אוֹצָרוֹת
1974 17 בנובמבר

שושנה מספרת ליעקב סיפורים על עוזרת הבית, חוויות משיעור ביולוגיה והכעס שלה על החלטת האו"ם

שושנה פיינגולד אשקלון פורסם על ידי אורלי אילני
שושנה ויעקב מעיינים במכתבים שכתבו זה לזה

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

המתח קצת ירד, אך הדי המלחמה עדיין עולים ממכתבה של שושנה. היא משתפת את יעקב במחשבות שלה בנוגע למלחמות ולמוות לצד סיפורים על עוזרת הבית, חוויות משיעור ביולוגיה והכעס שלה על החלטת האו"ם ביחס לאש"ף. מכתב זה הוא אחד המכתבים הראשונים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

המתח קצת ירד, אך הדי המלחמה עדיין עולים ממכתבה של שושנה. היא משתפת את יעקב במחשבות שלה בנוגע למלחמות ולמוות לצד סיפורים על עוזרת הבית, חוויות משיעור ביולוגיה והכעס שלה על החלטת האו"ם ביחס לאש"ף. מכתב זה הוא אחד המכתבים הראשונים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

כתב היד

עמוד 1/4

יום א' 17/11/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר מיטיב השלומות!
אומרים שיש עננים אפורים בשמיים. אומרים שישנה רוח עזה
בחוץ. אך אצלי קצת חם. מסתם מילים. והמבין יבין.
אומרים שרוח עזה מתדפקת על הדלת, ויש מי שדואג כבר. גם אני.
כן פעמי הרעש מתקרבים. אקוה שיסתמו את הרעש מהר… והמבין יבין.
מלחמה, אני לא אוהבת מלחמה. אלוהים מי שהמציא את המלחמה?
אלוהים מי שהמציא את השאר, השאר שלא נותר. מי?
מי המציא את הכאב והשכול, המות והשאול, מי?
שמחה, בשמחה שיבורך כל העם הזה. שלא ישכח שקיימת שמחה,
שקיים גיל ואשר. העם הזה יודע…
זוהי בכל אופן האוירה, המתח קצת ירד. המחירים עדיין גבוהים, אך
מי שעדיין ישראלי הוא – ישתוק נא , כי זוהי ארצו. ויהודי הוא…
המחירים הגבוהים כל כך לפעמים מדהימים, הסוכר משגֵע את
הבן אדם. אסור כבר להמתיק את התה. עוד מעט יאמרו שאסור
לך לנשום…
היום בשיעור האחרון לא יתחשמק לנו, לכתה הביולוגית , ללמוד
התחבאנו בפרוזדור הנוצר בין שתי הארונות בכתה וצחקנו , המורה
גילתה את מחבואנו והשיעור התנהל כסידרו, אך שחוד עלה לנו
יפה והסתלקנו הביתה מהר.
[עמוד 2]
שמחתי לשמוע שאתה מבלה קצת באילת, ונזהר גם לא להעקץ
מקפודי הים (גם כן) .
יש לנו עוזרת, מנקה את הבית בדיוק עכשיו ,בעניין הפטפוטים
היא אשפית יותר מן הנקיון, כל הרבה מפטפטת והעובדה
היא שהיא מוכרחה להזכר במכתב זה, סימן שמשהו נקלט במשדר
הפרטי שלי, באוזן הקטנה שלי ואמר לי לכתוב על דא ועל הא.
בקשר לארגון אש"פ, אז אני בתור אזרחית ישראל – כועסת
על אומות העולם על חוסר הצדק שלהם ובינתיים מותר לקוות
שלא תתקבל החלטתם אמן!
מכאן ועד למכתב הבא הדרך ארוכה, מידי לתיבת הדואר
הסמוכה (קודם צריך להדביק את הבול), משם את הדרך הארוכה לעורך –
עד שיגיע לידיך. לא כתבתי זאת משום שאינך יודע את הדרך
העובר המכתב אלא משום שזה קצת מלא את הדף. פה תסיים
"החכמה" בע"מ את מכתבה, בציפיה לתשובה מהקורא הנאמן.
שושי

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 17.11.1974

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

יום א' 17/11/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר מיטיב השלומות!
אומרים שיש עננים אפורים בשמיים. אומרים שישנה רוח עזה
בחוץ. אך אצלי קצת חם. מסתם מילים. והמבין יבין.
אומרים שרוח עזה מתדפקת על הדלת, ויש מי שדואג כבר. גם אני.
כן פעמי הרעש מתקרבים. אקוה שיסתמו את הרעש מהר… והמבין יבין.
מלחמה, אני לא אוהבת מלחמה. אלוהים מי שהמציא את המלחמה?
אלוהים מי שהמציא את השאר, השאר שלא נותר. מי?
מי המציא את הכאב והשכול, המות והשאול, מי?
שמחה, בשמחה שיבורך כל העם הזה. שלא ישכח שקיימת שמחה,
שקיים גיל ואשר. העם הזה יודע…
זוהי בכל אופן האוירה, המתח קצת ירד. המחירים עדיין גבוהים, אך
מי שעדיין ישראלי הוא – ישתוק נא , כי זוהי ארצו. ויהודי הוא…
המחירים הגבוהים כל כך לפעמים מדהימים, הסוכר משגֵע את
הבן אדם. אסור כבר להמתיק את התה. עוד מעט יאמרו שאסור
לך לנשום…
היום בשיעור האחרון לא יתחשמק לנו, לכתה הביולוגית , ללמוד
התחבאנו בפרוזדור הנוצר בין שתי הארונות בכתה וצחקנו , המורה
גילתה את מחבואנו והשיעור התנהל כסידרו, אך שחוד עלה לנו
יפה והסתלקנו הביתה מהר.
[עמוד 2]
שמחתי לשמוע שאתה מבלה קצת באילת, ונזהר גם לא להעקץ
מקפודי הים (גם כן) .
יש לנו עוזרת, מנקה את הבית בדיוק עכשיו ,בעניין הפטפוטים
היא אשפית יותר מן הנקיון, כל הרבה מפטפטת והעובדה
היא שהיא מוכרחה להזכר במכתב זה, סימן שמשהו נקלט במשדר
הפרטי שלי, באוזן הקטנה שלי ואמר לי לכתוב על דא ועל הא.
בקשר לארגון אש"פ, אז אני בתור אזרחית ישראל – כועסת
על אומות העולם על חוסר הצדק שלהם ובינתיים מותר לקוות
שלא תתקבל החלטתם אמן!
מכאן ועד למכתב הבא הדרך ארוכה, מידי לתיבת הדואר
הסמוכה (קודם צריך להדביק את הבול), משם את הדרך הארוכה לעורך –
עד שיגיע לידיך. לא כתבתי זאת משום שאינך יודע את הדרך
העובר המכתב אלא משום שזה קצת מלא את הדף. פה תסיים
"החכמה" בע"מ את מכתבה, בציפיה לתשובה מהקורא הנאמן.
שושי

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 1973-12-05

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות