אוֹצָרוֹת
1975 22 בינואר

שושנה מתארת בהומור את סבלם של התלמידים בני כיתתה ואת ההכנה לקראת השירות הצבאי

שושנה ויעקב מעיינים בכתבה שפורסמה ב"ישראל היום" בשנת 2013

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

הלימודים מעסיקים את שושנה וממלאים את כל עולמה עד כי לא נותר לה זמן לענות למכתבו של יעקב. היא מתארת בהומור את סבלם של תלמידי כיתתה ובה בעת את הצפוי להם עם גיוסם לצבא. היא רואה בשירות הצבאי ייעוד אך גם מפחדת. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

הלימודים מעסיקים את שושנה וממלאים את כל עולמה עד כי לא נותר לה זמן לענות למכתבו של יעקב. היא מתארת בהומור את סבלם של תלמידי כיתתה ובה בעת את הצפוי להם עם גיוסם לצבא. היא רואה בשירות הצבאי ייעוד אך גם מפחדת. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

כתב היד

עמוד 1/4

יום ד' 22/1/75

[עמוד 1]
ליעקב היקר מיטיב השלומות!
דחיתי את מלאכת הכתיבה מיום ליום , עד שפתאום מימד הזמן העמידני
במקומי- כמעט שלושה שבועות חלפו ועדיין לא עניתי למכתבך. היו לי המון שעורים, ויש
לי המון שעורים. מבחנים וכל אותם דברים שמייחדים תלמידים. חשבתי שהיום אני
מוכרחה לענות לך, ולהשתדל ששום דבר בעולם לא יזיזני מכסא זה עד לסיומו.
רציתי לספר לך שהעולם הוא עגול וקטן, שאנשים בו מעט, שיש בו הרבה
תלמידים "הנאנקים" במחשך ,קמים בבוקר עם כאבי-בטן ומבכים את עולמם הקטן. נזכרים
בחומר הרב באזרחות שהצטבר למבחן ועוד יותר נצבט הלב. שני ספרים כמעט
ואף אחד לא מוכן להתחשב רציתם ללמוד- הא לכם! אסור להתלונן – בבית "האסירים"
תיכון ע"ש תגר. אצלנו בכיתה מעבירים לעיתים פתקאות ובהם לפעמים רושמים
התלמידים את דרישותיהם לגבי העתיד, לא מבחנים, לא ציונים… וכל דברי המתיקה
שאפשר לבקש.
מחר -יום ה'- יובא לביה"ס שלנו אהרון יריב, שר ההסברה. צריך להציג בפניו
שאלות, אקוה שיהיה מעניין. פעם ראשונה שמביאים שר לבית ספרנו.
לפעמים כשאני חושבת על התכתבות זו, המימדים שהיא תופסת
בחיי קשה לי לתפוס מה אעשה בלעדיה, זה כל כך נחמד לכתוב
אחד לשני בלי שום התחייבויות בלי מוסכמות, סתם להביע
דעה. ולדעת שקיימים אנשים הומנטריים כמוך, שעושים את
העולם ורוד בדעותיהם האופטימיסטיות.
מפחיד קצת לחשוב על הפצצות המלחמה, של כל ה"צדדים" ,ומפחיד לחשוב
שאנחנו דור הגיוס הבא בני יב'. בני יח' שטרם הספיקו לנשום את
האויר דינם בארץ "זבת חלב ודבש" ולשרת האומה. זה ייחודנו. וזה מפחידנו.
מותר לקוות שנעמוד בכך. ומוכרח!!
אני יודעת שהדף לא עושה עליך "רושם" – פשט כפי שאתה מכיר
אותי אני אוהבת קישוטים, אך לא יותר מדי. אני מתפלאת מעצמי לפעמים
שאני מסוגלת עוד לכתוב מכתבים, וכל שאר הדברים שבני אדם עושים ויודעת
שאני חיה. נושמת. פה על כדור הארץ. כן החיים מתגלגלים. מתגלגלים בלי
להתחשב באף אחד, באף אחד…
]עמוד 2]
כמו שאתה יודע אני לפעמים כותבת דוגמא:
יש עוד זמן, עוד יכלנו להספיק עוד משהו.
יכולנו לספר את לשני,
שאתמול היה קר
מחר יהיה חם
שירד גשם ותהיה קשת בענן .

ושעוד זמן – יכולנו להספיק המון.
לספור את הדקות.
למלות טופס לוטו.
לשון אפשר היה.
אך לא עשינו שום דבר.

יעקב. באמת יש המון זמן.
אם נוכל לנצלו כראוי!
יהיה לנו עוד זמן מן הזמן.
אם נוכל – להתייחס אחד לשני,
וכל בני האדם באהדה.
בהבנה. אז קנינו את כל
העולם את עולמנו.

שלך בציפיה
שושי
ובחתימה המסחרית
שוש
נדוש.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה ויג- פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 22.01.1975

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

יום ד' 22/1/75

[עמוד 1]
ליעקב היקר מיטיב השלומות!
דחיתי את מלאכת הכתיבה מיום ליום , עד שפתאום מימד הזמן העמידני
במקומי- כמעט שלושה שבועות חלפו ועדיין לא עניתי למכתבך. היו לי המון שעורים, ויש
לי המון שעורים. מבחנים וכל אותם דברים שמייחדים תלמידים. חשבתי שהיום אני
מוכרחה לענות לך, ולהשתדל ששום דבר בעולם לא יזיזני מכסא זה עד לסיומו.
רציתי לספר לך שהעולם הוא עגול וקטן, שאנשים בו מעט, שיש בו הרבה
תלמידים "הנאנקים" במחשך ,קמים בבוקר עם כאבי-בטן ומבכים את עולמם הקטן. נזכרים
בחומר הרב באזרחות שהצטבר למבחן ועוד יותר נצבט הלב. שני ספרים כמעט
ואף אחד לא מוכן להתחשב רציתם ללמוד- הא לכם! אסור להתלונן – בבית "האסירים"
תיכון ע"ש תגר. אצלנו בכיתה מעבירים לעיתים פתקאות ובהם לפעמים רושמים
התלמידים את דרישותיהם לגבי העתיד, לא מבחנים, לא ציונים… וכל דברי המתיקה
שאפשר לבקש.
מחר -יום ה'- יובא לביה"ס שלנו אהרון יריב, שר ההסברה. צריך להציג בפניו
שאלות, אקוה שיהיה מעניין. פעם ראשונה שמביאים שר לבית ספרנו.
לפעמים כשאני חושבת על התכתבות זו, המימדים שהיא תופסת
בחיי קשה לי לתפוס מה אעשה בלעדיה, זה כל כך נחמד לכתוב
אחד לשני בלי שום התחייבויות בלי מוסכמות, סתם להביע
דעה. ולדעת שקיימים אנשים הומנטריים כמוך, שעושים את
העולם ורוד בדעותיהם האופטימיסטיות.
מפחיד קצת לחשוב על הפצצות המלחמה, של כל ה"צדדים" ,ומפחיד לחשוב
שאנחנו דור הגיוס הבא בני יב'. בני יח' שטרם הספיקו לנשום את
האויר דינם בארץ "זבת חלב ודבש" ולשרת האומה. זה ייחודנו. וזה מפחידנו.
מותר לקוות שנעמוד בכך. ומוכרח!!
אני יודעת שהדף לא עושה עליך "רושם" – פשט כפי שאתה מכיר
אותי אני אוהבת קישוטים, אך לא יותר מדי. אני מתפלאת מעצמי לפעמים
שאני מסוגלת עוד לכתוב מכתבים, וכל שאר הדברים שבני אדם עושים ויודעת
שאני חיה. נושמת. פה על כדור הארץ. כן החיים מתגלגלים. מתגלגלים בלי
להתחשב באף אחד, באף אחד…
]עמוד 2]
כמו שאתה יודע אני לפעמים כותבת דוגמא:
יש עוד זמן, עוד יכלנו להספיק עוד משהו.
יכולנו לספר את לשני,
שאתמול היה קר
מחר יהיה חם
שירד גשם ותהיה קשת בענן .

ושעוד זמן – יכולנו להספיק המון.
לספור את הדקות.
למלות טופס לוטו.
לשון אפשר היה.
אך לא עשינו שום דבר.

יעקב. באמת יש המון זמן.
אם נוכל לנצלו כראוי!
יהיה לנו עוד זמן מן הזמן.
אם נוכל – להתייחס אחד לשני,
וכל בני האדם באהדה.
בהבנה. אז קנינו את כל
העולם את עולמנו.

שלך בציפיה
שושי
ובחתימה המסחרית
שוש
נדוש.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 1974-10-06

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות