אוֹצָרוֹת
1948 14 ביולי

שולמית חביב כותבת לבעלה על הדחיפות במציאת עבודה עם הקמת המדינה

שולמית חביב (לוין) ראשון לציון פורסם על ידי מערכת אוצרות
שולמית חביב לבית לוין (מתוך האלבום המשפחתי)

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

מיד לאחר הכרזת העצמאות ובתוך סערת המלחמה, החלה מדינת ישראל הצעירה לארגן את מוסדותיה הרשמיים. מכתב זה של שולמית שנכתב לבעלה זרובבל, העושה בשליחות היישוב בדרום אמריקה, כשעדיין אינו יודע שבנו נפל בנגב שבוע קודם לכן, מבטא את ההכרה שחדרה בשולמית בדבר הדחיפות בהשגת מקום עבודה מסודר, שכן "כל הקודם זוכה", ועל כן שידולו לחזור לארץ בהקדם האפשרי. חשוב לציין כי כל תקופת מלחמת העולם השנייה שימש זרובבל חביב ראש מועצת ראשון לציון. בתקופה שבין סיום כהונתו לבין שליחותו הנוכחית, נוצרה בעיה חמורה בעיניו. הוא נותח בירושלים בידי ד"ר טיכו, ועת החל את שליחותו היה בתהליכי החלמה. מסיבה זו לא היה סיפק בידו לדאוג לעצמו לעבודה חדשה. המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון

מיד לאחר הכרזת העצמאות ובתוך סערת המלחמה, החלה מדינת ישראל הצעירה לארגן את מוסדותיה הרשמיים. מכתב זה של שולמית שנכתב לבעלה זרובבל, העושה בשליחות היישוב בדרום אמריקה, כשעדיין אינו יודע שבנו נפל בנגב שבוע קודם לכן, מבטא את ההכרה שחדרה בשולמית בדבר הדחיפות בהשגת מקום עבודה מסודר, שכן "כל הקודם זוכה", ועל כן שידולו לחזור לארץ בהקדם האפשרי. חשוב לציין כי כל תקופת מלחמת העולם השנייה שימש זרובבל חביב ראש מועצת ראשון לציון. בתקופה שבין סיום כהונתו לבין שליחותו הנוכחית, נוצרה בעיה חמורה בעיניו. הוא נותח בירושלים בידי ד"ר טיכו, ועת החל את שליחותו היה בתהליכי החלמה. מסיבה זו לא היה סיפק בידו לדאוג לעצמו לעבודה חדשה. המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון

כתב היד

עמוד 1/1

יום ד' ז' בתמוז 14.7
זרבבל שלי יקר,
שלחתי לך רק היום את מכתבי מאתמול ואין בעצם מה להוסיף
עליו, כלום לא נתחדש בן לילה, אך משהוא מיוחד ממריץ אותי לכתֹב
עתה. היתה פה זה עתה רחל, דברתי אתה עוד לפני כן וסחתי לה את
דאגותַי בקשר לעתידֵנו, עת תחזֹר והיא הבטיחה שבר ככבא ינסה
להתענין בנוגע לעבודה בשבילך. ואמנם נסה לדברֶיהָ לעשות כן, אבל
קשה כמובן לקבֹע דבר מה כל עוד אינך בעצמך פה. לדעתוֹ חשוּב מאד
שתקדים לחזֹר וחבל על כל שבוע וחֹדש החולפים. עם הקמת המדינה
מוכרחים להרכיב מִיַד את כל המנגנון המסֹעף, התפקידים מתחלקים
והמקומות מתמלאים ויש להזדרז. אני כשלעצמי רציתי דוקא שתמשיך
שם עד הסוף, אבל תבין שבשומעי דברים כאלה, מרגישה אני חובה למָסְרֵם
לך, וּבלי כל דִחוּי, ועל כן החלטתי לשבת תיכף ולכתֹב לך שורות
אלה בחפזון, בכדֵי להספיק לשלֹח את המכתב עם הדֹאר היוצא עוד
מעט, עוד היום. בר ככבא ימשִיך להשתדל בענין, אבל נחוץ כמובן
שתהיה בעצמך במקום. מוסרת אני לך את דעתו הוא, ואיני יודעת מה
להוסיף מצִדִי. הדאגה הזו הרי מטרידה אותי כל הזמן, והחשש לאחר מדאיג
כמוּבן. תחשֹב על הדבר ותתאמץ אולי שם עם אוּרִי. דבר אחד רוצה אני
להזכיר לך, על הבקוּר בניו יורק אין לוַתֵר, כי יש לעשות הכל
למען תַקן את הבריאוּת וביחוּד את העינים. נאלצה אני לסים
בכדֵי להספיק עוד לדֹאר היום. מחכה אני למכתבך ואכתֹב שנית. שלום
מהילדים מהוריך ומכל בני המשפחה. ורחשי לבי ונשיקותַי לך.
שלך תמיד ואתך
שולמית
במקרה הופיע זה עתה בנימין לוין מתל-אביב, עבר ונכנס לראותנוּ,
דברתי גם אתו באותוֹ ענין וגם לדעתו חשוּב מאד שתהיה פה בהקדם
האפשרי, חבל אומר הוא על כל יום, כי כל הקודֵם זוכֶה ובלעדיך
אי אפשר לקבֹע כלוּם.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שולמית חביב (לוין)
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 14.07.1948

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

יום ד' ז' בתמוז 14.7
זרבבל שלי יקר,
שלחתי לך רק היום את מכתבי מאתמול ואין בעצם מה להוסיף
עליו, כלום לא נתחדש בן לילה, אך משהוא מיוחד ממריץ אותי לכתֹב
עתה. היתה פה זה עתה רחל, דברתי אתה עוד לפני כן וסחתי לה את
דאגותַי בקשר לעתידֵנו, עת תחזֹר והיא הבטיחה שבר ככבא ינסה
להתענין בנוגע לעבודה בשבילך. ואמנם נסה לדברֶיהָ לעשות כן, אבל
קשה כמובן לקבֹע דבר מה כל עוד אינך בעצמך פה. לדעתוֹ חשוּב מאד
שתקדים לחזֹר וחבל על כל שבוע וחֹדש החולפים. עם הקמת המדינה
מוכרחים להרכיב מִיַד את כל המנגנון המסֹעף, התפקידים מתחלקים
והמקומות מתמלאים ויש להזדרז. אני כשלעצמי רציתי דוקא שתמשיך
שם עד הסוף, אבל תבין שבשומעי דברים כאלה, מרגישה אני חובה למָסְרֵם
לך, וּבלי כל דִחוּי, ועל כן החלטתי לשבת תיכף ולכתֹב לך שורות
אלה בחפזון, בכדֵי להספיק לשלֹח את המכתב עם הדֹאר היוצא עוד
מעט, עוד היום. בר ככבא ימשִיך להשתדל בענין, אבל נחוץ כמובן
שתהיה בעצמך במקום. מוסרת אני לך את דעתו הוא, ואיני יודעת מה
להוסיף מצִדִי. הדאגה הזו הרי מטרידה אותי כל הזמן, והחשש לאחר מדאיג
כמוּבן. תחשֹב על הדבר ותתאמץ אולי שם עם אוּרִי. דבר אחד רוצה אני
להזכיר לך, על הבקוּר בניו יורק אין לוַתֵר, כי יש לעשות הכל
למען תַקן את הבריאוּת וביחוּד את העינים. נאלצה אני לסים
בכדֵי להספיק עוד לדֹאר היום. מחכה אני למכתבך ואכתֹב שנית. שלום
מהילדים מהוריך ומכל בני המשפחה. ורחשי לבי ונשיקותַי לך.
שלך תמיד ואתך
שולמית
במקרה הופיע זה עתה בנימין לוין מתל-אביב, עבר ונכנס לראותנוּ,
דברתי גם אתו באותוֹ ענין וגם לדעתו חשוּב מאד שתהיה פה בהקדם
האפשרי, חבל אומר הוא על כל יום, כי כל הקודֵם זוכֶה ובלעדיך
אי אפשר לקבֹע כלוּם.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אמנון חביב
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1948-01-11

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות