אוֹצָרוֹת
1948 06 ביולי

שולמית חביב מתארת לבעלה שבדרום אמריקה את תוכן מכתבו של בנם אמנון, הלוחם במלחמת העצמאות

שולמית חביב (לוין) ראשון לציון פורסם על ידי מערכת אוצרות
שולמית וזרובבל חביב וילדיהם, התרצ"ה, 1935 (מתוך אלבום משפחות - מוזיאון ראשון לציון)

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתבה של שולמית חביב שבראשון לציון לזרובבל אישהּ שבדרום אמריקה נכתב בתקופת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות (11 ביוני עד 9 ביולי 1948), ומרביתו מוקדש לקשר הבלתי-אמצעי היחיד באותם ימים – מכתבים, הנשלחים בדרך הים ובדרך האוויר. על רקע החשש מהתחדשות הקרבות, מספרת שולמית על המכתב שכתב לזרובבל בנם אמנון, המשרת בנגב, בחופשתו האחרונה בבית, ועל חששה לשלוח את המכתב יקר הערך לדרום אמריקה בדואר, פן יאבד בדרך. הדברים הכתובים מקבלים משמעות מצמררת לנוכח נפילתו של אמנון ביום המחרת. המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.

מכתבה של שולמית חביב שבראשון לציון לזרובבל אישהּ שבדרום אמריקה נכתב בתקופת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות (11 ביוני עד 9 ביולי 1948), ומרביתו מוקדש לקשר הבלתי-אמצעי היחיד באותם ימים – מכתבים, הנשלחים בדרך הים ובדרך האוויר. על רקע החשש מהתחדשות הקרבות, מספרת שולמית על המכתב שכתב לזרובבל בנם אמנון, המשרת בנגב, בחופשתו האחרונה בבית, ועל חששה לשלוח את המכתב יקר הערך לדרום אמריקה בדואר, פן יאבד בדרך. הדברים הכתובים מקבלים משמעות מצמררת לנוכח נפילתו של אמנון ביום המחרת. המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.

כתב היד

עמוד 1/2

יום ג' כ"ט בסיון 6.7.48
זרבבל שלי,
כתבתי אליך שלשֹם מתל-אביב על מנת לשלֹח את המכתב ע"י ה"קדמה"
כי עוד לא ידוע לי אם כל המכתבים אשר אני שולחת ע"י הדֹאר הגיעוּ
סוף סוף לידיך, ובכל זאת נאלצה אני להמשיך גם בדֹאר, כי האניה הן
באה רק אחת לשלשה שבועות ויותר, וע"פ רֹב לא עולה בידי להודע מראש
על מועד בֹאה והפלגתה. מה מצפה אני להתחדשות הקשר הישיר בינינו.
ומה רוצה הייתי כבר לקבל תשובה לאחד ממכתבי האחרונים ולהיות
בטוחה לפחות כי מגיעים הם עדיך, ואז אמהר ראשית כל לשלח אליך
את מכתבוֹ של אמנון השמור עמדי עבוּרך, ולבי לא מרשה לי לסַכֵּן
אותוֹ, כי תֵאוּר נאמן ונאצל יש בוֹ מחייו ופעולותיו הוא בשעה זוּ,
וממַהוּתוֹ של הלוחם העברי שלנוּ, גוֹאֵל המולדת בכלל. וצר לי כל כך שעליך
לחכות לוֹ זמן כֹה רב, והרי מרגישה אני יפה כמה משתוקק ומתגעגע אתה לוֹ, אבל אם יֹאבַד המכתב בדרך, הן לא תראהוּ ואני לא אסלח לעצמי.
שלחתי לך שלשֹם את מכתבוֹ הקצר הראשון לאחר שובוֹ למשמַרתוֹ, אחרי
החֹפש הקצר והבלתי מספיק אשר בִּלָה בבית, יותר עוד לא קבלתי
ממנוּ כלום. שרויים אנוּ עתה בימי ה"הפוגה", אך הימים חולפים בחפזון
והמועד האחרון קרב והולך, ומה יהיה בהגיע קִצוֹ מי יודע?
הלב כֹה רוצה להאמין שהקרבות כבר לא יתחדשוּ ותמצא דרך לשלום. לדאבוני
וחרדת לבי מעידים כל הסִמָנים על ההפך מזה. רוצה אני להשלות את
עצמי כי רק טכסיס הוא מצד הערבים בהודיעם מכל צד כי לא יסכימוּ
להמשיך בהפוגה, אולם תקוה זוּ קלושה היא כפי הנראה. מה לעשות,
באין ברירה נתאמץ, נתחזק ונקבל את כל הנדרש מעִמָנוּ לשם שמירה
על ארצנוּ, על מדינָתנוּ ועצמאותנוּ. הפעם הן יש טעם לסִפּוּרים ותכלית
לדמע ולדם. וכמונוּ פה, כן אתה שם, חזק והמשיכה.
רם בא אמש לשעות מספר בערב והביא אתוֹ מכתב עבורך. תרצה תכתוֹב
גם היא בודאי.
יקירי, הפסקתי כי הופיעוּ פתאֹם אורחים. באוּ מוּשָה וחוה, ואורחות
חשוּבוֹת הן, כי רבות וקשות עבר עליהם בירושלים הנצוּרָה והמוּרעֶשֶת
ללא הפוגה. עזבו בדאגה מחשש להתחדשות המלחמה. נחום עובד כמה ימים לשבוע
בתל-אביב, והחליטוּ לשהות פה עד התברר המצב. חיים שלהם היה בבית
לכמה ימי חֹפש, ובַּלפוּר אשר היה פצוע אנוּש בחיפה החלים כבר ויפָגֵש אתם
פה בימים אלה. תבין איפֹא חביבי כי קשה לי להאריך ברגע זה עם
כל רצוני הטוב ועם כל הצֹרך אשר יש לי לשוחח אתך. איני רוצה לעַכֵּב את משלֹח המכתב, ואשתדל לכתֹב מחדש בימים הקרובים, אם רק
לא יפסק הדֹאר מחדש במקרה שהמלחמה תתחיל שוב פעם.
היה שלום זרבבל שלי, שמֹר על הבריאות, על העינים, על העצבים והרוח ואני
אתך כתמיד ושלך בכל לב ונשיקות החמות לך.
שולמית.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שולמית חביב (לוין)
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 06.07.1948

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

יום ג' כ"ט בסיון 6.7.48
זרבבל שלי,
כתבתי אליך שלשֹם מתל-אביב על מנת לשלֹח את המכתב ע"י ה"קדמה"
כי עוד לא ידוע לי אם כל המכתבים אשר אני שולחת ע"י הדֹאר הגיעוּ
סוף סוף לידיך, ובכל זאת נאלצה אני להמשיך גם בדֹאר, כי האניה הן
באה רק אחת לשלשה שבועות ויותר, וע"פ רֹב לא עולה בידי להודע מראש
על מועד בֹאה והפלגתה. מה מצפה אני להתחדשות הקשר הישיר בינינו.
ומה רוצה הייתי כבר לקבל תשובה לאחד ממכתבי האחרונים ולהיות
בטוחה לפחות כי מגיעים הם עדיך, ואז אמהר ראשית כל לשלח אליך
את מכתבוֹ של אמנון השמור עמדי עבוּרך, ולבי לא מרשה לי לסַכֵּן
אותוֹ, כי תֵאוּר נאמן ונאצל יש בוֹ מחייו ופעולותיו הוא בשעה זוּ,
וממַהוּתוֹ של הלוחם העברי שלנוּ, גוֹאֵל המולדת בכלל. וצר לי כל כך שעליך
לחכות לוֹ זמן כֹה רב, והרי מרגישה אני יפה כמה משתוקק ומתגעגע אתה לוֹ, אבל אם יֹאבַד המכתב בדרך, הן לא תראהוּ ואני לא אסלח לעצמי.
שלחתי לך שלשֹם את מכתבוֹ הקצר הראשון לאחר שובוֹ למשמַרתוֹ, אחרי
החֹפש הקצר והבלתי מספיק אשר בִּלָה בבית, יותר עוד לא קבלתי
ממנוּ כלום. שרויים אנוּ עתה בימי ה"הפוגה", אך הימים חולפים בחפזון
והמועד האחרון קרב והולך, ומה יהיה בהגיע קִצוֹ מי יודע?
הלב כֹה רוצה להאמין שהקרבות כבר לא יתחדשוּ ותמצא דרך לשלום. לדאבוני
וחרדת לבי מעידים כל הסִמָנים על ההפך מזה. רוצה אני להשלות את
עצמי כי רק טכסיס הוא מצד הערבים בהודיעם מכל צד כי לא יסכימוּ
להמשיך בהפוגה, אולם תקוה זוּ קלושה היא כפי הנראה. מה לעשות,
באין ברירה נתאמץ, נתחזק ונקבל את כל הנדרש מעִמָנוּ לשם שמירה
על ארצנוּ, על מדינָתנוּ ועצמאותנוּ. הפעם הן יש טעם לסִפּוּרים ותכלית
לדמע ולדם. וכמונוּ פה, כן אתה שם, חזק והמשיכה.
רם בא אמש לשעות מספר בערב והביא אתוֹ מכתב עבורך. תרצה תכתוֹב
גם היא בודאי.
יקירי, הפסקתי כי הופיעוּ פתאֹם אורחים. באוּ מוּשָה וחוה, ואורחות
חשוּבוֹת הן, כי רבות וקשות עבר עליהם בירושלים הנצוּרָה והמוּרעֶשֶת
ללא הפוגה. עזבו בדאגה מחשש להתחדשות המלחמה. נחום עובד כמה ימים לשבוע
בתל-אביב, והחליטוּ לשהות פה עד התברר המצב. חיים שלהם היה בבית
לכמה ימי חֹפש, ובַּלפוּר אשר היה פצוע אנוּש בחיפה החלים כבר ויפָגֵש אתם
פה בימים אלה. תבין איפֹא חביבי כי קשה לי להאריך ברגע זה עם
כל רצוני הטוב ועם כל הצֹרך אשר יש לי לשוחח אתך. איני רוצה לעַכֵּב את משלֹח המכתב, ואשתדל לכתֹב מחדש בימים הקרובים, אם רק
לא יפסק הדֹאר מחדש במקרה שהמלחמה תתחיל שוב פעם.
היה שלום זרבבל שלי, שמֹר על הבריאות, על העינים, על העצבים והרוח ואני
אתך כתמיד ושלך בכל לב ונשיקות החמות לך.
שולמית.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אמנון חביב
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1948-01-11

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות