אוֹצָרוֹת
1973 01 באוקטובר

שושנה משתפת את יעקב בחוויה שלה כמורה לתלמידים טעוני טיפוח ובתחביביה

שושנה פיינגולד אשקלון פורסם על ידי אורלי אילני
שושנה ויעקב מחזיקים כתבה שפורסמה ב"ישראל היום" בשנת 2013

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

שושנה פייגולד משתפת את יעקב בחוויה שלה כמורה לתלמידים טעוני טיפוח. אומנם היא לימדה אותם רק כמה ימים, אבל יצרה איתם קשר מיוחד. היא מספרת ליעקב על תחביביה – יצירת כלים מקרמיקה ומבטאת אמפתיה לשבויים המצריים. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

שושנה פייגולד משתפת את יעקב בחוויה שלה כמורה לתלמידים טעוני טיפוח. אומנם היא לימדה אותם רק כמה ימים, אבל יצרה איתם קשר מיוחד. היא מספרת ליעקב על תחביביה – יצירת כלים מקרמיקה ומבטאת אמפתיה לשבויים המצריים. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

כתב היד

עמוד 1/4

1/10/73

[עמוד 1]
ליעקב שלום רב!
קבלתי את תשובתך וכמובן היא שמחה לבבי,
הרבה דברים השתנו מאז כתבתי את המכתב האחרון, המלחמה
"נסתיימה" , למעשה רק הלוחמה אולם עד ליצירת המצב של אי-מלחמה
אני בטוחה שיעברו מספר חודשים שמנים.
ובקשר לתא"ל השמועתי אני לא כל כך סומכת עליו, אישית, אילו
הייתי במקומך, אולם לשם העידוד כדי [כדאי] ורצוי .
אני כבר הפסקתי ללמד את אותם ילדי-הטפוח ועכשיו אני לומדת,
חזרתי לספסל הלימודים דבר שלא תמיד מעודד, תלוי את מי?!
הילדים טעוני הטיפוח מאוד חסרים לי אעפ"י שלמדתי אותם 4 ימים
בלבד, נוצרו בנינו קשרי ידידות עמוקים, החיץ בין המורה והתלמיד-
הוסרו והם חשו חופשיים ביותר בחברתי, ניסיתי להחזיק אותם
במסגרת כיתתית אלם לא תמיד זה פעל הם כל הזמן היו בתנועה
מתמדת, כשלא היה פתרון הייתי משתמשת בנוסחה ישנה נושנה
של כל המורים, ועושה להם בוחן בחשבון, ואז היה שקט ושלווה
הם הרבו לשאול אותי שאלות לגילי וכתתי, הם הרגישו את הפער
עימי על היותי תלמידה, וחבל מאוד.
ועוד החיים עכשיו הם כידוע באור מלא, אין שום טיעונים לאי-הכנת
שעורים המבחנים חוזרים למסלולם ועמם התלמידים.
בקשר לזירה הפוליטית, אם לא איכפת לך שאני מציינת במכתבי,
הצביעות של המדינות האפריקניות הם מחפירות כמו לדוגמא אתיופיה
אם שמעת על הצהרת עם ברית המועצות של נסיגת הכוחות ל22/10
[עמוד 2]
התחבורה הציבורית מתנהלת לעתה [לאיטה], אתה צריך לחכות יותר מחצי
שעה עד שעובר אוטובוס שניאות לעצור.
אני חובבת אמנות אני אוהבת לצייר לעסוק בעבודת בידיים,
ובעקר את הקרמיקה אני אוהבת, אני מנסה ליצור צורות של
כלים משונים, אבל שישארו בגדר כלי עדיין.
הצורה האחרונה שעשיתי קראה לה המורה כור אטומי, אני –
אוהבת את היצירה ואת השיר שלצידה.
האם יש לך אילו תחביבים בשטח זה? אולי ציור או משהו אחר,
אין לי יותר מה להוסיף פרט למזכרת הנחמדה
שקבלתי ממך מעטפה מצרית, החמדה מאוד.
אם יהיו לך עוד דברים כאלו אל תהסס! אולם אל
תגזול זאת מאיזה שבוי מצרי שבעצם הוא מסכן
לא פחות משבוי שלנו אי שם במצרים או בדמשק,
לסיום האחול [האיחול] הנדרש ,
שמור על עצמך למען כולנו,
ושכל החיילים ישבו בחוסר
מעש כל חייהם.
מי צריך מלחמה
בכלל
משושנה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 01.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

1/10/73

[עמוד 1]
ליעקב שלום רב!
קבלתי את תשובתך וכמובן היא שמחה לבבי,
הרבה דברים השתנו מאז כתבתי את המכתב האחרון, המלחמה
"נסתיימה" , למעשה רק הלוחמה אולם עד ליצירת המצב של אי-מלחמה
אני בטוחה שיעברו מספר חודשים שמנים.
ובקשר לתא"ל השמועתי אני לא כל כך סומכת עליו, אישית, אילו
הייתי במקומך, אולם לשם העידוד כדי [כדאי] ורצוי .
אני כבר הפסקתי ללמד את אותם ילדי-הטפוח ועכשיו אני לומדת,
חזרתי לספסל הלימודים דבר שלא תמיד מעודד, תלוי את מי?!
הילדים טעוני הטיפוח מאוד חסרים לי אעפ"י שלמדתי אותם 4 ימים
בלבד, נוצרו בנינו קשרי ידידות עמוקים, החיץ בין המורה והתלמיד-
הוסרו והם חשו חופשיים ביותר בחברתי, ניסיתי להחזיק אותם
במסגרת כיתתית אלם לא תמיד זה פעל הם כל הזמן היו בתנועה
מתמדת, כשלא היה פתרון הייתי משתמשת בנוסחה ישנה נושנה
של כל המורים, ועושה להם בוחן בחשבון, ואז היה שקט ושלווה
הם הרבו לשאול אותי שאלות לגילי וכתתי, הם הרגישו את הפער
עימי על היותי תלמידה, וחבל מאוד.
ועוד החיים עכשיו הם כידוע באור מלא, אין שום טיעונים לאי-הכנת
שעורים המבחנים חוזרים למסלולם ועמם התלמידים.
בקשר לזירה הפוליטית, אם לא איכפת לך שאני מציינת במכתבי,
הצביעות של המדינות האפריקניות הם מחפירות כמו לדוגמא אתיופיה
אם שמעת על הצהרת עם ברית המועצות של נסיגת הכוחות ל22/10
[עמוד 2]
התחבורה הציבורית מתנהלת לעתה [לאיטה], אתה צריך לחכות יותר מחצי
שעה עד שעובר אוטובוס שניאות לעצור.
אני חובבת אמנות אני אוהבת לצייר לעסוק בעבודת בידיים,
ובעקר את הקרמיקה אני אוהבת, אני מנסה ליצור צורות של
כלים משונים, אבל שישארו בגדר כלי עדיין.
הצורה האחרונה שעשיתי קראה לה המורה כור אטומי, אני –
אוהבת את היצירה ואת השיר שלצידה.
האם יש לך אילו תחביבים בשטח זה? אולי ציור או משהו אחר,
אין לי יותר מה להוסיף פרט למזכרת הנחמדה
שקבלתי ממך מעטפה מצרית, החמדה מאוד.
אם יהיו לך עוד דברים כאלו אל תהסס! אולם אל
תגזול זאת מאיזה שבוי מצרי שבעצם הוא מסכן
לא פחות משבוי שלנו אי שם במצרים או בדמשק,
לסיום האחול [האיחול] הנדרש ,
שמור על עצמך למען כולנו,
ושכל החיילים ישבו בחוסר
מעש כל חייהם.
מי צריך מלחמה
בכלל
משושנה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 1973-12-05

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות