחת לו מהארץ. הדיווח כולל פרטים על אודות הנעשה במשרד, התקדמות התיקונים והצבע בביתם ומצבו הבריאותי של חזי התינוק ואחיותו הגדולות אסתר ועדה. המכתב פורסם לראשונה בספר "אסתר נרקיס - סיפור חיי" בהוצאת עושים היסטוריה, ירושלים 2007, עמ' 25. התמונה באדיבות האוסף המשפחתי של אסתר נרקיס.

כתב היד

עמוד 1/1

10/3/37

דוד יקר, קבלתי היום מכתביך 3/3 4/3,
ועכשיו מחכה לידיעות מלונדון. משום מה
בטוחה שאתה חוזר מהר מהר ומפני זה
לא מתחילה להתגעגע – ואומרת לכולם –
עוד לא. ובאמת אין זמן להתגעגע.
במשרד אתה ידוע [יודע] את הטֶמפּוֹ. בבית – סיוד
לא פוסק. עכשיו רק הוברר לי הכשרון המינימלי
של הבחורות לסִדור העבודה. אומנם, 60% של זמנם
הולך על שמיכה מחזיק – הנה הוא בפח עם צבע,
הנה איזה כלי עף לדלי עם סיד או אצבעותיו על
צבע טרי. אי אפשר להכיר את הילד: מבין, מדבר ויודע
הכל, חביב על כולם ומצטחק לכל אדם. היום מכל העבודות
רצתי אתו לרובין – כי לא נותן לנגוע באוזן "הבריאה"
נפוח הצוַר [הצוואר] מתחת לאוזן ואומר למרים "אוזן אוי".
רובין אומר שאין כלום וזה בלוטות. ולבי לא
במקום. לאהבה בינו לאחיות יוצאת מן הכלל. אסתר
כעסה עלי היום על תוכן ספור שחשדה שזה דובר
עליה וצעקה לי אני "לא כזאת עכשיו" ובאמת
לא כזאת. מתבגרת ונהית בן אדם. ועדה
מותק. אני מאד מאד מצטערת שאין לי בשבילן
לפחות 3 שעות ביום.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רות הכהן
מיקום: חיפה
תאריך: 10.03.1937

מקבל/ת המכתב

שם: דוד הכהן
מיקום: לונדון

כתב היד

עמוד 1/1

10/3/37

דוד יקר, קבלתי היום מכתביך 3/3 4/3,
ועכשיו מחכה לידיעות מלונדון. משום מה
בטוחה שאתה חוזר מהר מהר ומפני זה
לא מתחילה להתגעגע – ואומרת לכולם –
עוד לא. ובאמת אין זמן להתגעגע.
במשרד אתה ידוע [יודע] את הטֶמפּוֹ. בבית – סיוד
לא פוסק. עכשיו רק הוברר לי הכשרון המינימלי
של הבחורות לסִדור העבודה. אומנם, 60% של זמנם
הולך על שמיכה מחזיק – הנה הוא בפח עם צבע,
הנה איזה כלי עף לדלי עם סיד או אצבעותיו על
צבע טרי. אי אפשר להכיר את הילד: מבין, מדבר ויודע
הכל, חביב על כולם ומצטחק לכל אדם. היום מכל העבודות
רצתי אתו לרובין – כי לא נותן לנגוע באוזן "הבריאה"
נפוח הצוַר [הצוואר] מתחת לאוזן ואומר למרים "אוזן אוי".
רובין אומר שאין כלום וזה בלוטות. ולבי לא
במקום. לאהבה בינו לאחיות יוצאת מן הכלל. אסתר
כעסה עלי היום על תוכן ספור שחשדה שזה דובר
עליה וצעקה לי אני "לא כזאת עכשיו" ובאמת
לא כזאת. מתבגרת ונהית בן אדם. ועדה
מותק. אני מאד מאד מצטערת שאין לי בשבילן
לפחות 3 שעות ביום.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי קוהול
מיקום: קיבוץ נען
תאריך: 1977-12-13

מקבל/ת המכתב

שם: דוד הכהן
מיקום: לונדון
close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות