רחל כותבת לאחותה שרה שבארה״ב על ההתנדבות האזרחית ועל האבדות בנפש במלחמת יום הכיפורים
סיפור רקע
בזמן מלחמת יום הכיפורים רחל כותבת אל אחותה שרה הנמצאת בארצות הברית. רחל כותבת על המלחמה הקשה ועל האבדות שסופגת מדינת ישראל, אבל היא מאמינה שישראל תנצח במלחמה. היא מעדכנת בנוגע למצב צבאי ומספרת על החיים האזרחיים ועל פעילות ההתנדבות. רחל מקווה שגם שרה תורמת למאמץ המלחמתי ותוהה עד כמה חוששת בשל העובדה שבארה"ב רואים גם את מהדיווחים הערביים.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 1]
בע"ה יום א 14.10.73
שרהלה יקרה שלום רב לך,
אני מקוה ששלומך טוב ושגם את בתור ישראלית מתרימה למען
ישראל זה דבר חשוב מאוד במלחמה של היום שההוצאות הן
עצומות, ברגע זה יושבים כל בית ישראל ומתאבלים
על 656 נפשות טהורות של אחינו שנפלו עד כה במלחמה
זה ממש נורא זו היא הזועה הגדולה ביותר כ"כ הרבה
קורבנות ימח-שמם של האויבים ושידפקו בהם על הסוף
זו מלחמה קשה, קשה מאוד כלם אומרים אבל אלוקים
אתנו, ואנחנו, במלחמה, ידנו על העליונה בגיזרה הסורית
אנחנו כבר סביב דמשק ובסיני נלחמים ממש כעת על
הגזרה שהפסדנו ושבוודאי בשעות הקרובות תוחזר
לנו, מי יודע עוד כמה זמן זה יקח רק שיהי'ה
לכלם טוב אחרי כן ושיבוא כבר השלום או לפחות
משא ומתן לשיפור המצב.
רוח ההתנדבות גדלה והולכת בכל שכבות העם
אפילו הבדווים [הבדואים] במדבר והערבים ביפו מתנדבים
לעזרה ונתינת כספים כולם כולם תורמים ומתרימים
למען המלחמה, נשלחות עוגות וכל מיני דברים לחילים
וישראלים בהמונים שבים לארץ וישר מוטסים או
ליחידותיהם או למקומות עבודה חיוניים, כל
תלמידי התיכונים עוזרים בחלוקת דואר בעזרה לקשישים
בבתי-ספר ובבתי חולים שהפצועים שם רבים, רבים
על כולם הודיעולמשפחות גם הודיעו על נעדרים
ועל שבויים ולא חסר, בשבילנו באמת כפי שגולדה
אמרה בראיון טלוויזיה שבוודאי ראית אפילו אם רק חיל
אחד יפול זו אבדה גדולה ועצומה והלוואי ולסאדת יהי'ה
גם כ"כ איכפט [אכפת] על כל חיל כמו שלנו.
[עמוד 2]
כרגע ראינו בשידורים מאמריקה על ההענות וההתלהבות למען
ישראל זאת בוודאי הרגשה טובה והלוואי ויתרמו ויתנו הרבה
הרבה.
אני מתארת לי שאת שם ממש משתגעת
מדאגות ורואה בטלוזי'ה גם את השידורים הערביים
מה שאנחנו לא רואים, וזה בודאי די מזעזע
אבל הניצחון הוא ברור שיהי'ה בידינו ועוד ידובר
עליו הרבה, רק שיגיע כבר בחיי! אתמול
בערב ידידי'ה ואני קפצנו פעמיים מהמטה היינו בטוחים
ששמענו הזעקה [אזעקה] ובסוף לא דובים ולא יער, הילדים
מתנהגים יפה בתי הספר והגנים פתוחים כך
שאני נשארת בבוקר רק עם חובב הוא חולה עכשיו
יש לו חום וזה כנראה מהשיניים אבל אין סבלנות
להישאר לבד בבית אני מטיילת איתו וב 12:10 כלם
כבר בבית לטייל אי אפשר כי אם חשכה
צריכים להיות בבית בהאפלה לא נעים לטייל,
לאהלה מבינה קצת יותר מדי היא […] מאוד
בעקבות כל ההתרגשות מרב גם די מפחדת
כשיש צפירה, ב"ה שחובב לא מבין מה הולך סביבו.
ואני כפי שאת מכירה אותי הפחדנית הגדולה
ביותר עלי אדמות, על אף שידידיה ב"ה בבית
אני במתח עצום ומחכה כמו כולם שזה יגיע ייגמר
מהר וטוב!!! טוב שרהל'ה להפעם שלום נמשיך
לכתוב ולספר לך העיקר שמרי על עצמך ועל מוראל
זה חשוב מאד. שלך האוהבת רחל ד"ש ונשיקות מהילדים
מה מספר הטלפון שלך כתבי לנו!
האם את מעונינת בעיתוני מעריב או יש לך
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1]
בע"ה יום א 14.10.73
שרהלה יקרה שלום רב לך,
אני מקוה ששלומך טוב ושגם את בתור ישראלית מתרימה למען
ישראל זה דבר חשוב מאוד במלחמה של היום שההוצאות הן
עצומות, ברגע זה יושבים כל בית ישראל ומתאבלים
על 656 נפשות טהורות של אחינו שנפלו עד כה במלחמה
זה ממש נורא זו היא הזועה הגדולה ביותר כ"כ הרבה
קורבנות ימח-שמם של האויבים ושידפקו בהם על הסוף
זו מלחמה קשה, קשה מאוד כלם אומרים אבל אלוקים
אתנו, ואנחנו, במלחמה, ידנו על העליונה בגיזרה הסורית
אנחנו כבר סביב דמשק ובסיני נלחמים ממש כעת על
הגזרה שהפסדנו ושבוודאי בשעות הקרובות תוחזר
לנו, מי יודע עוד כמה זמן זה יקח רק שיהי'ה
לכלם טוב אחרי כן ושיבוא כבר השלום או לפחות
משא ומתן לשיפור המצב.
רוח ההתנדבות גדלה והולכת בכל שכבות העם
אפילו הבדווים [הבדואים] במדבר והערבים ביפו מתנדבים
לעזרה ונתינת כספים כולם כולם תורמים ומתרימים
למען המלחמה, נשלחות עוגות וכל מיני דברים לחילים
וישראלים בהמונים שבים לארץ וישר מוטסים או
ליחידותיהם או למקומות עבודה חיוניים, כל
תלמידי התיכונים עוזרים בחלוקת דואר בעזרה לקשישים
בבתי-ספר ובבתי חולים שהפצועים שם רבים, רבים
על כולם הודיעולמשפחות גם הודיעו על נעדרים
ועל שבויים ולא חסר, בשבילנו באמת כפי שגולדה
אמרה בראיון טלוויזיה שבוודאי ראית אפילו אם רק חיל
אחד יפול זו אבדה גדולה ועצומה והלוואי ולסאדת יהי'ה
גם כ"כ איכפט [אכפת] על כל חיל כמו שלנו.
[עמוד 2]
כרגע ראינו בשידורים מאמריקה על ההענות וההתלהבות למען
ישראל זאת בוודאי הרגשה טובה והלוואי ויתרמו ויתנו הרבה
הרבה.
אני מתארת לי שאת שם ממש משתגעת
מדאגות ורואה בטלוזי'ה גם את השידורים הערביים
מה שאנחנו לא רואים, וזה בודאי די מזעזע
אבל הניצחון הוא ברור שיהי'ה בידינו ועוד ידובר
עליו הרבה, רק שיגיע כבר בחיי! אתמול
בערב ידידי'ה ואני קפצנו פעמיים מהמטה היינו בטוחים
ששמענו הזעקה [אזעקה] ובסוף לא דובים ולא יער, הילדים
מתנהגים יפה בתי הספר והגנים פתוחים כך
שאני נשארת בבוקר רק עם חובב הוא חולה עכשיו
יש לו חום וזה כנראה מהשיניים אבל אין סבלנות
להישאר לבד בבית אני מטיילת איתו וב 12:10 כלם
כבר בבית לטייל אי אפשר כי אם חשכה
צריכים להיות בבית בהאפלה לא נעים לטייל,
לאהלה מבינה קצת יותר מדי היא […] מאוד
בעקבות כל ההתרגשות מרב גם די מפחדת
כשיש צפירה, ב"ה שחובב לא מבין מה הולך סביבו.
ואני כפי שאת מכירה אותי הפחדנית הגדולה
ביותר עלי אדמות, על אף שידידיה ב"ה בבית
אני במתח עצום ומחכה כמו כולם שזה יגיע ייגמר
מהר וטוב!!! טוב שרהל'ה להפעם שלום נמשיך
לכתוב ולספר לך העיקר שמרי על עצמך ועל מוראל
זה חשוב מאד. שלך האוהבת רחל ד"ש ונשיקות מהילדים
מה מספר הטלפון שלך כתבי לנו!
האם את מעונינת בעיתוני מעריב או יש לך
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?