אוֹצָרוֹת
2024 21 ביולי

רחל כותבת לאחותה שבארה״ב בעת מלחמת יום הכיפורים, היא מעדכנת במצב הכוחות, בשלום המשפחה ובשלום הלוחמים

רחל וידידיה שנרב פתח תקווה פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

מלחמת יום הכיפורים פרצה לפני כמה ימים, ורחל מתארת לשרה, אחותה החיה בארה"ב, מה התרחש בארץ מפרוץ המלחמה ועד רגע כתיבת המכתב. למיטב ידיעתה של רחל הכוחות הישראליים ברמת הגולן כבר נוחלים הצלחות. רחל מספרת כי על הרוגים לא מדווחים, אך על פצועים כן. מחפץ חיים יצאו למלחמה עשרות גברים, בינתיים הודיעו על פצוע אחד בלבד. מהמשפחה הקרובה ידוע כי אחיהן ישראל בריא ושלם אך על בעלה של רבקה עוד אין מידע. רחל מספרת על רוח ההתנדבות ועל ביטחונה כי עם ישראל ינצח גם במלחמה זו. ידידיה, בעלה של רחל, מצרף כמה מילים למכתב. הוא מחכה לניצחון הכוחות בחזית הסורית, ומעריך כי ייקח כשבועיים לסיום המערכה בחזית המצרית. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה

מלחמת יום הכיפורים פרצה לפני כמה ימים, ורחל מתארת לשרה, אחותה החיה בארה"ב, מה התרחש בארץ מפרוץ המלחמה ועד רגע כתיבת המכתב. למיטב ידיעתה של רחל הכוחות הישראליים ברמת הגולן כבר נוחלים הצלחות. רחל מספרת כי על הרוגים לא מדווחים, אך על פצועים כן. מחפץ חיים יצאו למלחמה עשרות גברים, בינתיים הודיעו על פצוע אחד בלבד. מהמשפחה הקרובה ידוע כי אחיהן ישראל בריא ושלם אך על בעלה של רבקה עוד אין מידע. רחל מספרת על רוח ההתנדבות ועל ביטחונה כי עם ישראל ינצח גם במלחמה זו. ידידיה, בעלה של רחל, מצרף כמה מילים למכתב. הוא מחכה לניצחון הכוחות בחזית הסורית, ומעריך כי ייקח כשבועיים לסיום המערכה בחזית המצרית. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
בע"ה יום חמישי מוצאי חג ראשון של סוכות
שרהל'ה יקרה, שלום רב לך, היד עוד כואבת לי מאחיזת הטלפון נדבקתי
ממש לטלפון כדי להרגיש אותך ולנחם אותך, אל דאגה, שרה אנחנו
על הגובה, מסורי'ה עשינו כבר שטיח חורשים אותם כמו שכתוב
טוב נכתוב לך מההתחלה, העקר [העיקר] כנראה שישראל החליטה שבמלחמה
הבאה יתנו את עדיפות ההתחלה וההפתעה לאויב מכל מיני סיבות
מדיניות, שלא יגידו לנו להחזיר שטחים ושאנחנו תמיד מתחילים
כפי שלאחר כל מלחמה כל העולם אומר שאנחנו מתחילים ועושים
לנו סנקציות, טוב, ובכן הפעם בערב יום הכיפורים החילים [החיילים]
בתעלה ראו כבר משהוא, תזוזה גדולה מעבר לתעלה, וביום
כיפור עצמו היתה לתדהמת כל התושבים נסעו מכוניות
במהירות עצומה והתחילו לגיס [לגייס] את הגברים למלחמה
היתה בהלה די גדולה כי אף אחד לא חלם על מלחמה ביום
כיפור עד שהמילואים יתגיסו [התגייסו] המצרים והסורים כבר
פתחו במלחמה כנראה שהפלוק הראשון קצר קציר רציני
בחברה הצעירים, רק הסדיר היו בקו הראשון והם הם הדפו
את המצרים והסורים בגבורה עילאית בכל זאת
מהתעלה עברנו לקו קידמי יותר כך שעזבנו את קו בר-לב
אבל אני מבטיחה לך שעד שתקבלי את המכתב קו בר-לב
יהי'ה שוב בידינו!!! טוב המילואים התארגנו במהירות
שקשה לתאר והבלימה החלה לאחר בלימה והדיפה של יומיים
בסורי'ה הם כבר העבירו אותם מקוה [מקו] האש ובחג הזה
כבר מספרים שהסורים חוטפים כאלה מהלומות שלא יאומן
כי יסופר גם את הגדוד של ישראל אחינו העבירו כבר
מהצפון למרכז וכך שמענו הרגע בטלפון שישראל
עבר אצל אסתר אשתו שגרה עכשיו אצל חנה ברוקנטל
בבית גמליאל. מנחום של רבקה שלנו עדיין לא שמענו
הוא בסיני אבל מאז שעזב את הבית לא שמענו ממנו
אני מקוה שהכל בסדר איתו וברגע שנשמע נמסור לך
[עמוד 2]
[ד"ש] חם ממנו. במצריים בינתיים לא עובדים בשיא
[…] ידידיה (ועוד רבים כמוהו) אומר שמכינים להם
פליק כזה שיעברו עשרים שנה עד שהם ישכחו מאיתנו
המטוסים שלנו עובדים מיום כיפור בצהרים עד היום
בלי הפסק גם בתעלה וגם בסורי'ה, למצרים פשוט
מפריעים להעביר ציוד לחברה שנמצאים בצד המזרחי
של התעלה ז"א קו בר-לב הם כמו שסאדת אומר
מוכנים להקריב מליון חילים על המלחמה כדי להחזיר
לעצמם את השטחים שנכבשו, בארץ לא מודיעים
בכלל על הרוגים רק על פצועים על כל פצוע
מודיעים מיד למשפחה וב"ה מכל בני המשק
שבמלחמה והם כ60 חברה, רק אלי פלדהיים
נמפצע [נפצע] מהמכה הראשונה שהחברה קיבלו בתעלה והם
קיבלו מכה די הגונה הוא קבל [קיבל] רק זעזוע מוח ומקוים
שיחלים לגמרי. הוא מדבר לעינין [לעניין] ומבקש כל הזמן שיתנו
לו לחזור לתעלה להנות מחיסול המיצרים. כאלה החילים
שלנו גיבורים כ"כ גדולים אומרים שנעשו שם מעשי
גבורה לא רגילים ועל הכל כמובן נשמע בתום
הקרב כמובן שכולם אומרים שכל מלחמה שונה והפעם
המלחמה תהי'ה ארוכה מהרגיל פשוט לא יסימו אותה
עד שהם יכנעו ויחוסלו כמו שצריך. נו אנחנו
נמצאים כל לילה בהאפלה מלאה רק פעמיים ירדנו
למקלטים וב"ה לזמן קצר ולא יותר, נקוה, הטלויזיה
הלימודית עובדת כל היום ונותנת לילדים תוכניות לא
נורמליות זה כ"כ עוזר שאת לא יכולה לתאר
לך. אני אצרף לך מאמר מהעיתון של החג שמאד מתאים
[עמוד 3]
[…] על המחשבה שמסתובבת בארץ שרהל'ה יהי"ה טוב
תראי נכון יש קורבנות רבים כי זו מלחמה קשה מאד
אבל צריך לקוות לטוב אנחנו לא רוצים במלחמה
ועכשיו אנחנו חיבים לנצח יש בארץ גילויי התנדבות
ממש לא רגילים בכל המקומות ממלאים את מקום
החילים ובכל בתי החולים עובדים המון מתנדבים
ומתנדבות כמו במלחמת ששת הימים באמת גילויי
התנדבות ועזרה הדדית שקשה לתאר. טוב שרה
עכשיו אסיים אשלח לך בקרוב עוד מכתב
היי רגועה ה' עמנו
שלך האוהבת
רחל

שלום שרהל'ה,
שמחנו לשמוע שהכל אצלך בסדר. גם אצלנו. כרגע
יש רגיעה בתעלה, מחכים לגמור קודם עם הסורים. כרגע הודיעו
בחדשות שצה"ל מתקדם בציר קוניטרה-דמשק. דיין כבר רמז
שהפעם החשבון עם הסורים יהיה נוקב ביותר. אח"כ כנראה
יעברו לחזית סואץ. מאחר והמצרים התבססו שם כבר במקצת,
יש להניח שהמערכה שם תהיה ממושכת קצת. אני מניח, שלאחר
כניסתנו לקרב באופן אינטנסיוי [אינטנסיבי], זה יקח עוד שבוע עד שכוחותינו
יהיו על כביש סואץ-קהיר. הכתבה במעריב של האלוף מתתיהו
פלד, שאנו מצרפים לך כאן, מבטאת את קו המחשבה באופן
כללי כאן בארץ. הכל בטוחים בנצחון שיבא בעז"ה, אך הכל
יודעים שזו לא מלחמת בזק. למעשה החזית הסורית נגמרה כבר.
כאשר יקרה דבר דומה בחזית המצרית- נטלפן לך, כפי שרחל הבטיחה.
אלא שאין לנו את הטלפון שלך. כתבי לנו את המספר. בינתיים, היי רגועה,
כאן בארץ כולם רגועים. כל טוב וחג שמח, ידידיה.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל וידידיה שנרב
מיקום: פתח תקווה

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
בע"ה יום חמישי מוצאי חג ראשון של סוכות
שרהל'ה יקרה, שלום רב לך, היד עוד כואבת לי מאחיזת הטלפון נדבקתי
ממש לטלפון כדי להרגיש אותך ולנחם אותך, אל דאגה, שרה אנחנו
על הגובה, מסורי'ה עשינו כבר שטיח חורשים אותם כמו שכתוב
טוב נכתוב לך מההתחלה, העקר [העיקר] כנראה שישראל החליטה שבמלחמה
הבאה יתנו את עדיפות ההתחלה וההפתעה לאויב מכל מיני סיבות
מדיניות, שלא יגידו לנו להחזיר שטחים ושאנחנו תמיד מתחילים
כפי שלאחר כל מלחמה כל העולם אומר שאנחנו מתחילים ועושים
לנו סנקציות, טוב, ובכן הפעם בערב יום הכיפורים החילים [החיילים]
בתעלה ראו כבר משהוא, תזוזה גדולה מעבר לתעלה, וביום
כיפור עצמו היתה לתדהמת כל התושבים נסעו מכוניות
במהירות עצומה והתחילו לגיס [לגייס] את הגברים למלחמה
היתה בהלה די גדולה כי אף אחד לא חלם על מלחמה ביום
כיפור עד שהמילואים יתגיסו [התגייסו] המצרים והסורים כבר
פתחו במלחמה כנראה שהפלוק הראשון קצר קציר רציני
בחברה הצעירים, רק הסדיר היו בקו הראשון והם הם הדפו
את המצרים והסורים בגבורה עילאית בכל זאת
מהתעלה עברנו לקו קידמי יותר כך שעזבנו את קו בר-לב
אבל אני מבטיחה לך שעד שתקבלי את המכתב קו בר-לב
יהי'ה שוב בידינו!!! טוב המילואים התארגנו במהירות
שקשה לתאר והבלימה החלה לאחר בלימה והדיפה של יומיים
בסורי'ה הם כבר העבירו אותם מקוה [מקו] האש ובחג הזה
כבר מספרים שהסורים חוטפים כאלה מהלומות שלא יאומן
כי יסופר גם את הגדוד של ישראל אחינו העבירו כבר
מהצפון למרכז וכך שמענו הרגע בטלפון שישראל
עבר אצל אסתר אשתו שגרה עכשיו אצל חנה ברוקנטל
בבית גמליאל. מנחום של רבקה שלנו עדיין לא שמענו
הוא בסיני אבל מאז שעזב את הבית לא שמענו ממנו
אני מקוה שהכל בסדר איתו וברגע שנשמע נמסור לך
[עמוד 2]
[ד"ש] חם ממנו. במצריים בינתיים לא עובדים בשיא
[…] ידידיה (ועוד רבים כמוהו) אומר שמכינים להם
פליק כזה שיעברו עשרים שנה עד שהם ישכחו מאיתנו
המטוסים שלנו עובדים מיום כיפור בצהרים עד היום
בלי הפסק גם בתעלה וגם בסורי'ה, למצרים פשוט
מפריעים להעביר ציוד לחברה שנמצאים בצד המזרחי
של התעלה ז"א קו בר-לב הם כמו שסאדת אומר
מוכנים להקריב מליון חילים על המלחמה כדי להחזיר
לעצמם את השטחים שנכבשו, בארץ לא מודיעים
בכלל על הרוגים רק על פצועים על כל פצוע
מודיעים מיד למשפחה וב"ה מכל בני המשק
שבמלחמה והם כ60 חברה, רק אלי פלדהיים
נמפצע [נפצע] מהמכה הראשונה שהחברה קיבלו בתעלה והם
קיבלו מכה די הגונה הוא קבל [קיבל] רק זעזוע מוח ומקוים
שיחלים לגמרי. הוא מדבר לעינין [לעניין] ומבקש כל הזמן שיתנו
לו לחזור לתעלה להנות מחיסול המיצרים. כאלה החילים
שלנו גיבורים כ"כ גדולים אומרים שנעשו שם מעשי
גבורה לא רגילים ועל הכל כמובן נשמע בתום
הקרב כמובן שכולם אומרים שכל מלחמה שונה והפעם
המלחמה תהי'ה ארוכה מהרגיל פשוט לא יסימו אותה
עד שהם יכנעו ויחוסלו כמו שצריך. נו אנחנו
נמצאים כל לילה בהאפלה מלאה רק פעמיים ירדנו
למקלטים וב"ה לזמן קצר ולא יותר, נקוה, הטלויזיה
הלימודית עובדת כל היום ונותנת לילדים תוכניות לא
נורמליות זה כ"כ עוזר שאת לא יכולה לתאר
לך. אני אצרף לך מאמר מהעיתון של החג שמאד מתאים
[עמוד 3]
[…] על המחשבה שמסתובבת בארץ שרהל'ה יהי"ה טוב
תראי נכון יש קורבנות רבים כי זו מלחמה קשה מאד
אבל צריך לקוות לטוב אנחנו לא רוצים במלחמה
ועכשיו אנחנו חיבים לנצח יש בארץ גילויי התנדבות
ממש לא רגילים בכל המקומות ממלאים את מקום
החילים ובכל בתי החולים עובדים המון מתנדבים
ומתנדבות כמו במלחמת ששת הימים באמת גילויי
התנדבות ועזרה הדדית שקשה לתאר. טוב שרה
עכשיו אסיים אשלח לך בקרוב עוד מכתב
היי רגועה ה' עמנו
שלך האוהבת
רחל

שלום שרהל'ה,
שמחנו לשמוע שהכל אצלך בסדר. גם אצלנו. כרגע
יש רגיעה בתעלה, מחכים לגמור קודם עם הסורים. כרגע הודיעו
בחדשות שצה"ל מתקדם בציר קוניטרה-דמשק. דיין כבר רמז
שהפעם החשבון עם הסורים יהיה נוקב ביותר. אח"כ כנראה
יעברו לחזית סואץ. מאחר והמצרים התבססו שם כבר במקצת,
יש להניח שהמערכה שם תהיה ממושכת קצת. אני מניח, שלאחר
כניסתנו לקרב באופן אינטנסיוי [אינטנסיבי], זה יקח עוד שבוע עד שכוחותינו
יהיו על כביש סואץ-קהיר. הכתבה במעריב של האלוף מתתיהו
פלד, שאנו מצרפים לך כאן, מבטאת את קו המחשבה באופן
כללי כאן בארץ. הכל בטוחים בנצחון שיבא בעז"ה, אך הכל
יודעים שזו לא מלחמת בזק. למעשה החזית הסורית נגמרה כבר.
כאשר יקרה דבר דומה בחזית המצרית- נטלפן לך, כפי שרחל הבטיחה.
אלא שאין לנו את הטלפון שלך. כתבי לנו את המספר. בינתיים, היי רגועה,
כאן בארץ כולם רגועים. כל טוב וחג שמח, ידידיה.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 1976-05-31

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות