רחל כותבת לאחותה שרה שבארה״ב על ההתמודדות עם התחושות הקשות אחרי מלחמת יום הכיפורים
סיפור רקע
רחל כותבת אל שרה, אחותה, שנמצאת בניו יורק. רחל כותבת את המכתב כמה חודשים לאחר מלחמת יום כיפור. היא מודה על כך שבעלה חי גם אם הוא במילואים ממושכים וגם אם קשה לה הבדידות. רחל מספרת גם על חברה שאיבדה את בעלה ונותרה עגונה, ועל ישראל, אחיהן, שעדיין במילואים בצפון. היא מבקשת משרה תכתוב לה מכתבים.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 2]
בע"ה יום ה' 6.12.73
שרה'לה יקרה שלום רב לכם, מה שלומך ושלום ארה'לה אני מקוה שטוב, השבוע השביעי
של ידידי'ה בצבא נכנס לתוקפו ולא רואים סוף, רק ה' יודע מתי ואיך יסתים
העינין [העניין], זה קשה לחשוב שכך צריך לחיות כ"כ הרבה זמן הבעל בצבא
והאשה עם הארבעה וכל הבעיות היום יומיות הרגילות על ראשי, אבל אני
מודה לה' כל רגע שידידיה ב"ה חי ובע"ה עוד נחזור לחיות כמו תמיד
לעומת כל עשרות המשפחות שבעליהן לעולם כבר לא יחזרו. בינתיים ידידי'ה
כבר שלש פעמים הי'ה בשבת המפקד שלו טיס מאד סימפטי והוא מאד מקוה
שידידי'ה יוכל כל פעם ביום שישי לטוס הביתה כך שאני עוד מפונקת רק
נושמת עמוק משבת לשבת ומקוה שלא תהיה כוננות א' שתרתק את בעלי
למקום. דרך אגב ידידי'ה אמר הוא כתב לך מהצבא קבלת את המכתב? אני
בכלל מתפלאת שאת לא עונה בכלל ולא כותבת כלום! אני כ"כ מחכה
למכתב ממך לשמוע על כל החומר ששלחת עבור חובב שאלתי שאלות רבות
במכתבים קודמים ומשום מה אני לא זוכה לתשובה מדוע? אולי תתני
לארהלה לכתוב אם את מתעצלת. העקר רציתי לכתוב לך שלחובב הוטב
בעקבות המזון החדש ואני מקוה שזה ימשיך להיות יותר טוב. השבוע
נסעתי לירושלים לבקר את רותי מונק שבעלה עדיין נחשב לנעדר על אף
שרוב החיילים השבויים בטוחים שהוא נהרג שם אבל אף אחד לא ראה
אותו בעיניו הרוג ולכן היא בינתיים נחשבת לעגונה. היא גיבורה
באמת מתגברת ממש נפלא על האסון אני חושבת פשוט שאת השוק הגדול
היא כבר עברה כבר חודשיים שהיא חיה עם הספקות, טוב נסעתי
אליה עם מאיר פלהיימר אפיתי לה עוגה טובה וישבנו ודיברנו על
ארי'ה ז"ל.
בינתיים שמענו שיוכי ערכה מצוד רציני לגילוי אופים ומשבתם של
בני משפחת בר-טל, בחיי בדיחה זאת שלקחה את הכל בתחילה
בטרגיות כזו עם האנחות האופיניות עכשיו כבר מעבירה בצינורות
הטלפוניות לכלם שזו משפחה נפלאה ואפילו שרוליק ראנד בעלה של אתי
בלונדון עושה עסקים עם האבא של ארהלה מצחיק. בחיי החנות שלו
היא צמודה בקיר לחנות של מוישה ראנד (שרה, זה שהסיע את ידידי'ה
ואותי בחתונה לאשדוד במקום למשק את זוכרת?) העקר שרוליק של
רחל דרנגר עובד שם איתו והם כ"כ מסמפטים את אבא של ארה'לה
ב"ה שכלם מדברים טוב עליכם העיקר כולם סקרנים לראות את
הגבר שלך שלחי תמונות!!! שלחתי לך מכתב עם תמונות כ"כ
יפות והכל הגיע חזרה אני לא יודעת למה? אתמול בערב ישראל
הי'ה אצל רבקה היו לה [לו] 48 שעות חופש והוא ניצל את זה ונסע
[עמוד 2]
2
עם אסתר והילדים להורים,
ולסדר כמה סידורים בעבודה
שלו הוא בודאי נדפק כהוגן
גם לנו יש בדיוק חצי
מהמשכורת הרגילה ותאמיני
לי אני לא יודעת איך נוכל
הרבה זמן להסתדר אבל זה
באמת פרט בכל המלחמה!
העקר ישראל יושב בצבא
כל הזמן ברמה הסורית
במקום שנכבש במזרע
בית ג'אן, יום יום יורים
שם והוא באמת אומר
שלגביהם המלחמה נמשכת
כל הזמן, אך זה נורא
בחיי, רק שלא יפתחו עוד
פעם באש זה הדבר המפחיד
ביותר שעלול להיות עכשיו
כבר כ"כ הרבה קורבנות
היו שה' ישמור המצרים
בימים האחרונים כל הזמן
מאימים לכבוש חזרה את
3
מערב התעלה את פאיד יש לילות
שאני חולמת ומתעוררת מבהלה
שמפגיזים את פאיד אך
שרה אני שופכת יותר מדי
מצב רוח באמת תסלחי לי
אני כותבת פשוט מאוחר וזיפט
כזה להיות לבד ואת הרי
מכירה אותי טוב ויודעת
את משמעות הבדידות הזו
עבורי!!! תארי לך שבחנוכה
נהי'ה לבד עם הילדים????
העקר לילה טוב שרה
ותעשי טובה ותכתבי
כבר פעם!!! מחכים
כ"כ לכל מכתב
שבת שלום
ד"ש חם לארהלה שלך
להתראות
שלך רחל
רותי ארזי חברתך מוסרת לך תמיד
ד"ש חם יש לה ילד מתוק
היא נמצאת אצל ההורים שלה
כל הזמן.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת