אלעזר (לוזר) אדלר (1923-2015) היה בן למשפחה מהעיירה בעלז שבמזרח גליציה. הוא נולד וגדל שם ולמד בבית המדרש של רבי אהרון מבעלז (1880-1957) עד שמחת תורה ה'ת"ש (1939), אז נפסקו לימודיו עם הכיבוש הגרמני. המשפחה נמלטה למזרח פולין, שהייתה תחת שלטון רוסי, ובהמשך גורשה לניארס שבהרי אורל. התנאים הקשים פגעו במשפחה, ורק הוא ושרה אחותו שרדו אותם. בתום המלחמה חזר לוזר לאירופה והגיע לאיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה, שם נעשה פעיל במחנות העקורים. בגרמניה פגש את יוכבד ושלח אותה ארצה באונייה אקסודוס. האונייה, שגורשה על ידי הבריטים, חזרה לגרמניה, שם נפגשו לוזר ויוכבד שוב והחליטו להינשא זה לזו. הם התחתנו בא' באדר א' תש"ח (11 בפברואר 1948).

שולמית הכירה את לוזר בפעילות במחנות העקורים, ואף הוזמנה לחתונתם של לוזר ויוכבד. מכתב זה הוא מכתב תגובה לברכת שנה טובה ששלחו לה יוכבד ולוזר מקיבוץ בארות יצחק, אז בצפון מערב הנגב (בשטח ששייך כיום לקיבוצים עלומים ונחל עוז).