שושנה כותבת לשפרה ולמיכה, שנמצאים בארה״ב, על השינויים בישראל בעקבות מלחמת ששת הימים
סיפור רקע
בשנת 1967 שפרה ומיכה פרלס נסעו לוושינגטון שבארה"ב עם ילדיהם זאב ורחל. בוושינגטון כתב מיכה דוקטורט במתמטיקה. במשך כל התקופה שמרו בני המשפחה על קשרי מכתבים עם המשפחה שבארץ. את המכתב הזה כתבה שושנה בצלאל, אחותה של שפרה. המכתב נכתב ביומה השלישי של מלחמת ששת הימים. שושנה מספרת על כיבוש העיר העתיקה ועל השיר "ירושלים של זהב" שהושמע באותם הימים לעיתים קרובות. כן היא מספרת בהתרגשות על המקומות החדשים שנוספו לשטחה של ארץ ישראל. בסוף המכתב מוסר ראובן, אחיהן של שושנה ושפרה, דרישת שלום.
שושנה בצלאל נולדה למרדכי ולרחל בירושלים בשנת 1942, הצעירה בין חמישה אחים. ההורים עלו מפרס בשנת 1926 והתיישבו בירושלים בשכונת בית ישראל ובהמשך עברו לשכונת הבוכרים. בשנת 1947 עברה המשפחה לתל אביב לנסות את מזלה בעיר הגדולה.
אחרי קום המדינה חזרו רוב בני המשפחה לירושלים, ושושנה נשארה לגור בתל
שושנה בצלאל נולדה למרדכי ולרחל בירושלים בשנת 1942, הצעירה בין חמישה אחים. ההורים עלו מפרס בשנת 1926 והתיישבו בירושלים בשכונת בית ישראל ובהמשך עברו לשכונת הבוכרים. בשנת 1947 עברה המשפחה לתל אביב לנסות את מזלה בעיר הגדולה.
אחרי קום המדינה חזרו רוב בני המשפחה לירושלים, ושושנה נשארה לגור בתל אביב.
משפחת בצלאל נמנתה על קהילת 'אנוסי משהד', יהודי העיר משהד שנאלצו לחיות כאנוסים מוסלמים. מסיבה זו היו למשפחה שמות משפחה רבים יהודיים ומוסלמיים (חאג'י רחמן, רחמנוב , בסאל, בסאל, בסאליין ועוד). שמות המשפחה הרבים גרמו לכך שבתקופת המנדט הם נקראו בכל מסמך בשם אחר. בעקבות דרישתו של בן־גוריון לעברות שמות משפחה בחרו ההורים בשם בצלאל, שם שמזכיר את שמם המקורי ואת המסורת המשפחתית על התייחסותם לבצלאל בן אורי בונה המקדש.
זמן קצר אחרי שכתבה את המכתב גויסה שושנה למילואים בשכונת התקווה, והיא זוכרת את העוגות הרבות שקיבלו החיילים. שושנה נשארה בתל אביב, ועבדה כשלושים שנה כפקידה בבנק לאומי.
תמר תורמת המכתב מספרת על המכתב: "מה מרגש במכתב הזה? הוא נכתב כשהחוויות היו טריות, ממש בעת ההתרחשות. דבר שני, הרבה אנשים שנזכרים בו כבר לא חיים. שושנה כותבת על השיר ירושלים של זהב. זה נכתב ברגעים האלה. בן גוריון ובגין. התייחסות מאוד אותנטית. המשפחה שלי נוהגת לקרוא את המכתב בכל שבת הסמוכה ליום ירושלים, בסעודת השבת, זה המנהג שלנו. אנחנו מתרגשים מזה עד דמעות. שימור המסורת והמורשת של המשפחה חשובים לנו מאוד. אני שמחה לפרסם את המכתב, זה מכתב מאוד חשוב, ציוני, זו המורשת שלנו."
כתב היד
[עמוד 1]
ת"א יום ד' 7.6.67
לשפרה מיכה זאביק ורחלה
היקרים שלום רב!
שפרה ומיכה הערב זה ערב היסטורי אני
מאוד נרגשת וזה לא רק אני אלה [אלא] כל המדינה.
כבשו היום את העיר העתיקה את יריחו שכם
וכמעט את רוב הירדן אבל כיבוש ירושלים העתיקה
היה דבר נפלא שידרו ברדיו את החיילים הנרגשים
את ראש הממשלה את שר הבטחון משה דיין את הרמטכל
ואת הרב הראשי לצהל הרב גורן חילינו [חיילינו] רצו
לעבר כותל המערבי ובכו מהתרגשות הניפו את דגל
ישראל תקעו בשופר אמרו שהחינו ויזכור שרו את
התקוה וגם שרו שיר חדש ונפוץ שהפזמון הוא
"ירושלים של זהב ושל אור ושל נחושת" והמלים מאד אקטואליות
ליום הזה ירושלים החדשה היתה מופגזת ואנשיה
היו במשך 58 שעות במקלטים וב"ה היום הם יצאו
החוצה שפרה ומיכה בודאי תתפלאו אבל אני
יכולה לכתוב עוד ועוד על כיבושינו בלי סוף רוב
סיני בידינו עד שרם א שיך אבל כל שמחתינו
זו מהולה בעצב על החילים שלנו אשר נפלו,
בודאי מראים לכם ומשמיעים בטלויזיה את כל המתרחש
כאן, כתבתי לכם שתהיה מלחמה אבל פשוט לא
[עמוד 2]
ידענו מתי, זה החל בדיוק ביום שני זה ז"א
אנו נמצאים ביום השלישי של המלחמה, אצלינו כולם
מרגישים טוב ומקוים שזה ימשיך כך אנו נרגשים כמו
בזמן מלחמה אני לא יודעת מה מספרים או כותבים
בעתונות אצליכם, אצלינו יש הוצאות מיוחדות במשך
כל היום וחדשות יש כל שעה במשך 24 שעות,
שכחתי לספר לכם שכבשו את רמאללה וכבר
משדרים משם שידורים ישראלים.
אותי כפי שהנכם קוראים עדין לא גיסו
אני יוצאת לעבודה אנו עובדים רצוף בלי הפסקה
עד שעה 4:00 כי המדינה נמצאת במצב חרום ואנו
מאפילים כל לילה את הבית אתם לא יכולים לתאר
איזה שקט וחושך שורר בת"א ובמדינה כולה אנו מאזינים
לשידורים מקהיר ואת הבלופים שלהם שהם כבשו את
ת"א וחיפה וזה ממש מגוחך.
אני שומרת את כל העיתונים של הימים האלה וברגע
שתבואו לארץ בזמן שלום נראה לכם את כל מה שעברנו.
הערב אמא ואני באנו לישון אצל ראובן וצביה
כי אנו ממש לא יכולים לשבת בבית אני מקוה שאתם
מבינים אותנו אנו מוכרחים להחליף חויות כל רגע
יש לנו חדש ובפרט הערב ההתרגשות עברה כל
גבול התחבקנו והתנשקנו ושתינו לחיים לחיי כל חילינו
שיחזרו בשלום ולחיי ירושלים העתיקה שהיא בידינו
וכפי שהרמטכל אמר שבעוד יומיים נוכל לבקר
[עמוד 3]
בעיר עד שהם יחסלו לגמרי את קיני הצלפים
הירדניים וינקו את השטח מהמוקשים, שפרה ומיכה
אני לא יכולה לתאר לכם בכתב את ההתרגשות ואת
השמחה הגוברת אצלינו עקב נצחון צבאינו הנקראים
"האריות" ברדיו שמענו את הקריין שלנו נרגש
ואפילו הוא בכה וסיפר שהוא נוגע באבני הכותל
עדין הכבוש הזה לא נכנס להכרתינו חילינו עשו
את הלא יאומן, כבשו גם את לטרון שהיו לנו
בזמן מלחמת השחרור כל כך הרבה אבידות בנפש,
שפרה ומיכה כמה אספר לכם על כבוש העיר העתיקה
איך עמדנו אמא צביה אני וראובן כמובן שאנו הנשים
יללנו מרוב שמחה והתרגשות, שפרה ומיכה הפסקתי לרגע
לשמוע את השיר "ירושלים של זהב" זה שיר מרטיט.
יש לנו המון חויות מימים אלה אבל כרגע לא
עולה בדעתי כי אני לא מרוכזת ביותר ולכן תסלחו לי
בזמני אזעקות אנו מתחבאים בפרוזדור שבין האמבטיה וההול
ונכנסו גם פעמיים לחפירה שעשו בחצר.
שפרה ומיכה אני לא יודעת אם אכתוב לכם
שלא תדאגו אז לא תדאגו, אבל אני בכל זאת
ממלאה את תפקידי וחובתי ואומרת אל דאגה תסמכו על
החברה שלנו הטובים ביותר מכל צבאות העולם, בנתיים
אני בבית ושומרת על ההורים, ומנסה להרגיע
אותם כמה שאני יכולה אנו תקוה שכל זה יסתיים
מהר מהר, שפרה ומיכה תתארו לכם שבכנסת בגין
[עמוד 4]
ובן גוריון התחבקו לשמע הנצחונות שלנו.
אכשיו [עכשיו] הודיעו שכבשו את גוש עציון גם כן
אנו מקוים שעוד הערב יכבשו גם את חברון, כן
הודיעו כרגע שחיל האויר שלנו השמיד 441 מטוסים
של מצרים ירדן עירק וסוריה.
אסיים את מכתבי בנשיקות לזאביק ורחל'ה היקרים
וכן ד"ש חמה לכם ממיכל משיח והילדים ראובן צביה
והילדים וכן מאבא ואמא וכל הקרובים והמכרים,
אבא של מיכה היה אצלינו בשבוע שעבר ביום ג'
אני לא הייתי בבית הייתי ב[?] הם מרגישים טוב ודורשים
בשלומכם.
אנו מקוים שתבואו ונוכל לטייל יחדיו בעיר העתיקה
ובכל המקומות הכבושים.
סלחו לי אם כתב ידי לא ברור כתבתי את
המכתב לאור מנורה מאופלת.
נשיקות רבות לכם
שלום ולהתראות
שלכם באהבה
שושנה.
לשפרה ומיכה זאב ורחלה,
העסק הולך טוב ונקוה שעוד יהיה יותר טוב. הפסדתם שעות היסטוריות.
בהעדרכם, אבל הפסדתם גם הפגזה כבדה עם שהיה של 3 ימים במקלט בירושלים
אני מחכה לתשובה על מכתבי האחרון אליכם, ד"ש מיוחדת מצביה אילן ומוטי.
להתראות
מראובן.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1]
ת"א יום ד' 7.6.67
לשפרה מיכה זאביק ורחלה
היקרים שלום רב!
שפרה ומיכה הערב זה ערב היסטורי אני
מאוד נרגשת וזה לא רק אני אלה [אלא] כל המדינה.
כבשו היום את העיר העתיקה את יריחו שכם
וכמעט את רוב הירדן אבל כיבוש ירושלים העתיקה
היה דבר נפלא שידרו ברדיו את החיילים הנרגשים
את ראש הממשלה את שר הבטחון משה דיין את הרמטכל
ואת הרב הראשי לצהל הרב גורן חילינו [חיילינו] רצו
לעבר כותל המערבי ובכו מהתרגשות הניפו את דגל
ישראל תקעו בשופר אמרו שהחינו ויזכור שרו את
התקוה וגם שרו שיר חדש ונפוץ שהפזמון הוא
"ירושלים של זהב ושל אור ושל נחושת" והמלים מאד אקטואליות
ליום הזה ירושלים החדשה היתה מופגזת ואנשיה
היו במשך 58 שעות במקלטים וב"ה היום הם יצאו
החוצה שפרה ומיכה בודאי תתפלאו אבל אני
יכולה לכתוב עוד ועוד על כיבושינו בלי סוף רוב
סיני בידינו עד שרם א שיך אבל כל שמחתינו
זו מהולה בעצב על החילים שלנו אשר נפלו,
בודאי מראים לכם ומשמיעים בטלויזיה את כל המתרחש
כאן, כתבתי לכם שתהיה מלחמה אבל פשוט לא
[עמוד 2]
ידענו מתי, זה החל בדיוק ביום שני זה ז"א
אנו נמצאים ביום השלישי של המלחמה, אצלינו כולם
מרגישים טוב ומקוים שזה ימשיך כך אנו נרגשים כמו
בזמן מלחמה אני לא יודעת מה מספרים או כותבים
בעתונות אצליכם, אצלינו יש הוצאות מיוחדות במשך
כל היום וחדשות יש כל שעה במשך 24 שעות,
שכחתי לספר לכם שכבשו את רמאללה וכבר
משדרים משם שידורים ישראלים.
אותי כפי שהנכם קוראים עדין לא גיסו
אני יוצאת לעבודה אנו עובדים רצוף בלי הפסקה
עד שעה 4:00 כי המדינה נמצאת במצב חרום ואנו
מאפילים כל לילה את הבית אתם לא יכולים לתאר
איזה שקט וחושך שורר בת"א ובמדינה כולה אנו מאזינים
לשידורים מקהיר ואת הבלופים שלהם שהם כבשו את
ת"א וחיפה וזה ממש מגוחך.
אני שומרת את כל העיתונים של הימים האלה וברגע
שתבואו לארץ בזמן שלום נראה לכם את כל מה שעברנו.
הערב אמא ואני באנו לישון אצל ראובן וצביה
כי אנו ממש לא יכולים לשבת בבית אני מקוה שאתם
מבינים אותנו אנו מוכרחים להחליף חויות כל רגע
יש לנו חדש ובפרט הערב ההתרגשות עברה כל
גבול התחבקנו והתנשקנו ושתינו לחיים לחיי כל חילינו
שיחזרו בשלום ולחיי ירושלים העתיקה שהיא בידינו
וכפי שהרמטכל אמר שבעוד יומיים נוכל לבקר
[עמוד 3]
בעיר עד שהם יחסלו לגמרי את קיני הצלפים
הירדניים וינקו את השטח מהמוקשים, שפרה ומיכה
אני לא יכולה לתאר לכם בכתב את ההתרגשות ואת
השמחה הגוברת אצלינו עקב נצחון צבאינו הנקראים
"האריות" ברדיו שמענו את הקריין שלנו נרגש
ואפילו הוא בכה וסיפר שהוא נוגע באבני הכותל
עדין הכבוש הזה לא נכנס להכרתינו חילינו עשו
את הלא יאומן, כבשו גם את לטרון שהיו לנו
בזמן מלחמת השחרור כל כך הרבה אבידות בנפש,
שפרה ומיכה כמה אספר לכם על כבוש העיר העתיקה
איך עמדנו אמא צביה אני וראובן כמובן שאנו הנשים
יללנו מרוב שמחה והתרגשות, שפרה ומיכה הפסקתי לרגע
לשמוע את השיר "ירושלים של זהב" זה שיר מרטיט.
יש לנו המון חויות מימים אלה אבל כרגע לא
עולה בדעתי כי אני לא מרוכזת ביותר ולכן תסלחו לי
בזמני אזעקות אנו מתחבאים בפרוזדור שבין האמבטיה וההול
ונכנסו גם פעמיים לחפירה שעשו בחצר.
שפרה ומיכה אני לא יודעת אם אכתוב לכם
שלא תדאגו אז לא תדאגו, אבל אני בכל זאת
ממלאה את תפקידי וחובתי ואומרת אל דאגה תסמכו על
החברה שלנו הטובים ביותר מכל צבאות העולם, בנתיים
אני בבית ושומרת על ההורים, ומנסה להרגיע
אותם כמה שאני יכולה אנו תקוה שכל זה יסתיים
מהר מהר, שפרה ומיכה תתארו לכם שבכנסת בגין
[עמוד 4]
ובן גוריון התחבקו לשמע הנצחונות שלנו.
אכשיו [עכשיו] הודיעו שכבשו את גוש עציון גם כן
אנו מקוים שעוד הערב יכבשו גם את חברון, כן
הודיעו כרגע שחיל האויר שלנו השמיד 441 מטוסים
של מצרים ירדן עירק וסוריה.
אסיים את מכתבי בנשיקות לזאביק ורחל'ה היקרים
וכן ד"ש חמה לכם ממיכל משיח והילדים ראובן צביה
והילדים וכן מאבא ואמא וכל הקרובים והמכרים,
אבא של מיכה היה אצלינו בשבוע שעבר ביום ג'
אני לא הייתי בבית הייתי ב[?] הם מרגישים טוב ודורשים
בשלומכם.
אנו מקוים שתבואו ונוכל לטייל יחדיו בעיר העתיקה
ובכל המקומות הכבושים.
סלחו לי אם כתב ידי לא ברור כתבתי את
המכתב לאור מנורה מאופלת.
נשיקות רבות לכם
שלום ולהתראות
שלכם באהבה
שושנה.
לשפרה ומיכה זאב ורחלה,
העסק הולך טוב ונקוה שעוד יהיה יותר טוב. הפסדתם שעות היסטוריות.
בהעדרכם, אבל הפסדתם גם הפגזה כבדה עם שהיה של 3 ימים במקלט בירושלים
אני מחכה לתשובה על מכתבי האחרון אליכם, ד"ש מיוחדת מצביה אילן ומוטי.
להתראות
מראובן.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?