אוֹצָרוֹת
1975 31 באוגוסט

רחל משתפת את אחותה שרה שבארה״ב בנושאים שמכבידים על לבה, דוגמת חינוך הילדים ומריבות משפחתיות

רחל שנרב פתח תקווה פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

רחל הייתה רוצה שאחותה שרה תהיה קרובה אליה יותר, ושהיא תוכל לדון איתה בנושאים שמכבידים על ליבה. רחל מספרת על ניתוח העיניים שעברה בתה מרב ועל ההתאוששות. היא משתפת את שרה גם בניסיון פיוס נוסף עם ההורים של ידידיה, בעלה. רחל מאחלת לעצמה ולשרה שנה טובה, שנה שיזכו בה להתראות.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני

רחל הייתה רוצה שאחותה שרה תהיה קרובה אליה יותר, ושהיא תוכל לדון איתה בנושאים שמכבידים על ליבה. רחל מספרת על ניתוח העיניים שעברה בתה מרב ועל ההתאוששות. היא משתפת את שרה גם בניסיון פיוס נוסף עם ההורים של ידידיה, בעלה. רחל מאחלת לעצמה ולשרה שנה טובה, שנה שיזכו בה להתראות.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
בע"ה יום א 31.8.75
שרהלה וארהלה יקרים שלום רב לכם,
קבלנו היום את הגלויות שלך שרה ושמחנו כרגיל,
אני מקוה שקבלתם בינתיים את המכתב הארוך ששלחתי
לכם ובינתיים כמובן שאשמח עם מחברות תורת הגן
אומנם הכנתי לי כבר הרצאות לחמשת השיעורים הראשונים
אבל אולי בכל זאת זה יקל עלי. אני יושבת
כל יום לפחות 2-4 שעות לקרא ולכתוב בדרך
כלל בבקר ובצהרים וזה הולך לא רע.
דברתי היום עם אמא של ארהלה כי הבנתי מהמכתב
ששלחתם את השעון בחזרה ועד עכשיו הוא לא הגיע, העיקר
דברנו ושמעתי ממנה שירים ותשבחות על הכלה הצעירה
יודעת לבשל משהוא לא נורמלי (מימי למדת?) הבית כ"כ
נקי יותר מדי, כך בלה אומרת, ובכל[ל] זוג
נפלא כזה, ושעשיתם טיול לא נורמלי יפה והייתם
בבתי מלון המפוארים ביותר… ואל תשאלו…. איזה
10 שיחות טלפון… נו טוב בשביל לאחל
שנה טובה זה דוקא מתאים העקר [העיקר] אני מקוה שאיכשהוא
יגיע אלי השעון.
הלימודים שלי יתחילו רק אחרי החגים למזלי
הרב כך שאכנס לאט לאט לעינינים אומר את האמת
אני די מתרגשת לקראת השנה הזו ומקוה בכל לב
[עמוד 2]
2
שילך לי כי זה יכול להיות פתח לא רע להמשך
הדרך. ידידי'ה עובד קשה כרגיל אבל השבוע
ב"ה הוא נשאר בבית כי מרב נותחה ביום
חמישי בבקר ב 8 היא נכנסה לנתוח [לניתוח] וב 9:30
היא יצאה אלינו הצי [חצי] רדומה הלכנו איתה לחדר
כשהיא שוכבת ע"ג [על גבי] מטה נַעָה רק הגענו לחדר
היא בקושי פקחה את העין שלא היתה מכוסה
מיד בקשה [ביקשה] (ממש תוך כדי שינה) את הראי שקניתי
לה הסתכלה על עצמה (משה דיין כזה) ואמרה
"יופי אני רואה"!! ונרדמה שוב. ס"ה בזמן
שהיתה בחדר נתוח הסתובבנו סחור סחור זה רגש [הרגיש]
נורא ממש עד שראינו אותה מתעוררת כזה מן
מתח עצום וכ"כ מרגש ב"ה הכל עבר
יום וחצי היא הרגישה רע מאוד מהנרקוזה ואחר"כ
ב"ה הוטב לה היום הוצאנו אותה מבי"ח [מבית חולים] היא
חורת [חיוורת] וחלשה אבל ב"ה מצב רוח טוב. לא עזבנו
אותה רגע לבד חובב ולאה היו אצל רבקה ונדב
אצל אביעזר וזה באמת הי'ה מצוין. גם ישראל
ואסתר בדיוק ביום חמישי באותה שעה נתחו את
איתן גם הוא בבית וב"ה מרגיש טוב אצלם
לא מרשים להורים להישאר אבל ישראל בכל זאת נכנס
[עמוד 3]
3
בלילה ונשאר לידו וכך צריך לעשות כי אותו ברדק
שהולך במדינה הולך גם בב"יח עם רופאים ואחיות
וזה ממש מדכא לראות את האדישות שלהם.
כנראה שהשבוע לאחר חצי שנה ידידי'ה יגש
שוב אל הוריו יש עלינו לחץ לא נורמלי שנחזור ליחסים
איזשהוא [איזשהם] נורמלים שוב על אף שקשה לראות בצבעים
את הפגישה הזו כל הרבנים פה מתערבים בעינין
אוי ואתם יכולים לתאר לכם את הרגשה [ההרגשה] שלי אני
באמת לא יודעת מה לעשות יש לי הרגשה שידידי'ה
יגש לשם לבדו ולהבא אולי עם הילדים אבל
אני חושבת שאשאר מהצד רק דבר אחד יכול
להזיז אותו וזה אם אני אראה שאת ידידי'ה
זה מוציא מהכלים, אך אל תקנאו בי זה כ"כ
מעצבן באמת כבר הכל ב"ה מסתדר אז תמיד באיזה
שהוא מקום צריכה להיות יבלת כזו. חבל שאתם
כ"כ רחוקים זה באמת לפעמים קשה, כך הייתי
יכולה לשבת אתכם ולהפוך בבעי'ה מכל הצדדים.
טוב אני רוצה לסים [לסיים] ולסגור את המכתב לפני
שידידיה יחזור בכל אופן בכל העינין הזה הדבר
היחיד שאכפט [שאכפת] לו זה בכלל לא הוריו אלה [אלא] הרגשות
שלי והעצבים שלי ואני מאד משתדלת להראות לו כאילו
[עמוד 4]
אני בכלל לא שמה על העינין ולא אכפט [אכפת]
לי כלום.
אז לסיום אאחל לכם בכל לב
שוב שנה טובה!
ושבשנה זו נפגש
ותשארו בקרב משפחתכם הנחמדה
נשיקות גם לארהלה חמות
וגם לך חמות חמות
שלכם רחל
נ.ב- איך התמונות? נפלאות ויש לי תמונות
יחיד לכל ילד בגודל של 15X20 ס"מ
משהוא לא נורמלי.
[כתב הפוך]
ד"ש חם מידידי'ה הוא לומד
גם בשבילכם… ירחם ה'….

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 31.08.1975

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
בע"ה יום א 31.8.75
שרהלה וארהלה יקרים שלום רב לכם,
קבלנו היום את הגלויות שלך שרה ושמחנו כרגיל,
אני מקוה שקבלתם בינתיים את המכתב הארוך ששלחתי
לכם ובינתיים כמובן שאשמח עם מחברות תורת הגן
אומנם הכנתי לי כבר הרצאות לחמשת השיעורים הראשונים
אבל אולי בכל זאת זה יקל עלי. אני יושבת
כל יום לפחות 2-4 שעות לקרא ולכתוב בדרך
כלל בבקר ובצהרים וזה הולך לא רע.
דברתי היום עם אמא של ארהלה כי הבנתי מהמכתב
ששלחתם את השעון בחזרה ועד עכשיו הוא לא הגיע, העיקר
דברנו ושמעתי ממנה שירים ותשבחות על הכלה הצעירה
יודעת לבשל משהוא לא נורמלי (מימי למדת?) הבית כ"כ
נקי יותר מדי, כך בלה אומרת, ובכל[ל] זוג
נפלא כזה, ושעשיתם טיול לא נורמלי יפה והייתם
בבתי מלון המפוארים ביותר… ואל תשאלו…. איזה
10 שיחות טלפון… נו טוב בשביל לאחל
שנה טובה זה דוקא מתאים העקר [העיקר] אני מקוה שאיכשהוא
יגיע אלי השעון.
הלימודים שלי יתחילו רק אחרי החגים למזלי
הרב כך שאכנס לאט לאט לעינינים אומר את האמת
אני די מתרגשת לקראת השנה הזו ומקוה בכל לב
[עמוד 2]
2
שילך לי כי זה יכול להיות פתח לא רע להמשך
הדרך. ידידי'ה עובד קשה כרגיל אבל השבוע
ב"ה הוא נשאר בבית כי מרב נותחה ביום
חמישי בבקר ב 8 היא נכנסה לנתוח [לניתוח] וב 9:30
היא יצאה אלינו הצי [חצי] רדומה הלכנו איתה לחדר
כשהיא שוכבת ע"ג [על גבי] מטה נַעָה רק הגענו לחדר
היא בקושי פקחה את העין שלא היתה מכוסה
מיד בקשה [ביקשה] (ממש תוך כדי שינה) את הראי שקניתי
לה הסתכלה על עצמה (משה דיין כזה) ואמרה
"יופי אני רואה"!! ונרדמה שוב. ס"ה בזמן
שהיתה בחדר נתוח הסתובבנו סחור סחור זה רגש [הרגיש]
נורא ממש עד שראינו אותה מתעוררת כזה מן
מתח עצום וכ"כ מרגש ב"ה הכל עבר
יום וחצי היא הרגישה רע מאוד מהנרקוזה ואחר"כ
ב"ה הוטב לה היום הוצאנו אותה מבי"ח [מבית חולים] היא
חורת [חיוורת] וחלשה אבל ב"ה מצב רוח טוב. לא עזבנו
אותה רגע לבד חובב ולאה היו אצל רבקה ונדב
אצל אביעזר וזה באמת הי'ה מצוין. גם ישראל
ואסתר בדיוק ביום חמישי באותה שעה נתחו את
איתן גם הוא בבית וב"ה מרגיש טוב אצלם
לא מרשים להורים להישאר אבל ישראל בכל זאת נכנס
[עמוד 3]
3
בלילה ונשאר לידו וכך צריך לעשות כי אותו ברדק
שהולך במדינה הולך גם בב"יח עם רופאים ואחיות
וזה ממש מדכא לראות את האדישות שלהם.
כנראה שהשבוע לאחר חצי שנה ידידי'ה יגש
שוב אל הוריו יש עלינו לחץ לא נורמלי שנחזור ליחסים
איזשהוא [איזשהם] נורמלים שוב על אף שקשה לראות בצבעים
את הפגישה הזו כל הרבנים פה מתערבים בעינין
אוי ואתם יכולים לתאר לכם את הרגשה [ההרגשה] שלי אני
באמת לא יודעת מה לעשות יש לי הרגשה שידידי'ה
יגש לשם לבדו ולהבא אולי עם הילדים אבל
אני חושבת שאשאר מהצד רק דבר אחד יכול
להזיז אותו וזה אם אני אראה שאת ידידי'ה
זה מוציא מהכלים, אך אל תקנאו בי זה כ"כ
מעצבן באמת כבר הכל ב"ה מסתדר אז תמיד באיזה
שהוא מקום צריכה להיות יבלת כזו. חבל שאתם
כ"כ רחוקים זה באמת לפעמים קשה, כך הייתי
יכולה לשבת אתכם ולהפוך בבעי'ה מכל הצדדים.
טוב אני רוצה לסים [לסיים] ולסגור את המכתב לפני
שידידיה יחזור בכל אופן בכל העינין הזה הדבר
היחיד שאכפט [שאכפת] לו זה בכלל לא הוריו אלה [אלא] הרגשות
שלי והעצבים שלי ואני מאד משתדלת להראות לו כאילו
[עמוד 4]
אני בכלל לא שמה על העינין ולא אכפט [אכפת]
לי כלום.
אז לסיום אאחל לכם בכל לב
שוב שנה טובה!
ושבשנה זו נפגש
ותשארו בקרב משפחתכם הנחמדה
נשיקות גם לארהלה חמות
וגם לך חמות חמות
שלכם רחל
נ.ב- איך התמונות? נפלאות ויש לי תמונות
יחיד לכל ילד בגודל של 15X20 ס"מ
משהוא לא נורמלי.
[כתב הפוך]
ד"ש חם מידידי'ה הוא לומד
גם בשבילכם… ירחם ה'….

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 1973-10-24

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות