שושנה מודאגת משתי האפשרויות – שבתה ומשפחתה יישארו שנה נוספת בפריז או שיחזרו ארצה אל נחל עוז הרחוקה
סיפור רקע
שושנה מודאגת מן האפשרות שמאירה ומשפחתה יישארו עוד שנה בפריז, אבל גם חוששת מן האפשרות שיחזרו ארצה ויתיישבו בנחל עוז, רחוק ממנה ומבעלה אריה. שושנה שמחה לשמוע על התקדמותו של עודד בתחום הציור ומבררת בעדינות אם מאירה מצפה לילד שני. היא מספרת על השירות הצבאי של יוש שהתארך ועל הציפייה לשחרורו ומשתפת את מאירה בענייני המשפחה המורחבת.
שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בפברואר 1915 בשם ברטה בורובסקה. היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת, אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בעיר פייעסק [פיאסקי] בפולין, ואהבה לשחות בנהר.
באוגוסט 1932 עלתה שושנה לארץ במסגרת "המזרחי הצעיר" ממניעים ציוניים ובעקבות אחיה מאיר. בארץ היא עבדה ב"מטבח הפועלים" בחיפה, ושם פגשה את אריה שילדקראוט. השניים נישאו בסוף שנות ה־30 ונולדו להם שני ילדים: מאירה ויוש (ישעיהו).
משפחתה של שושנה נותרה בפולין ונרצחה באושוויץ – ההורים, האח והאחות. מותם השפיעה קשות
שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בפברואר 1915 בשם ברטה בורובסקה. היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת, אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בעיר פייעסק [פיאסקי] בפולין, ואהבה לשחות בנהר.
באוגוסט 1932 עלתה שושנה לארץ במסגרת "המזרחי הצעיר" ממניעים ציוניים ובעקבות אחיה מאיר. בארץ היא עבדה ב"מטבח הפועלים" בחיפה, ושם פגשה את אריה שילדקראוט. השניים נישאו בסוף שנות ה־30 ונולדו להם שני ילדים: מאירה ויוש (ישעיהו).
משפחתה של שושנה נותרה בפולין ונרצחה באושוויץ – ההורים, האח והאחות. מותם השפיעה קשות על מצבה הנפשי של שושנה ועל כך נוסף מותו של אחיה מאיר, שנהרג בתאונת דרכים בטבעון.
בעקבות מותם של בני משפחתה הקרובים שקעה שושנה בדיכאון קשה וטופלה במכות חשמל כדי למנוע אובדנות. לימים חלתה בפרקינסון, אולי תוצאה של הטיפול שקיבלה. בני משפחתה מעידים שהיא הייתה אישה שקטה ונוחה, עדינה ואסירת תודה על חייה ומשפחתה.
שושנה הייתה עקרת בית וניהלה בטבעון משק אוטרקי. היא הייתה אישה משכילה, שדיברה שמונה שפות, קראה ספרים רבים ולמדה תנ"ך. כשמצבה הבריאותי התדרדר היא התלוותה למשפחתה של הבת מאירה שנדדה בעולם בשליחויות בארצות שונות בשליחות משרד החוץ.
שושנה נפטרה באפריל 1992 ונקברה בטבעון.
ארועי התקופה
כתב היד
1969
[עמ' 1]
רב שלומות לכם ילדים
הפעם איחרתי לענות לכם מכיון שלא הרגשתי טוב
תסלחו לי על זה שלא באשמתי, פשוט היתה לי גריפה
ואצלי זה לא פשוט בגלל האף שהוא תמיד סתום
המזג אויר אצלינו יורדים הרבה גשמים וקר מאד
ובהרי הגולן יש מספיק שלג. אנחנו כולנו שמחים
על הצלחתו של עודד בשטח הציור ונקוה שתצליחו
בכל שתפנו. לפי התמונות אני מבינה מאיר'לה שאת
עומדת ללדת ילד שני. האם זה נכון? אז אנחנו כלנו
נאחל לכם ולנו מזל טוב ובשעה טובה לכלנו. אני לא
כועסת על זה שלא כתבת לנו. מכיון שאף פעם לא
ספרת לנו על כל מיני חוויות בחייך הפרטיים ותמיד
עשית הכל לפי שכלך. בכל אופן אנחנו נקבל אותך – אותכם
כמו שאתם והיינו שמחים לו הייתם פעם מחליטים שהארץ
היא מקומכם. הייתי רוצה לשאול שאלת תם? מה יתן לכם
שנה נוספת בפריס האם אז מובטח לעודד שהוא יכול
להרוויח את לחמו בשטח הציור, אז נשמח מאד. אני מבינה
שנחל עוז התאמת [?] למצבך הנוכחי ואני לא חושבת שאת
צריכה ללכת לנחל עוז. אחרי שלוש שנות
שהות בפריס, לבוא להתישב בחזרה בנחל עוז. זה בכלל
לא נראה לנו. אני חוזרת על זה עוד הפעם שהגיע
[עמוד 2]
הזמן לחזור ארצה. כאמור, אבא כתב לכם וגם אני
מוסיפה שנעזור לכם להסתדר עד כמה שנוכל. מובן
שזה היה רצוי בטבעון. מובן שהמצב אצלנו לא הכי טוב
כיום. אבל יש לנו קצת חסכונות זה גם בשביל יוש
כאמור יוש עוד לא השתחרר מכיון שהאריכו שנות השרות
ל 3 שנים זאת אומרת שליוש יש עוד 4 חודשים 32 חודש
עברו, אנחנו מקוים שבהתחלת מאי נתראה איתו, בינתיים
שוב ציפיות ואי שקט שרק יעבור ככה ונזכה לראותו בריא ושלם
בחזרה. שלחנו לכם את התקליט זרעים של מסטיק ובפנים
מכתב של אבא אני בטוחה שקיבלתם אותו.
לשגיתי החמודה שלום רב אני מודע [מודה] לך בעד כל התמונות
היפות שלכם ובעד המכתב הנחמד. את באמת כבר גדולה
שאת יודעת יפה לכתוב ולצי[י]ר. כל פעם תכתבי לנו
ואנו נשמח לקבל ממך מכתבים וציורים.
באהבה שלך סבתא
מאירה אני מודע [מודה] לך מאד בעד המתנה ששלחת ליודהלה
האם הוא שוה את זה או לאו. נשאיר את זה כשתפגשו
עליה לא כדאי בכלל לדבר אבל היא אישתו וזהו. אני
אחזיר לך כפליים. תכתבי לי מה שאת רוצה אני אשלח
בדֹאר ועל [אל] תוסיפי יותר לכתוב על זה. את רק מוסיפה שמן
למדורה ביחס לאבא… שלכם באהבה אמא וסבתא
יורד כרגע גשם שותף [שוטף] ולא יכולה להגיע לדֹאר עם המכתב
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת