אוֹצָרוֹת
1976 26 בפברואר

רחל צוחקת על שיגעונות ההיריון של אחותה שרה ומעדכנת בהתרגשות המשפחה

רחל שנרב פתח תקווה פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

רחל מאושרת מהידיעה שאחותה שרה בהריון, ומרשה לעצמה במכתב זה גם לצחוק עליה קצת. רחל מספרת על ההיריון הראשון שלה ועל חוויותיה מאותה התקופה. היא מספרת על ההתרגשות של ילדיה למשמע ההיריון של דודתם ועל ההבנה כי אם תהיה זו בת יקראו גם לה בשם לאה. רעל הכוח שהיא שואבת מהצלחה זו. המכתב נכתב בסוף אדר א' ורחל מספרת על התחפושות של ילדיה ושואלת את שרה אם היא תתחפש לחוט עם קשר. רחל מקווה ששרה תגיע ללדת בארץ ולא תהיה רחוקה בתקופה זו ממשפחתה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים -

רחל מאושרת מהידיעה שאחותה שרה בהריון, ומרשה לעצמה במכתב זה גם לצחוק עליה קצת. רחל מספרת על ההיריון הראשון שלה ועל חוויותיה מאותה התקופה. היא מספרת על ההתרגשות של ילדיה למשמע ההיריון של דודתם ועל ההבנה כי אם תהיה זו בת יקראו גם לה בשם לאה. רעל הכוח שהיא שואבת מהצלחה זו. המכתב נכתב בסוף אדר א' ורחל מספרת על התחפושות של ילדיה ושואלת את שרה אם היא תתחפש לחוט עם קשר. רחל מקווה ששרה תגיע ללדת בארץ ולא תהיה רחוקה בתקופה זו ממשפחתה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
בע"ה יום ה' כ"ה באדר א' 26.2.76
משנכנס אדר מרבין בשמחה
שרהל'ה וארהל'ה יקרים
שלום וברכה,
שמחנו מאד לשמוע על המעשה הנבון שעשיתם לאחרונה, שרהל'ה
אין פרוטקצי'ה במשפחה כלן בחודשי ההריון הראשונים
הרגישו לא כ"כ טוב, אך עינין [עניין] ההקאות שמור כנראה
לך ולאסתר, כי מאסתר ומעלה אף אחת לא הקיאה רק
היו בחילות.. אפילו ישראל אומר שהוא לא הקיא…
העקר ההרגשות שלך מזכירות לי את ההריון עם נדב
עבדתי אז ברמלה ונסעתי כל יום שעה הלוך שעה חזור
ואני זוכרת שלפעמים הייתי נרדמת בעמידה באוטובוס, כמעט
תמיד היו "עִוְרִים" לא ראו שהקרס [שהכרס] שלי מגיעה עד לנהג…
כשהגעתי כבר הביתה לא הייתי עושה כלום, הייתי נכנסת
למטה וישנה מ 2-5 שידידיה חזר מהעבודה, וכך יום
יום אחר"כ הייתי מתעוררת במשנה מרץ ומסתערת על
עבודות הבית, אבל הייתי עיפה נורא ומלבד זה היו
לי כאבי התרחבות בצלעות ובגב, היום אני כבר
מבינה למה כ"כ כאב, מרוחב [במקור יש חץ וציור של שני קווים מקבילים וו] כזה הגעתי למה
שאני עד היום, כך שזו היתה התרחבות לדורות….
כן תצחקי קצת, תגידי וטעם רע בפה אין לך?…
גם אני רדפתי אחרי זיתים, דג מלוח, חמוצים, בשר
ממלח וכד' העיקר שיהיו דברים פיקנטיים, אבל בסוף
זה די מתנקם כי המלח מזיק מאוד להריון זה מנפח
כהוגן גורם להצתברות [להצטברות] נוזלים ולבצקת ברגליים!…
כל זה עוד נכון לך, אין יוצאים מהכלל בנידון!!…
העיקר שרה שבסוף כל הסימנים הנ"ל מראים על תוצאה
אחת בלבד, ילד-ה מקסים, חכם ונבון עם עיני תכלת
ח… ח… ח…
[עמוד 2]
2
כבר רציתי לכתוב לכם מיליון פעמים שאת הפיתקיות
שאתם מדביקים מחוץ למעטפה וז"א כתובתכם וכד'
לדעתי את [אתם] צריכים לשלוח לנו, לנו קשה כל פעם
לערוך מרדף אחרי הכתובת ולהעתיק אותה לכם
זו לא בעי'ה. אז מקווה שהבנתם.
כששמעו הילדים שאת בהריון, מיד לאהלה קפצה
ואמרה תראו תהי'ה עוד לאה גם לשרה תהיה לאהל'ה
ומרב יצאה מגדרה, למה תמיד לאה? למה לא מרב?
אבל נדב דוקא חושב שזה בוודאי יהי'ה גבר לעינין.
הם שמחו מאד, היה נכמד [נחמד] לו הייתי יכולה להקליט
לכם אותם, אבל לצערי אין לי טייפ….
ככה ממשיך הזמן לזרום ב"ה יורדים גשמים רציניים
כבר ארבעה ימים ונקוה שיצילו עוד משהוא מתבואות
(הקיץ) החורף.
באפריל מתכנן לנו מר רבינוביץ, הפוזל, עליות
במחירים של מצרכי המזון הביגוד ובס"ה הכל
באחוזים לא נורמליים, אני מתחילה לחשוש שאנחנו
עוד נגיע יום אחד לתקופת "הצנע" בחזרה קשה
לתפוס איך אפשר יהיה כך לחיות.
הלימודים ממשיכים כרגיל, השבוע החזירו לנו
את שתי העבודות הגדולות שהגשנו בפסיכולוגי'ה
על "הדמיון" ובתוכניות לימודים על "מטרות החינוך
הדתי" על העבודה הראשונה קיבלתי 90 ובנוסף לכך
הערכה טובה מאד על העבודה. על העבודה השני'ה
שנערכה בצוות עם עוד כמה בנות קבלנו הערכה
מצוינת ועבודתנו נחשבת לטובה מאד, כמובן שיש לי
סיפוק עצום וזה מעודד מאד להמשיך.
[עמוד 3]
3
פורים מתקרב ובא עדיין רק לאה הודיעה שהיא רוצה
להתחפש לאפרוח, וחובב לחיל ושוטר העקר שנתן לו
אקדח עם קפצונים הוא משוגע לאקדחים.
למה אתם מתחפשים, שרה בודאי לחוט עם קשר? [ציור של חוט עם קשר]
וארהלה למה אתה? אמא שלך בודאי כבר סורקת
את כל חנויות הבגדים… היא בודאי מאושרת.
בשבוע הבא מתחתנת מורקי שטרן ואנחנו מוזמנים
ומקוים לסוע [לנסוע] למשק, היא מתחתנת עם חנן יעקב ונקוה
שיהיו מאושרים.
טוב להפעם שלום צריך גם ללמוד משהוא כל
טוב לך שרה וקחי בשמחה ובאהבה את הכל, זה
כדאי, וארהלה "שנס מותניך" אתה הרי אוהב כ"כ
לנקות, תשמח שיש עדיין שקט ואין מי שמלכלך אחריך
בעוד שנה יראו הדברים אחרת…
פורים שמח לכם
להתראות בקרוב, אני מקוה
שלפחות ללידה תגיעי לארץ, זאת לא נוכל לסבול
שאת שם יולדת ולא נוכל להיות אתך בשמחה זו.
שלכם באהבה רחל.
נ.ב שיש לי עוד חיתולים ישנים מנדב ככה בצבע
חום בהיר, את בודאי תרצי שאשמור לך אותם…
… אחרת אני אנקה בהם לפסח את הבית…
ח.. ח.. מה את צוחקת?

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 26.02.1976

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
בע"ה יום ה' כ"ה באדר א' 26.2.76
משנכנס אדר מרבין בשמחה
שרהל'ה וארהל'ה יקרים
שלום וברכה,
שמחנו מאד לשמוע על המעשה הנבון שעשיתם לאחרונה, שרהל'ה
אין פרוטקצי'ה במשפחה כלן בחודשי ההריון הראשונים
הרגישו לא כ"כ טוב, אך עינין [עניין] ההקאות שמור כנראה
לך ולאסתר, כי מאסתר ומעלה אף אחת לא הקיאה רק
היו בחילות.. אפילו ישראל אומר שהוא לא הקיא…
העקר ההרגשות שלך מזכירות לי את ההריון עם נדב
עבדתי אז ברמלה ונסעתי כל יום שעה הלוך שעה חזור
ואני זוכרת שלפעמים הייתי נרדמת בעמידה באוטובוס, כמעט
תמיד היו "עִוְרִים" לא ראו שהקרס [שהכרס] שלי מגיעה עד לנהג…
כשהגעתי כבר הביתה לא הייתי עושה כלום, הייתי נכנסת
למטה וישנה מ 2-5 שידידיה חזר מהעבודה, וכך יום
יום אחר"כ הייתי מתעוררת במשנה מרץ ומסתערת על
עבודות הבית, אבל הייתי עיפה נורא ומלבד זה היו
לי כאבי התרחבות בצלעות ובגב, היום אני כבר
מבינה למה כ"כ כאב, מרוחב [במקור יש חץ וציור של שני קווים מקבילים וו] כזה הגעתי למה
שאני עד היום, כך שזו היתה התרחבות לדורות….
כן תצחקי קצת, תגידי וטעם רע בפה אין לך?…
גם אני רדפתי אחרי זיתים, דג מלוח, חמוצים, בשר
ממלח וכד' העיקר שיהיו דברים פיקנטיים, אבל בסוף
זה די מתנקם כי המלח מזיק מאוד להריון זה מנפח
כהוגן גורם להצתברות [להצטברות] נוזלים ולבצקת ברגליים!…
כל זה עוד נכון לך, אין יוצאים מהכלל בנידון!!…
העיקר שרה שבסוף כל הסימנים הנ"ל מראים על תוצאה
אחת בלבד, ילד-ה מקסים, חכם ונבון עם עיני תכלת
ח… ח… ח…
[עמוד 2]
2
כבר רציתי לכתוב לכם מיליון פעמים שאת הפיתקיות
שאתם מדביקים מחוץ למעטפה וז"א כתובתכם וכד'
לדעתי את [אתם] צריכים לשלוח לנו, לנו קשה כל פעם
לערוך מרדף אחרי הכתובת ולהעתיק אותה לכם
זו לא בעי'ה. אז מקווה שהבנתם.
כששמעו הילדים שאת בהריון, מיד לאהלה קפצה
ואמרה תראו תהי'ה עוד לאה גם לשרה תהיה לאהל'ה
ומרב יצאה מגדרה, למה תמיד לאה? למה לא מרב?
אבל נדב דוקא חושב שזה בוודאי יהי'ה גבר לעינין.
הם שמחו מאד, היה נכמד [נחמד] לו הייתי יכולה להקליט
לכם אותם, אבל לצערי אין לי טייפ….
ככה ממשיך הזמן לזרום ב"ה יורדים גשמים רציניים
כבר ארבעה ימים ונקוה שיצילו עוד משהוא מתבואות
(הקיץ) החורף.
באפריל מתכנן לנו מר רבינוביץ, הפוזל, עליות
במחירים של מצרכי המזון הביגוד ובס"ה הכל
באחוזים לא נורמליים, אני מתחילה לחשוש שאנחנו
עוד נגיע יום אחד לתקופת "הצנע" בחזרה קשה
לתפוס איך אפשר יהיה כך לחיות.
הלימודים ממשיכים כרגיל, השבוע החזירו לנו
את שתי העבודות הגדולות שהגשנו בפסיכולוגי'ה
על "הדמיון" ובתוכניות לימודים על "מטרות החינוך
הדתי" על העבודה הראשונה קיבלתי 90 ובנוסף לכך
הערכה טובה מאד על העבודה. על העבודה השני'ה
שנערכה בצוות עם עוד כמה בנות קבלנו הערכה
מצוינת ועבודתנו נחשבת לטובה מאד, כמובן שיש לי
סיפוק עצום וזה מעודד מאד להמשיך.
[עמוד 3]
3
פורים מתקרב ובא עדיין רק לאה הודיעה שהיא רוצה
להתחפש לאפרוח, וחובב לחיל ושוטר העקר שנתן לו
אקדח עם קפצונים הוא משוגע לאקדחים.
למה אתם מתחפשים, שרה בודאי לחוט עם קשר? [ציור של חוט עם קשר]
וארהלה למה אתה? אמא שלך בודאי כבר סורקת
את כל חנויות הבגדים… היא בודאי מאושרת.
בשבוע הבא מתחתנת מורקי שטרן ואנחנו מוזמנים
ומקוים לסוע [לנסוע] למשק, היא מתחתנת עם חנן יעקב ונקוה
שיהיו מאושרים.
טוב להפעם שלום צריך גם ללמוד משהוא כל
טוב לך שרה וקחי בשמחה ובאהבה את הכל, זה
כדאי, וארהלה "שנס מותניך" אתה הרי אוהב כ"כ
לנקות, תשמח שיש עדיין שקט ואין מי שמלכלך אחריך
בעוד שנה יראו הדברים אחרת…
פורים שמח לכם
להתראות בקרוב, אני מקוה
שלפחות ללידה תגיעי לארץ, זאת לא נוכל לסבול
שאת שם יולדת ולא נוכל להיות אתך בשמחה זו.
שלכם באהבה רחל.
נ.ב שיש לי עוד חיתולים ישנים מנדב ככה בצבע
חום בהיר, את בודאי תרצי שאשמור לך אותם…
… אחרת אני אנקה בהם לפסח את הבית…
ח.. ח.. מה את צוחקת?

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 1973-10-24

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות