12/11/73

ליעקב שלום רב!
וצרור ברכות לבביות
זאת שוב שושי. קבלתי מכתבך ה"ארוך" והמהנה. אינך יודע עד כמה שמחתי
לקבלו ופוחדת אני שלא תדע זאת לעולם.
בכל שורה שקראתי הערכתי אותך מאוד, נעשיתי פתאום אדם אחר לגבי אדם שנתקשרתי
אליו. והדבר אינו מתבטא רק במכתב שאני מקבלת אלא פשוט בסדר היום,
פתאום אני מסוגלת לחלום ולכתוב שיר עליך שלמעשה אתה קיים עדיין רק בדמיוני "הפורה".
אני מקווה שהתמונה מוצאת חן בעיניך.
היום היה לי מבחן בגאומטריה המבחן ערך שעתיים ונאבקתי עם השאלות עד שהגעתי
לתשובה הסופית. ביום חמישי יש לי מבחן ב"דקדוק" הדבר שהוא נחשב לסיוט בעיני,
יעקב אם מעניין אותך אז הייתי הקיץ בפתח תקווה למספר ימים, נתלויתי לסיור שערכה דודתי התיירת עם בעלה והילדה החמודה שלהם. אנחנו לננו בדירה של המשפחה שלהם, (שלנו) וביום היינו
מסיירים בסביבה ונוסעים לנתניה לחוף הים. היה מאוד נחמד. (חבל שזה היה קצר מאוד)
הייתי במרכז פתח תקווה, באיזור בתי הקפה היכן שהמדשאה קיימת , היתה שם חבורת פוחזים
שהשרתה עלי הרגשה לא נעימה. הם החלו להכות. אני מאוד לא אוהבת מעשי איבה. אקוה שמספר
הצדיקים בפ"ת עולה על מספר הרשעים. אבל כלנו יהודים. (אם שמת לב, השורות קצת עקומות)
לידיעתך יעקב אני עדיין לא בת – 17 אפילו אבל בעתיד הקרוב אהיה בת – 17 ואני
מצפה לרגע הזה בקוצר רוח כמו שצפיתי לגיל 16 אבל הגיל באמת לא משנה לא לי ולא לך?!
יש לי שני אחים ואני הבת האמצעית ביניהם אח גדול שהוא כעת בצבא ומתקרב
לגיל 19 הוא בחור כאֶרֶז, אני מאוד אוהבת אותו ומעריכה אותו הוא
מדריך נאמן שמו טוביה. ויש לי אח קטן שובב מאוד בן – 12 שכעת
הוא ישן בחדר הסמוך של ההורים, קוראים לו ניר. בזאת אסיים
את מכתבי, ואני שוב מצפה לתשובה מהירה
בידידות רבה שושי!
[על המעטפה]
קריאה נעימה
עם תשבה מהירה מהירה