אוֹצָרוֹת
1968 27 במרץ

שושנה כותבת לבתה על עזיבתו של אריה, הבעל והאב, את הבית בעקבות מריבה

שושנה שילדקראוט טבעון פורסם על ידי Shira Mayerson
שושנה שילדקראוט

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

שושנה ובעלה אריה רבו על רקע כספי ולבסוף הוא עזב את הבית. שושנה התקשתה לתפקד בין המריבות, הלחץ הכספי, וההיסטוריה המשפחתית הקשה שלה. בייאושה, פנתה אל בתה מאירה אשר בשליחות בצרפת. היא החליטה, בהסכמת הבת, לנסוע לבקרה. במכתב היא מספרת כיצד אריה כבר חודש לא חוזר הביתה ואף כשבנו בא לשוחח איתו – לא הסכים לחשוף היכן הוא מתגורר. שושנה מרגישה שהדחיקה כל חייה את כאבה העמוק על מות משפחתה בשואה וכעת כל הנאגר התפוצץ. שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בשם ברטה בורובסקה בפברואר 1915 בפייעסק שבפולין. כציונית, עלתה לארץ בשנת 1932בעקבות אחיה מאיר במסגרת "המזרחי הצעיר". היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בו נהגה לשחות. שושנה איבדה את כל משפחתה באושוויץ – זוג הורים, אח ואחות. מותם השפיעה על מצבה הנפשי עמוקות. אחיה מאיר נהרג

שושנה ובעלה אריה רבו על רקע כספי ולבסוף הוא עזב את הבית. שושנה התקשתה לתפקד בין המריבות, הלחץ הכספי, וההיסטוריה המשפחתית הקשה שלה. בייאושה, פנתה אל בתה מאירה אשר בשליחות בצרפת. היא החליטה, בהסכמת הבת, לנסוע לבקרה. במכתב היא מספרת כיצד אריה כבר חודש לא חוזר הביתה ואף כשבנו בא לשוחח איתו – לא הסכים לחשוף היכן הוא מתגורר. שושנה מרגישה שהדחיקה כל חייה את כאבה העמוק על מות משפחתה בשואה וכעת כל הנאגר התפוצץ. שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בשם ברטה בורובסקה בפברואר 1915 בפייעסק שבפולין. כציונית, עלתה לארץ בשנת 1932בעקבות אחיה מאיר במסגרת "המזרחי הצעיר". היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בו נהגה לשחות. שושנה איבדה את כל משפחתה באושוויץ – זוג הורים, אח ואחות. מותם השפיעה על מצבה הנפשי עמוקות. אחיה מאיר נהרג בתאונת דרכים בטבעון. לאחר עלייתה לארץ, עבדה ב"מטבח הפועלים" בחיפה, שם פגשה באריה שילדקראוט. השניים נישאו בסוף שנות ה-30 ונולדו להם נולדו שני ילדים: מאירה ויוש (ישעיהו). שושנה הייתה עקרת בית ותיחזקה משק אוטארקי בטבעון. היא הייתה משכילה, דיברה 8 שפות, קראה ספרים רבים, למדה תנ"ך. כשמצבה הבריאותי התדרדר היא התלוותה לבתה מאירה ומשפחתה בשליחויות ברחבי העולם (במסגרת שליחות המשפחה מטעם משרד החוץ). שושנה הייתה שרויה בדיכאון קשה לאחר שאיבדה את משפחתה בשואה. בשנות ה-60 בעקבות דיכאונה היא עברה טיפולים במכות חשמל על-מנת למנוע אובדנות. כתוצאה מכך, לימים חלתה בפרקינסון. למרות סיפור חייה, הייתה אישה שקטה, נוחה, עדינה ואסירת תודה על חייה ומשפחתה. נפטרה בשנת 1992 בטבעון.

כתב היד

עמוד 1/3

[עמ' 1]
27.3.68
שלום לכם ילדים יקרים
קיבלנו 2 המכתבים שלכם יום אחרי יום ואני מאוד שמחה שיש עוד
מי שהוא באיזה פינה בעולם שמוכן לעזור לי. בכל זאת טוב שיש
ילדים. ויש למי לפנות בעת צרה. קשה לי במובן מוסרי להיות
מעמסה עליכם. אבל אני מקבלת את זה. על פרטי המקרה רק
אוכל לספר לכם בהיותי אצלכם. זאת היא פרשה מאוד ארוכה
של שנים מאז 1950 הפרשה עם המשפחה שלי. אז היית ילדה ויוש
כמעט תינוק, הייתי חייבת להבליג על הכל ולהיכנע. וככה
נמשכים השנים בסבל רב. היה עליי הרבה לבלוע שנים על שנים עד
שזה נעמד בגרון ולא יכולתי יותר. עניתי לו מה שהצטבר בליבי
וזה הביא לידי כך שעזב את הבית והלך לו. ולכל הלקוחים [לקוחות] מטבעון
הוא אמר שהכתובת שלו בבית המלאכה במפרץ. ואין לפנות
בטבעון הוא לא נמצא שמה. מובן שכולם בטבעון יודעים את זה.
זה לא אכפת לי יודעים מי אני ומי הוא. כל התנהגותו הייתה
גסה ונפסדת. הוא התחמק מהבית בלילה שלא ידעתי ולא ראיתי,
הוא אסף את כל הבגדים שלו, מצעים כולל כביסה מלוכלכת.
זה לא יאומן. לדבר כזה לא ציפיתי. יוש עבד אז בסיני הוא
רוצה להרוויח בשביל הנסיעה אליכם. וביום שישי חזר הבייתה.
מובן שאמרתי לו. הוא נדהם ממש. התקשר עם לאה והיא אמרה לו
שהוא יכול לפגוש אותו רק בבית המלאכה. מובן שבשבת בבוקר
הוא נסע אליו. מובן שבכל אני אשמה. התחיל לשכנע אותו לשוב
הביתה והוא בשלו. הוא לא יחזור לעולם אליי. וככה זה
נמשך מה 12 לפברואר. ואין סוף, גם לקיום הוא לא נותן משהוא סמלי.
מובן שיוש כבר לא חזר לסיני ונישאר איתי בבית. הוא ילד טוב
אבל מאוד סגור בו קשה להוציא ממנו מילה. איפה שאבא
גר אנחנו לא יודעים. יוש ביקש ממנו לבקר אצלו בדירה הוא לא מסכים.

[עמוד 2]
אז החלטנו שנינו להכניס אותך לתמונה וכתבנו לך על זה.
והיות שאת לא יכולה לבוא, הגשתי בקשה לדרכון ומקווה שבקרוב
אקבל אותו. ואז אתחיל להתכונן לדרך. הייתי מבקשת ממכם לפרט
לי הכל, ואיזה כרטיס נסיעה אתם שולחים לי.
האם בים או באוויר ומה עליי לשלם כאן מס נסיעה.
זה אני מבקשת ממכם פירוט על הכל. אני בשטח זה מאוד
ירוקה. שלכם אמא וסבתא. ומקווה להתראות איתכם בקרוב
ולחבק את שגיתי חזק מאוד. אבקשך מאירה לא לכתוב לו
אף מילה עד בואי אליכם ואז נחליט איך ומה.
רוב שלום לך עודד, מאוד אסירת תודה לך בעד המכתב המסור
שלך. זה מאוד השפיע עלי לטובה. ד"ש מיוש.

[עמוד 3]
שלום לכם ילדים
לא הייתי רוצה לגרום לך את הכאב הזה
אבל אין לי ברירה. ואולי אצטער אחרי הכל. למה
שלא כתבתי לך על זה כאמור אבא עזב את
הבית אחרי מריבות אחדים (הרקע) כסף. פרטים
לא אכתוב. אם ביכולתך לבוא הביתה לחופשת פסח
זה היה מאוד רצוי. לצערי אינני יכולה
לממן את נסיעתך כי לי עצמי אין קיום. אולי אבא
יחזיר לך משהו. שלכם אמא וסבתא. גם נשיקות לשגית.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה שילדקראוט
מיקום: טבעון
תאריך: 27.03.1968

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[עמ' 1]
27.3.68
שלום לכם ילדים יקרים
קיבלנו 2 המכתבים שלכם יום אחרי יום ואני מאוד שמחה שיש עוד
מי שהוא באיזה פינה בעולם שמוכן לעזור לי. בכל זאת טוב שיש
ילדים. ויש למי לפנות בעת צרה. קשה לי במובן מוסרי להיות
מעמסה עליכם. אבל אני מקבלת את זה. על פרטי המקרה רק
אוכל לספר לכם בהיותי אצלכם. זאת היא פרשה מאוד ארוכה
של שנים מאז 1950 הפרשה עם המשפחה שלי. אז היית ילדה ויוש
כמעט תינוק, הייתי חייבת להבליג על הכל ולהיכנע. וככה
נמשכים השנים בסבל רב. היה עליי הרבה לבלוע שנים על שנים עד
שזה נעמד בגרון ולא יכולתי יותר. עניתי לו מה שהצטבר בליבי
וזה הביא לידי כך שעזב את הבית והלך לו. ולכל הלקוחים [לקוחות] מטבעון
הוא אמר שהכתובת שלו בבית המלאכה במפרץ. ואין לפנות
בטבעון הוא לא נמצא שמה. מובן שכולם בטבעון יודעים את זה.
זה לא אכפת לי יודעים מי אני ומי הוא. כל התנהגותו הייתה
גסה ונפסדת. הוא התחמק מהבית בלילה שלא ידעתי ולא ראיתי,
הוא אסף את כל הבגדים שלו, מצעים כולל כביסה מלוכלכת.
זה לא יאומן. לדבר כזה לא ציפיתי. יוש עבד אז בסיני הוא
רוצה להרוויח בשביל הנסיעה אליכם. וביום שישי חזר הבייתה.
מובן שאמרתי לו. הוא נדהם ממש. התקשר עם לאה והיא אמרה לו
שהוא יכול לפגוש אותו רק בבית המלאכה. מובן שבשבת בבוקר
הוא נסע אליו. מובן שבכל אני אשמה. התחיל לשכנע אותו לשוב
הביתה והוא בשלו. הוא לא יחזור לעולם אליי. וככה זה
נמשך מה 12 לפברואר. ואין סוף, גם לקיום הוא לא נותן משהוא סמלי.
מובן שיוש כבר לא חזר לסיני ונישאר איתי בבית. הוא ילד טוב
אבל מאוד סגור בו קשה להוציא ממנו מילה. איפה שאבא
גר אנחנו לא יודעים. יוש ביקש ממנו לבקר אצלו בדירה הוא לא מסכים.

[עמוד 2]
אז החלטנו שנינו להכניס אותך לתמונה וכתבנו לך על זה.
והיות שאת לא יכולה לבוא, הגשתי בקשה לדרכון ומקווה שבקרוב
אקבל אותו. ואז אתחיל להתכונן לדרך. הייתי מבקשת ממכם לפרט
לי הכל, ואיזה כרטיס נסיעה אתם שולחים לי.
האם בים או באוויר ומה עליי לשלם כאן מס נסיעה.
זה אני מבקשת ממכם פירוט על הכל. אני בשטח זה מאוד
ירוקה. שלכם אמא וסבתא. ומקווה להתראות איתכם בקרוב
ולחבק את שגיתי חזק מאוד. אבקשך מאירה לא לכתוב לו
אף מילה עד בואי אליכם ואז נחליט איך ומה.
רוב שלום לך עודד, מאוד אסירת תודה לך בעד המכתב המסור
שלך. זה מאוד השפיע עלי לטובה. ד"ש מיוש.

[עמוד 3]
שלום לכם ילדים
לא הייתי רוצה לגרום לך את הכאב הזה
אבל אין לי ברירה. ואולי אצטער אחרי הכל. למה
שלא כתבתי לך על זה כאמור אבא עזב את
הבית אחרי מריבות אחדים (הרקע) כסף. פרטים
לא אכתוב. אם ביכולתך לבוא הביתה לחופשת פסח
זה היה מאוד רצוי. לצערי אינני יכולה
לממן את נסיעתך כי לי עצמי אין קיום. אולי אבא
יחזיר לך משהו. שלכם אמא וסבתא. גם נשיקות לשגית.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה שילדקראוט
מיקום: טבעון
תאריך: 1967-06-17

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות