יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם שושנה משתפת את יעקב בתחשותיה לקראת העלייה לכיתה י״ב ובחוויותיה מהחוג לאומנות
סיפור רקע
שושנה מנסה לנצל את החופשה שלפני כיתה י"ב כמה שאפשר, כי היא יודעת שזו תהיה שנה עמוסה בבחינות. היא משתפת את יעקב בחוויותיה בחוג לאומנות ומותחת ביקורת על המורה שלועגת לתלמידים.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
ארועי התקופה
כתב היד
יום ג' 9/7/74
[עמוד 1]
ליעקב היקר מיטיב השלומות שלומות ממני שושי!
שמחתי לקבל את מכתבך למרות הגיליון הקטן –
כי אדם ניכר בכוסו ולא בכיסו, וחוץ מזה לא משנה
מה היתה הסיבה שעניתָ במהרה.
החופשה אצלי עדין נמשכת. הבטן מתחילה לרטוט לקראת
השנה הבאה, פשוט לא ידוע מה צפוי והמחשבה על השנה העמוסה
בבחינות ,שנאת נפשי, גורמת לי כאב…!!! ולכן עכשיו כמה
שאפשר מנסה לנצל את החופשה כי מי יודע מה יהיה אח"כ.
בינתיים אני נרשמתי ו"עובדת" בקייטנה במרכז לאומנות של
אשקלון וממשיכה ליצור את יצירותי הקרמיקיות… עד
עכשיו בניתי צורה דמיונית המזכירה קונכיה ,אהיל שמזכיר
למישהו מצפה כוכבים, סיר עם פרצוף ובדרך תיבה למכתבים
אולי אתה מזמין משהו…?! אשמח לקבל הצעות!!! אבל
מהר כמה שאפשר הכל מסתיים בסוף שבוע הבא.
דודתי נסעה לחולון ואני נותרתי בגפי בגלל העסק
של החוג לאמנות, אבל אני כלל לא מצטערת יהיה לי
קצת שקט נפשי את האמת הם ודאי חסרות ועוד
מעט הדבר יוכח, עוד מספר שעות כשלא יהיה
עם מי לדבר ולצחוק ולריב אז הם יחסרו ועוד איך. אבל
מה אני בוכה? הם הרי שבים בשבת, במוצאי שבת.
בשעה שאני הולכת מידי פעם לים בשעות החמות של
הקיץ "האינדיאני" אני שומעת לפעמים שבושי לשון
ואז אני יודעת יפה לתקן את הבריאות כמו למשל :
איזו שעה עכשיו? איש אחד נטבע בים? ועוד
שיבושי לשון שמביאים אותי לצחקוקים. העסק הזה עם
הים לא פתר אותי מכלום אלא הוסיף לי לכל ברבורים
את ההתקררות ואני לוקה עכשיו בהצטננות וחוטפת הרבה
כאבי ראש. בינתיים עכשיו אין לי. איזה מזל!!!
בחוג לאמנות מסתובבת מורה ומתנהגת כאילו שחסר
לה משהו היא מנסה לטפס על כל ברנש או ברנשה
והדבר מאוד מדאיג את חבר המורים העסק החמיר מאוד היום
אני מקוה שיטפלו בעניין כי היא פשוט באה ומותחת
ביקורת על עבודת המורים. ניסתה גם לטפס עלי.
ניגשת אלי ואומרת לי בקשר לצורה הדמיונית "מה זה
קונכיה?" בהתחלה לא רציתי להשיב מכיוון שטון הדיבור
בישר רעות אולם אח"כ –"יצירה מופשטת" בקול
[עמוד 2]
ענות חלושה השבתי ,והיא הביטה בי כאדם שזרקו לו
חבית משמים "את תעשי יצירה מופשטת בעוד 10 שנים!" –
טוב זה לפי שיפוט דעתה ,"הגאוני" והמתגלגל.
לילדה אחרת מסכנה אבל כשרונית היא טוענת שיש
צלקת בבננה שיצרה. ועוד כהנה וכהנה במקום אחר זרקה
לתלמיד כינוי חיבה "מטומטם", ובכן היום עבר ואני מצפה
כבר למחר, העבודה הזו עם החומר מרגיע אותי מאוד ולא
איכפת לי מה חושבים על יצירותי העיקר שבעיני הם מוצאות
חן. ולא רק בעיני אלא בעוד עינים נורמליות… מתי
כבר תהיה בין אותם עיניים? פה אסיים ממני שושי
המצפה לתשובה
מהירה
שושי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
