[עמ' 1]
27.3.68
שלום לכם ילדים יקרים
קיבלנו 2 המכתבים שלכם יום אחרי יום ואני מאוד שמחה שיש עוד
מי שהוא באיזה פינה בעולם שמוכן לעזור לי. בכל זאת טוב שיש
ילדים. ויש למי לפנות בעת צרה. קשה לי במובן מוסרי להיות
מעמסה עליכם. אבל אני מקבלת את זה. על פרטי המקרה רק
אוכל לספר לכם בהיותי אצלכם. זאת היא פרשה מאוד ארוכה
של שנים מאז 1950 הפרשה עם המשפחה שלי. אז היית ילדה ויוש
כמעט תינוק, הייתי חייבת להבליג על הכל ולהיכנע. וככה
נמשכים השנים בסבל רב. היה עליי הרבה לבלוע שנים על שנים עד
שזה נעמד בגרון ולא יכולתי יותר. עניתי לו מה שהצטבר בליבי
וזה הביא לידי כך שעזב את הבית והלך לו. ולכל הלקוחים [לקוחות] מטבעון
הוא אמר שהכתובת שלו בבית המלאכה במפרץ. ואין לפנות
בטבעון הוא לא נמצא שמה. מובן שכולם בטבעון יודעים את זה.
זה לא אכפת לי יודעים מי אני ומי הוא. כל התנהגותו הייתה
גסה ונפסדת. הוא התחמק מהבית בלילה שלא ידעתי ולא ראיתי,
הוא אסף את כל הבגדים שלו, מצעים כולל כביסה מלוכלכת.
זה לא יאומן. לדבר כזה לא ציפיתי. יוש עבד אז בסיני הוא
רוצה להרוויח בשביל הנסיעה אליכם. וביום שישי חזר הבייתה.
מובן שאמרתי לו. הוא נדהם ממש. התקשר עם לאה והיא אמרה לו
שהוא יכול לפגוש אותו רק בבית המלאכה. מובן שבשבת בבוקר
הוא נסע אליו. מובן שבכל אני אשמה. התחיל לשכנע אותו לשוב
הביתה והוא בשלו. הוא לא יחזור לעולם אליי. וככה זה
נמשך מה 12 לפברואר. ואין סוף, גם לקיום הוא לא נותן משהוא סמלי.
מובן שיוש כבר לא חזר לסיני ונישאר איתי בבית. הוא ילד טוב
אבל מאוד סגור בו קשה להוציא ממנו מילה. איפה שאבא
גר אנחנו לא יודעים. יוש ביקש ממנו לבקר אצלו בדירה הוא לא מסכים.

[עמוד 2]
אז החלטנו שנינו להכניס אותך לתמונה וכתבנו לך על זה.
והיות שאת לא יכולה לבוא, הגשתי בקשה לדרכון ומקווה שבקרוב
אקבל אותו. ואז אתחיל להתכונן לדרך. הייתי מבקשת ממכם לפרט
לי הכל, ואיזה כרטיס נסיעה אתם שולחים לי.
האם בים או באוויר ומה עליי לשלם כאן מס נסיעה.
זה אני מבקשת ממכם פירוט על הכל. אני בשטח זה מאוד
ירוקה. שלכם אמא וסבתא. ומקווה להתראות איתכם בקרוב
ולחבק את שגיתי חזק מאוד. אבקשך מאירה לא לכתוב לו
אף מילה עד בואי אליכם ואז נחליט איך ומה.
רוב שלום לך עודד, מאוד אסירת תודה לך בעד המכתב המסור
שלך. זה מאוד השפיע עלי לטובה. ד"ש מיוש.

[עמוד 3]
שלום לכם ילדים
לא הייתי רוצה לגרום לך את הכאב הזה
אבל אין לי ברירה. ואולי אצטער אחרי הכל. למה
שלא כתבתי לך על זה כאמור אבא עזב את
הבית אחרי מריבות אחדים (הרקע) כסף. פרטים
לא אכתוב. אם ביכולתך לבוא הביתה לחופשת פסח
זה היה מאוד רצוי. לצערי אינני יכולה
לממן את נסיעתך כי לי עצמי אין קיום. אולי אבא
יחזיר לך משהו. שלכם אמא וסבתא. גם נשיקות לשגית.