אוֹצָרוֹת
1972 20 בפברואר

רחל משתפת את אחותה בחינוך הילדים ובאתגרים שהם מציבים, ומתגעגעת לזמנים שבהם השתיים גרו קרוב

רחל שנרב פתח תקווה

כתיבת יד

5 דפי מכתבים

סיפור רקע

רחל כותבת על ילדיה ועל האתגרים המובילים בחיי היום־יום ועל געגועיהם לשרה. היא כותבת על נדב, בנה המחונן, שחווה הצקות מצד ילדי כיתתו, מספרת על חובב הבן הצעיר ועל שתי הבנות לאה ומרב. רחל מביעה את דעתה בנוגע למשרה של שרה בארץ ובחו"ל ומשתפת ברצונה לפגוש את אחותה וליהנות מקרבתה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני

רחל כותבת על ילדיה ועל האתגרים המובילים בחיי היום־יום ועל געגועיהם לשרה. היא כותבת על נדב, בנה המחונן, שחווה הצקות מצד ילדי כיתתו, מספרת על חובב הבן הצעיר ועל שתי הבנות לאה ומרב. רחל מביעה את דעתה בנוגע למשרה של שרה בארץ ובחו"ל ומשתפת ברצונה לפגוש את אחותה וליהנות מקרבתה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.

כתיבת יד

עמוד 1/5

[עמוד 1]
בע"ה יום ג' 20.2.72 י"ח אדר א' תשל"ג
שרהלה יקרה שלום לך,
ברגע זה אני יושבת לבד בסלון מאזינה למוסיקה ומאושרת שכל
צאצאי ישנים טוב לאחר אמבטי'ה חמה והשתוללות הגונה, לחובב
הורידו אתמול ב"ה את המכשיר מהרגלים ואת יכולה לתאר לך הוא
כ"כ מאושר מקפץ עם הרגלים והידים בהתלהבות רבה מתהפך מהבטן
לגב ומבסוט חלס באמת ב"ה עשו לו צילום והכל הסתדר כ"כ טוב
הוא עדיין ישן בחדר שלנו אבל זה באמת למען הנוחיות של כולם
אנחנו חושבים בפסח להעביר אותו לחדר של הבנות. ידידי'ה
הלך עכשיו לשיעור שלו הקבוע היום יש יום זכרון לרב מונק ומי
יודע מתי יחזור הוא עובד כמו חמור וזה מתחיל לעלות לנו על
העצבים, השבוע נדב אמר לו בשבת "אבא אני כ"כ רוצה
שתבוא לעיתים קרובות הביתה זה נורא שאני לא יכול כמעט לראות
אותך ולדבר אתך!" נדב כ"כ מעריץ את ידידיה ובאמת כל
שבת אחה"צ הם עוזבים אותי עם הבנות וחובב והולכים ביחד
ללמוד ולשוחח ואז נדב מאושר, יש איתו שוב כאלה בעיות
חברה בבי"ס שהדמעות עולות לי ברגע זה כשאני חושבת וכותבת
הילד הזה פשוט נענש על היותו ילד מחונן לא מוצאים לו
את ההסדר המתאים ויש לו כאלה בעיות הוא מפציץ את השיעורים
בבדיחות, מחבר שירים על הילדים והם תוקעים בו מכות אכזריות
הקנאה אוכלת אותם והם רבים איתו שזה נורא, הוא שוב
מנדנד נורא לעבור ל'שארית' הבי"ס הראשון שלו ואנחנו ממש
נלחמים עכשיו לסדר לו מורה פרטי במסגרת בי"ס כפי שהציעו
לנו באיחוד, אבל בכל דבר יש סחבת עדיין אלה מהאיחוד לא
שלחו לנו את הטפסים, סתם זילזול, ובבי"ס אי אפשר לפעול
בלעדיהם, שרה לא חסרים בעיות ולדעתי זה פשע ממש לתת 
לנדב ולנו לסבול כך, הוא שוב מתלונן על כאבי ראש איומים
[עמוד 2]
ומשתעמם עד מות בכתה ברגע זה הוא נהפך להיות המורה
של הילדים הבעיתיים בכתה הם מעריצים אותו (כלם עדות מזרח)
והוא נורא נורא מתלהב לעזור להם ולהקדיש להם מזמנו הפרטי
יום יום נשאר לאחר הלימודים לעשות איתם שיעורים ולעודד
אותם לקריאת ספרים טובים ובאמת הכל ביוזמתו, ילד עם רגשות
כ"כ עדינים וטובים ונהפך להיות כ"כ אגרסיבי מרוב שיעמום
וחוסר הבנה בינו ובין הסובבים אותו, אך לו הייתי יכולה
לשלוח אותו אליך לחופש הגדול כדי להתאוורר ולהתחדש זה
היה משהוא נפלא עבורו, בר ביצוע זה יכול להיות זו
לא בעיה בפרט אם אקבל פיצויים אבל אני חוששת שאני
לא אעמוד בזה מבחינה רגשית שלי הוא כ"כ יחסר לנו, נראה
אולי בעוד שנה??... הוא ממשיך לבלוע ספרים ומספר
הרבה הסטורי'ה ידידי'ה ממש משתגע מהידיעות שלו בהסטורי'ה
הוא ממש לא רגיל שרה הוא יודע הסטורי'ה כללית וישראלית
מא'-ת' ממש לא יאומן וכל הזמן הוא אומר לנו איזה ספרים
כדאי שנקרא ושנדע... ושזה כ"כ מענין וכו' וכו' באמת ילד
כ"כ טוב ונוח בבית והעצבים שלו לצערי הרב ממש נאכלים
ושה' ישמור עוד כל החיים לפניו, מחר המורה מוזמנת לשיחה
עם אֶמי ונראה מה יצא מזה ביקשתי ממנה לשאול בכל זאת
על הקפצה לאור המצב הגרוע שהוא נתון בו כעת, רק תדעי
לך שבבית הוא פנטסטי ילד ממש נפלא עם הבנות מסתדר יפה
מאד ואת חובב הוא כ"כ אוהב ושרהל'ה כמה שחובב דומה לו
כל הזמן הוא בתנועה והעינים שלו רצות מפה לשם, מותק,
אך הייתי יכולה לכתוב עוד ועוד על נדב הכאב שלי כ"כ גדול
על אף שהיה מגיע לו ולנו שיהיה יותר מאושר וילמד
דברים מענינים ולא שטויות או דברים שהוא שולט בהם כבר
[עמוד 3]
שנים. הוא מאד שמח בבולים שלך ואמר לי "אני מקוה
ששרה השמידה את המכתב הסודי שלי אוי ואבוי אם מישהוא
באמריקה ימצא זאת."
היום הייתי עם לאהל'ה בכנס מקהלות שנורית גם נצחה
בו. היה יפה מאד שעתיים ישבנו ושמענו מקהלות בשירה
את לא יכולה לתאר לך איך לאהלה ישבה כל הזמן ונהנתה כ"כ
מהשירה זה באמת כ"כ גרם לה הנאה וקשה להאמין בגיל כזה
לשבת שעתיים ולשמוע שירה שהיא בקושי מכירה, היא מאוד מוזיקלית
ואני רוצה בשנה הבאה לרשום אותה לקונסבטוריום בפ"ת זה מאד
יתאים לה. היא כותבת כבר את כל אותיות הא' ב' יפה
מאד ובענין היא לוקחת ספרים ומעתיקה סיפורים בדיוק כמו
שנדב עשה בגיל 4.5 אני חוששת שעד כיתה א' היא כבר
תכתוב מצוין היא כ"כ אמביציונרית [אמביציוזית] בגן יש לה עבודות למופת
וחברים וחברות בלי סוף כלם כ"כ אוהבים אותה. היא באמת
ילדה כ"כ חברותית וב"ה גם יופי לא חסר לה והיא דורשת
תמיד תסרוקת נאה ומתלבשת כל בוקר לבד עד שאני פוקחת
את העינים היא כבר עומדת מולי טיפ טופ, אבל הרגישות
שלה גדולה היא מאד מאד רגישה, מרחמת נורא, נעלבת מהר
אבל הגננת אומרת שהיא מסתדרת עם הילדים מצוין בגן.
היום בבקר גם רצתי לעיריה כדי להתחיל במלחמה
שמרב תכנס לגן חובה בשנה הבאה. אבל עדיין לא הצלחתי
לרשום אותה אני מתכוננת להפוך עולמות ולהצליח לא אכפט [אכפת]
לי איך אבל מרב תכנס לגן חובה, שרה תשמעי זו
ממזרה לא רגילה מפולפלת ורואה כל דבר בעין כ"כ חדה
ומכל הזויות היא גם שָׁרַה נפלא יש לה קול כ"כ יפה
והיא מתקנת כל אחד שמזיף את השיר גם היא אהובה מאד
[עמוד 4]
על כולם והגננת שלה אומרת שאני מוכרחה להעביר אותה לגן
חובה כי היא כ"כ מפותחת, תשמעי שרה אני צריכה איזה
אחות מליונרית עבור הילדים שלי אולי את תמצאי את המליונר
כבר? שכחתי לכתוב לך שנדב התחיל בשבוע שעבר ללמוד
אנגלית והוא כ"כ מבסוט, נשאר לי עוד איזה 15 ל"י [לירות ארץ ישראליות]
מהכסף ששלחת לי שלמתי את כל הספרים אז כתבי לי
אם היא רוצה עוד משהוא בסדר?
עכשיו בקשר למכתב שקבלת ממשרד החינוך את צריכה מיד
לענות להם ולהחליט אם את רוצה עוד שנה חפש בקשי עוד
שנה חופשה ללא תשלום ואם את רוצה לחזור ולעבוד
בשנה הבאה כתבי להם מיד שאת מבקשת לשבץ אותך
לעבודה בשנה שתבוא, וזו בדיוק כונתם במכתב גם אני
קבלתי פעם כזה מכתב, ומלבד זו כתבי להם בהסתמך
על הטופס הזה ששלחת לנו מדוע הם כותבים שלא תאושר
לך כל הארכה?? אבל עליך להחליט מיד ולענות אלה
הם דברים סטנדרטיים וגננות חסרות להם כ"כ שזו לא
בעי'ה. ואם תשארי עוד חצי שנה אז בקשי חופשה ללא
שכר לשנה וכשתבואי כבר תקבלי עבודה זה בטוח רק עלול
להיות שזו תהיה מילוי מקום עד סוף השנה וגם 6 חודשי
עבודה נחשבים לשנה ותק, מעבר לכל הסבר אני כבר עכשיו מרחמת על
לאהל'ה רק היום היא ספרה לאלי יחיאלי שבפסח שרהלה תבוא
וכשאני הסברתי לה שזה לא נכון היא ממש בכתה אי אפשר
להאמין כמה שהם מדברים עליך גם נדב אמר בארוחת ערב
שזו השנה הראשונה בחייו ששרה לא בקרה אצלנו הוא גם
מתגעגע, ואני יותר טוב לא לכתוב אבל לעיתים קרובות
מאד אני חושבת אילו שרה היתה אז..... אבל
[עמוד 5]
5
לא נסחוט ממך דמעות רק תשלחי לנו כבר תמונות למען
ה' אנחנו כ"כ מחכים לתמונה יפה שלך באמת זה לא פֶר [פייר].
בפורים כנראה שלאהל'ה תתחפש לפרפר יפה מרב אני 
חושבת לחפש לחתול ונדב רוצה להיות "חבלן" אבל אצלו זה
עלול עוד להשתנות אנחנו גם השנה מתכננים ללכת
לבי"ח ידידי'ה יקרא במגילה ואני עם הילדים אשמח קצת
את החולים, כן אמא של יעקב ברגע זה במצב קשה מאד
שוב בבי"ח בקושי מדברת מסכנה כזו שה' ישמור היא כ"כ סובלת
אמא של ידידי'ה מרגישה קצת יותר טוב היא שוב מסתובבת
קצת בבית אחרי שבעה שבועות במטה, עדיין לא ברור בדיוק
מה יש לה כי היא לא גמרה את כל הבדיקות אבל יכול
להיות שזה הי'ה זעזוע מח ובגיל כזה קשה להבריא מזה.
אני מאחלת לך מזל טוב לדירה החדשה הלואי ויכולתי
לבקר אצלך ככה אחה"צ אחד לכוס קפה (אם יש לך?!)
המשכורת שלך יפה מאד לשלש שעות אבל דעי לך
שגם בארץ היית מרויחה עכשיו כ 800-900 ל"י [לירות ארץ ישראליות] נקי!!
העלו לגננות ב 200-250 ל"י את המשכורת אבל יוקר החיים
לא נורמלי שוחט את בני האדם השיעורים של נדב למשל
צריכים לעלות לנו עוד 120 ל"י בחודש תארי לך
עם משכורת אחת שבין כך וכך לא מספיקה אף פעם
אבל ב"ה שנהיה בריאים זה באמת אכי [הכי] חשוב.
איך הולך לאלי בלימודים ואיך הוא מצליח עם האנגלית
מסרי להם ד"ש חם ממני ומה שלום יהודית אחות של אורה
היכן היא עכשיו? נדמה לי שגם היא בחו"ל? כבר 9:30
וידידי'ה עדיין לא חזר אחר"כ [אחר כך] הוא יגיד לי שהמכתבים שלי
שוקלים כ"כ הרבה!... טוב שרהל'ה שיפצרתי מספיק אני
באמת שמחה שאת נהנית עכשיו ועשית מאד מאד בשכל "אסנת שטרן" יש לנו
מספיק בארץ נכון? להתראות בקרוב נשיקות חמות מהילדים פורים
עליז ושמח ותעני מהר שלך רחל

עמוד 2/5
עמוד 3/5
עמוד 4/5
עמוד 5/5

רטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 20.02.1972

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתיבת יד

page 1/5

[עמוד 1]
בע"ה יום ג' 20.2.72 י"ח אדר א' תשל"ג
שרהלה יקרה שלום לך,
ברגע זה אני יושבת לבד בסלון מאזינה למוסיקה ומאושרת שכל
צאצאי ישנים טוב לאחר אמבטי'ה חמה והשתוללות הגונה, לחובב
הורידו אתמול ב"ה את המכשיר מהרגלים ואת יכולה לתאר לך הוא
כ"כ מאושר מקפץ עם הרגלים והידים בהתלהבות רבה מתהפך מהבטן
לגב ומבסוט חלס באמת ב"ה עשו לו צילום והכל הסתדר כ"כ טוב
הוא עדיין ישן בחדר שלנו אבל זה באמת למען הנוחיות של כולם
אנחנו חושבים בפסח להעביר אותו לחדר של הבנות. ידידי'ה
הלך עכשיו לשיעור שלו הקבוע היום יש יום זכרון לרב מונק ומי
יודע מתי יחזור הוא עובד כמו חמור וזה מתחיל לעלות לנו על
העצבים, השבוע נדב אמר לו בשבת "אבא אני כ"כ רוצה
שתבוא לעיתים קרובות הביתה זה נורא שאני לא יכול כמעט לראות
אותך ולדבר אתך!" נדב כ"כ מעריץ את ידידיה ובאמת כל
שבת אחה"צ הם עוזבים אותי עם הבנות וחובב והולכים ביחד
ללמוד ולשוחח ואז נדב מאושר, יש איתו שוב כאלה בעיות
חברה בבי"ס שהדמעות עולות לי ברגע זה כשאני חושבת וכותבת
הילד הזה פשוט נענש על היותו ילד מחונן לא מוצאים לו
את ההסדר המתאים ויש לו כאלה בעיות הוא מפציץ את השיעורים
בבדיחות, מחבר שירים על הילדים והם תוקעים בו מכות אכזריות
הקנאה אוכלת אותם והם רבים איתו שזה נורא, הוא שוב
מנדנד נורא לעבור ל'שארית' הבי"ס הראשון שלו ואנחנו ממש
נלחמים עכשיו לסדר לו מורה פרטי במסגרת בי"ס כפי שהציעו
לנו באיחוד, אבל בכל דבר יש סחבת עדיין אלה מהאיחוד לא
שלחו לנו את הטפסים, סתם זילזול, ובבי"ס אי אפשר לפעול
בלעדיהם, שרה לא חסרים בעיות ולדעתי זה פשע ממש לתת 
לנדב ולנו לסבול כך, הוא שוב מתלונן על כאבי ראש איומים
[עמוד 2]
ומשתעמם עד מות בכתה ברגע זה הוא נהפך להיות המורה
של הילדים הבעיתיים בכתה הם מעריצים אותו (כלם עדות מזרח)
והוא נורא נורא מתלהב לעזור להם ולהקדיש להם מזמנו הפרטי
יום יום נשאר לאחר הלימודים לעשות איתם שיעורים ולעודד
אותם לקריאת ספרים טובים ובאמת הכל ביוזמתו, ילד עם רגשות
כ"כ עדינים וטובים ונהפך להיות כ"כ אגרסיבי מרוב שיעמום
וחוסר הבנה בינו ובין הסובבים אותו, אך לו הייתי יכולה
לשלוח אותו אליך לחופש הגדול כדי להתאוורר ולהתחדש זה
היה משהוא נפלא עבורו, בר ביצוע זה יכול להיות זו
לא בעיה בפרט אם אקבל פיצויים אבל אני חוששת שאני
לא אעמוד בזה מבחינה רגשית שלי הוא כ"כ יחסר לנו, נראה
אולי בעוד שנה??... הוא ממשיך לבלוע ספרים ומספר
הרבה הסטורי'ה ידידי'ה ממש משתגע מהידיעות שלו בהסטורי'ה
הוא ממש לא רגיל שרה הוא יודע הסטורי'ה כללית וישראלית
מא'-ת' ממש לא יאומן וכל הזמן הוא אומר לנו איזה ספרים
כדאי שנקרא ושנדע... ושזה כ"כ מענין וכו' וכו' באמת ילד
כ"כ טוב ונוח בבית והעצבים שלו לצערי הרב ממש נאכלים
ושה' ישמור עוד כל החיים לפניו, מחר המורה מוזמנת לשיחה
עם אֶמי ונראה מה יצא מזה ביקשתי ממנה לשאול בכל זאת
על הקפצה לאור המצב הגרוע שהוא נתון בו כעת, רק תדעי
לך שבבית הוא פנטסטי ילד ממש נפלא עם הבנות מסתדר יפה
מאד ואת חובב הוא כ"כ אוהב ושרהל'ה כמה שחובב דומה לו
כל הזמן הוא בתנועה והעינים שלו רצות מפה לשם, מותק,
אך הייתי יכולה לכתוב עוד ועוד על נדב הכאב שלי כ"כ גדול
על אף שהיה מגיע לו ולנו שיהיה יותר מאושר וילמד
דברים מענינים ולא שטויות או דברים שהוא שולט בהם כבר
[עמוד 3]
שנים. הוא מאד שמח בבולים שלך ואמר לי "אני מקוה
ששרה השמידה את המכתב הסודי שלי אוי ואבוי אם מישהוא
באמריקה ימצא זאת."
היום הייתי עם לאהל'ה בכנס מקהלות שנורית גם נצחה
בו. היה יפה מאד שעתיים ישבנו ושמענו מקהלות בשירה
את לא יכולה לתאר לך איך לאהלה ישבה כל הזמן ונהנתה כ"כ
מהשירה זה באמת כ"כ גרם לה הנאה וקשה להאמין בגיל כזה
לשבת שעתיים ולשמוע שירה שהיא בקושי מכירה, היא מאוד מוזיקלית
ואני רוצה בשנה הבאה לרשום אותה לקונסבטוריום בפ"ת זה מאד
יתאים לה. היא כותבת כבר את כל אותיות הא' ב' יפה
מאד ובענין היא לוקחת ספרים ומעתיקה סיפורים בדיוק כמו
שנדב עשה בגיל 4.5 אני חוששת שעד כיתה א' היא כבר
תכתוב מצוין היא כ"כ אמביציונרית [אמביציוזית] בגן יש לה עבודות למופת
וחברים וחברות בלי סוף כלם כ"כ אוהבים אותה. היא באמת
ילדה כ"כ חברותית וב"ה גם יופי לא חסר לה והיא דורשת
תמיד תסרוקת נאה ומתלבשת כל בוקר לבד עד שאני פוקחת
את העינים היא כבר עומדת מולי טיפ טופ, אבל הרגישות
שלה גדולה היא מאד מאד רגישה, מרחמת נורא, נעלבת מהר
אבל הגננת אומרת שהיא מסתדרת עם הילדים מצוין בגן.
היום בבקר גם רצתי לעיריה כדי להתחיל במלחמה
שמרב תכנס לגן חובה בשנה הבאה. אבל עדיין לא הצלחתי
לרשום אותה אני מתכוננת להפוך עולמות ולהצליח לא אכפט [אכפת]
לי איך אבל מרב תכנס לגן חובה, שרה תשמעי זו
ממזרה לא רגילה מפולפלת ורואה כל דבר בעין כ"כ חדה
ומכל הזויות היא גם שָׁרַה נפלא יש לה קול כ"כ יפה
והיא מתקנת כל אחד שמזיף את השיר גם היא אהובה מאד
[עמוד 4]
על כולם והגננת שלה אומרת שאני מוכרחה להעביר אותה לגן
חובה כי היא כ"כ מפותחת, תשמעי שרה אני צריכה איזה
אחות מליונרית עבור הילדים שלי אולי את תמצאי את המליונר
כבר? שכחתי לכתוב לך שנדב התחיל בשבוע שעבר ללמוד
אנגלית והוא כ"כ מבסוט, נשאר לי עוד איזה 15 ל"י [לירות ארץ ישראליות]
מהכסף ששלחת לי שלמתי את כל הספרים אז כתבי לי
אם היא רוצה עוד משהוא בסדר?
עכשיו בקשר למכתב שקבלת ממשרד החינוך את צריכה מיד
לענות להם ולהחליט אם את רוצה עוד שנה חפש בקשי עוד
שנה חופשה ללא תשלום ואם את רוצה לחזור ולעבוד
בשנה הבאה כתבי להם מיד שאת מבקשת לשבץ אותך
לעבודה בשנה שתבוא, וזו בדיוק כונתם במכתב גם אני
קבלתי פעם כזה מכתב, ומלבד זו כתבי להם בהסתמך
על הטופס הזה ששלחת לנו מדוע הם כותבים שלא תאושר
לך כל הארכה?? אבל עליך להחליט מיד ולענות אלה
הם דברים סטנדרטיים וגננות חסרות להם כ"כ שזו לא
בעי'ה. ואם תשארי עוד חצי שנה אז בקשי חופשה ללא
שכר לשנה וכשתבואי כבר תקבלי עבודה זה בטוח רק עלול
להיות שזו תהיה מילוי מקום עד סוף השנה וגם 6 חודשי
עבודה נחשבים לשנה ותק, מעבר לכל הסבר אני כבר עכשיו מרחמת על
לאהל'ה רק היום היא ספרה לאלי יחיאלי שבפסח שרהלה תבוא
וכשאני הסברתי לה שזה לא נכון היא ממש בכתה אי אפשר
להאמין כמה שהם מדברים עליך גם נדב אמר בארוחת ערב
שזו השנה הראשונה בחייו ששרה לא בקרה אצלנו הוא גם
מתגעגע, ואני יותר טוב לא לכתוב אבל לעיתים קרובות
מאד אני חושבת אילו שרה היתה אז..... אבל
[עמוד 5]
5
לא נסחוט ממך דמעות רק תשלחי לנו כבר תמונות למען
ה' אנחנו כ"כ מחכים לתמונה יפה שלך באמת זה לא פֶר [פייר].
בפורים כנראה שלאהל'ה תתחפש לפרפר יפה מרב אני 
חושבת לחפש לחתול ונדב רוצה להיות "חבלן" אבל אצלו זה
עלול עוד להשתנות אנחנו גם השנה מתכננים ללכת
לבי"ח ידידי'ה יקרא במגילה ואני עם הילדים אשמח קצת
את החולים, כן אמא של יעקב ברגע זה במצב קשה מאד
שוב בבי"ח בקושי מדברת מסכנה כזו שה' ישמור היא כ"כ סובלת
אמא של ידידי'ה מרגישה קצת יותר טוב היא שוב מסתובבת
קצת בבית אחרי שבעה שבועות במטה, עדיין לא ברור בדיוק
מה יש לה כי היא לא גמרה את כל הבדיקות אבל יכול
להיות שזה הי'ה זעזוע מח ובגיל כזה קשה להבריא מזה.
אני מאחלת לך מזל טוב לדירה החדשה הלואי ויכולתי
לבקר אצלך ככה אחה"צ אחד לכוס קפה (אם יש לך?!)
המשכורת שלך יפה מאד לשלש שעות אבל דעי לך
שגם בארץ היית מרויחה עכשיו כ 800-900 ל"י [לירות ארץ ישראליות] נקי!!
העלו לגננות ב 200-250 ל"י את המשכורת אבל יוקר החיים
לא נורמלי שוחט את בני האדם השיעורים של נדב למשל
צריכים לעלות לנו עוד 120 ל"י בחודש תארי לך
עם משכורת אחת שבין כך וכך לא מספיקה אף פעם
אבל ב"ה שנהיה בריאים זה באמת אכי [הכי] חשוב.
איך הולך לאלי בלימודים ואיך הוא מצליח עם האנגלית
מסרי להם ד"ש חם ממני ומה שלום יהודית אחות של אורה
היכן היא עכשיו? נדמה לי שגם היא בחו"ל? כבר 9:30
וידידי'ה עדיין לא חזר אחר"כ [אחר כך] הוא יגיד לי שהמכתבים שלי
שוקלים כ"כ הרבה!... טוב שרהל'ה שיפצרתי מספיק אני
באמת שמחה שאת נהנית עכשיו ועשית מאד מאד בשכל "אסנת שטרן" יש לנו
מספיק בארץ נכון? להתראות בקרוב נשיקות חמות מהילדים פורים
עליז ושמח ותעני מהר שלך רחל

page 2/5
page 3/5
page 4/5
page 5/5

רטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: אירופה
תאריך: 1945-06-17

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות