שושנה משתפת את יעקב בחוויות מהטיול באילת, שנערך למרות ההפרות של הפסקת האש ע״י המצרים והסורים
סיפור רקע
שושנה מספרת ליעקב חוויות מן הטיול לאילת, הנוף הנועז והגשם שהפתיע אותם. בני כיתתה גם משתתפים באימוני גדנ"ע ומשמים כוח עזר בבית חולים בשעת חירום. ברקע הפרות של הפסקת האש על ידי המצרים והסורים לצד ניצני האביב והמלטות החתולים.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
כתב היד
24/3/74
[עמוד 1]
ליעקב החביב צרור שלומות !
שבתי מן הטיול הקצר לאילת ושוב באותה שגרתיות מצאתי מכתב
נוסף משלך. כמובן ששמחתי.
אתה מרשה לי לכתוב לך שאני בת שבע עשרה אני פשוט לא מעכלת
זאת, כי אף אחד לא אמר לי כמו שאמרו קודם כבגרתי בשנה
כבר לאף אחד לא אכפת כולם התבגרו ועמם גם אני. אין דבר
סלחתי לכל העולם.
אתה בודאי חשת את פעמי האביב, הכל פורח ומלבלב כל פרחי הבר
פרחו גם החיים התחדשו, מחזור חדש של בעלי חיים טועם את טעם החיים
אפשר למצוא קיני צפורים חבויים בין ענפי העצים, או לראות כיצד
החתולים שרק אתמול תפחו כשכרסם בין שיניהן עתה מתהלכות
ריקם. כן, אם הבנת או לא לקיצי יש חתלתולים ואני מקוה
שתהיה אם נאמנה כי היא קצת שובבה.
פסח כבר מתקרב ועמו החופשה הארוכה ,יש לי לחופש עבודות רבות,
למרות שתכננתי לעצמי בילויים לא מעטים חושבת אני שעתה אצטרך לבטלם
או פשוט לוותר עליהם.
אתה מוכן לשמוע קצת על הטיול לאילת. הטיול היה מקסים בנופו.
כדברי המנהל – המורה לגיאוגרפיה – "נוף נועזי" סלעי גרניט ואבן חול-
נובות למכביר. המסע הרגלי היה קצת קשה ביום השלישי הלכנו
5 שעות איזה 15 ק"מ מנחל גשרון תחתון עד לקרבת חוף אילת,
אז להפתעתנו החל יורד גשם שוטף בקניונים "הנועזים", בעלי
הצבע האדום העז, תפסנו מחסה לשעה מתחת לסלעים עד חלוף הסכנה
אולם לאחר מכן בדרכינו נתלקינו בנחלים הנוצרו מן הגשם, צבע
הנחלים היה אדום מכוון הוא נתערבב עם אבן החול הנובית
שצבעה אדום, וגוונים שונים אחרים.
[עמוד 2]
צלמתי תמונות רבות באיזור אקוה שהן תצלחנה.
ספרת לי שגם לך היו שעורי גדנ"ע (הרי זה מובן!) ובכן גם אני עושה
את אותם הדברים שנהגת לעשות: מטווח, מסעות, טופוגרפיה, אמונים
במתקני גדנ"ע ועזרה ראשונה. אנחנו משמשים גם ככח עזר בבית-
חולים בשעת חרום. בתקוה שלא יצטרכו אותנו כלל!!!
אבל לפעמים קשה לי להאמין שאפשר לבטוח במצרים או הסורים,
כשאני שומעת ברדיו שהסורים פתחו באש וזה קורה מדי יום נצבט
בי משהו בליבי. הרמאות הזו עולה ביוקר, אבל הדרך הזו כנראה עדיפה
על מלחמה בעוצמה גדולה יותר עוד יותר מרגיז כשאומרים ברדיו שהמצרים
קרבו עמדות סוללות לשטח ההפקר של האו"ם, שלפחות הם ישמשו כדוגמא
לאחיהם היושבים מעלה. האם פעם נוכל לבטוח ב"אחינו" הישמעאלים!!
האם?!
חושבתני, שסימתי את מלאכת הכתיבה, רק אשמח מאוד
באם תנסה להציג שאלות שלא באופן רשמי שנשבור פעם את
הקרח. או שאולי פשוט עלי לשבת בשקט בפינתי והמשיך באותה
שגרתיות, תדע שרשמיות ושגרתיות מטריפים אותי על דעתי!
פה אסיים את שירת הברבור שלי
שושי!
אל תקח הכל ללב
פשוט אין מה לקחת נכון?!
כמעט שכחתי
תשובה מהירה!
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
24/3/74
[עמוד 1]
ליעקב החביב צרור שלומות !
שבתי מן הטיול הקצר לאילת ושוב באותה שגרתיות מצאתי מכתב
נוסף משלך. כמובן ששמחתי.
אתה מרשה לי לכתוב לך שאני בת שבע עשרה אני פשוט לא מעכלת
זאת, כי אף אחד לא אמר לי כמו שאמרו קודם כבגרתי בשנה
כבר לאף אחד לא אכפת כולם התבגרו ועמם גם אני. אין דבר
סלחתי לכל העולם.
אתה בודאי חשת את פעמי האביב, הכל פורח ומלבלב כל פרחי הבר
פרחו גם החיים התחדשו, מחזור חדש של בעלי חיים טועם את טעם החיים
אפשר למצוא קיני צפורים חבויים בין ענפי העצים, או לראות כיצד
החתולים שרק אתמול תפחו כשכרסם בין שיניהן עתה מתהלכות
ריקם. כן, אם הבנת או לא לקיצי יש חתלתולים ואני מקוה
שתהיה אם נאמנה כי היא קצת שובבה.
פסח כבר מתקרב ועמו החופשה הארוכה ,יש לי לחופש עבודות רבות,
למרות שתכננתי לעצמי בילויים לא מעטים חושבת אני שעתה אצטרך לבטלם
או פשוט לוותר עליהם.
אתה מוכן לשמוע קצת על הטיול לאילת. הטיול היה מקסים בנופו.
כדברי המנהל – המורה לגיאוגרפיה – "נוף נועזי" סלעי גרניט ואבן חול-
נובות למכביר. המסע הרגלי היה קצת קשה ביום השלישי הלכנו
5 שעות איזה 15 ק"מ מנחל גשרון תחתון עד לקרבת חוף אילת,
אז להפתעתנו החל יורד גשם שוטף בקניונים "הנועזים", בעלי
הצבע האדום העז, תפסנו מחסה לשעה מתחת לסלעים עד חלוף הסכנה
אולם לאחר מכן בדרכינו נתלקינו בנחלים הנוצרו מן הגשם, צבע
הנחלים היה אדום מכוון הוא נתערבב עם אבן החול הנובית
שצבעה אדום, וגוונים שונים אחרים.
[עמוד 2]
צלמתי תמונות רבות באיזור אקוה שהן תצלחנה.
ספרת לי שגם לך היו שעורי גדנ"ע (הרי זה מובן!) ובכן גם אני עושה
את אותם הדברים שנהגת לעשות: מטווח, מסעות, טופוגרפיה, אמונים
במתקני גדנ"ע ועזרה ראשונה. אנחנו משמשים גם ככח עזר בבית-
חולים בשעת חרום. בתקוה שלא יצטרכו אותנו כלל!!!
אבל לפעמים קשה לי להאמין שאפשר לבטוח במצרים או הסורים,
כשאני שומעת ברדיו שהסורים פתחו באש וזה קורה מדי יום נצבט
בי משהו בליבי. הרמאות הזו עולה ביוקר, אבל הדרך הזו כנראה עדיפה
על מלחמה בעוצמה גדולה יותר עוד יותר מרגיז כשאומרים ברדיו שהמצרים
קרבו עמדות סוללות לשטח ההפקר של האו"ם, שלפחות הם ישמשו כדוגמא
לאחיהם היושבים מעלה. האם פעם נוכל לבטוח ב"אחינו" הישמעאלים!!
האם?!
חושבתני, שסימתי את מלאכת הכתיבה, רק אשמח מאוד
באם תנסה להציג שאלות שלא באופן רשמי שנשבור פעם את
הקרח. או שאולי פשוט עלי לשבת בשקט בפינתי והמשיך באותה
שגרתיות, תדע שרשמיות ושגרתיות מטריפים אותי על דעתי!
פה אסיים את שירת הברבור שלי
שושי!
אל תקח הכל ללב
פשוט אין מה לקחת נכון?!
כמעט שכחתי
תשובה מהירה!
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?