יום א' 16/6/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר מיטיב השלומות!
ראשית רוצה להסביר את האחור הרב במכתבי זה,
מכוון שהגיעו האורחים מצרפת, מבחנים רבים עמדו במעמסתי ועוד
כהנה וכהנה. ועתה סוף סוף יוצא לי לכתוב אליך כרגיל !!!
החתול בפינת המכתב מזכיר לי את "החדשה" שבפי –
שקיצי המליטה "קיציים" והפעם 5 קיציים, בזאת הפעם לא נפריענה
כלל עד שתחליט לבדה להעלותם אלינו ולהראותם לכּלנו. עד אז נחכה
בסבלנות, רק ידוע שהמה חמישה. (ככתוב).
ומה עוד "חדש" שהיום ניר סין בא אלינו, עכשיו הוא נמצא
כאן ומחר יתעופף לו לשלום.
אתה בודאי מתפלא מה קרא לניר המכתבים שלי ממכתב למכתב, ובכן
עד למכתב הבא אני מקשקשת בניר כל עוד הוא חסר ערך בעיני וכשמגיע
הרגע לענות למכתבך כבר אוזל הניר, לכן עכשיו רכשתי לי
צרור ניר מכתבים שיהיה נחמד ושירתיע אותי מלקשקש עליו, את תרגילי
או ציורי המטופשים.
ביום רביעי מסתיימים הלימודים ומתחיל
ה"חופש" – איזה חופש!!! דחוס
בשעורים, כיצד קשה לסבול ולהתרגל
לאחר שבשנים הקודמות לא קבלנו שעורים
בחופש. הינו חופשיים כפרפרים!!!
אני מקוה שאתה לא כועס על המענה
המאחר שלי ושאתה מבין מאוד.
בשבוע שעבר הייתי בתל אביב
והיה נחמד מאוד טילנו ברחוב הכרמל
ברחוב המלך ג'ורג' והיינו גם במגדל
שלום. מי אנו? אני ודודתי גילה
שבאה מצרפת.
אני מאוד אוהבת לטייל בתל -אביב
ואתה? סתם להציץ בחלונות הראוה
לפעור את פי בתאוה למראה
המגדנות או השמלות ולחלום קצת..
[עמוד 2]
ולפעמים כשצריך לקנות קצת לשבת בקפה ולשתות
כוס מיץ לנגוס בעוגה ולחייך לעולם.
עכשיו אני מקוה שכבר מותר לחייך לעולם. שעכשיו מותר לשאת
את ראשינו באון ולבטוח בעתיד ברצון. שמעתה נחיה בשלום.
זה כל מה שאני רוצה ועוד אין צורך להוסיף.
עכשיו יושבת פה לידי דודתי הקטנה וגם היא כותבת מכתב
אלא שהיא כותבת בכתב הפרטי הקטן שלה, היא אוהבת.
לשחק ב"דוקטור" ועכשיו היא מחפשת במגירותי מעטפה לשלוח
מכתב שכתבה. כשהיא מבקשת פשוט קשה לסרב!
חבל שאינך יכול פה לשמוע אותה מדברת צרפתית –
וכשאומרים לה לומר משהו בעברית היא מתחילה לקשקש וזה
נשמע נחמד.
פה אסיים את מכתבי!
בתקוה לתשובה מהירה.
שושי.